מנהיגות משתפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב לא ברור ולא מסודר, קביעות לא ממוסמכות, וכן נעשה שימוש במונחים מעורפלים כמו "הבניה של ערכים" או "בניית קונצנזוס"..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב לא ברור ולא מסודר, קביעות לא ממוסמכות, וכן נעשה שימוש במונחים מעורפלים כמו "הבניה של ערכים" או "בניית קונצנזוס"..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

מנהיגות משתפתאנגלית: collaborative leadership) היא סגנון ניהולי הכולל הובלה משותפת של קבוצת בעלי עניין.

אודות

המונח החל להופיע באמצע שנות ה-90 בעקבות המגמות של יצירת בריתות אסטרטגיות בין חברות פרטיות, ויצירת שותפות בין ממשלות למגזר עסקי. המנהיגות המשתפת היא סגנון הובלה המתאפיינת במנגנונים. המנהיגות המשתפת מקדמת קבלת החלטות משותפת, יוצרת קהילות שיח, ומקיימת דיאלוג והבניה מתמדת של ערכים משותפים. מאפיין נוסף של המנהיג המשתף הוא שהוא ממוקד באיתור תרומתו הייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה. וכך מתאפשר לאנשים שונים להוביל את הקבוצה בעת הצורך ובשלבים השונים של התהליך. מאפיין שלישי הוא ברמת הקבוצה: מנהיג/ה משתף עוסק בבניית צוותים/קהילות, ושם דגש על פיתוח אישי ומקצועי של אנשיו, מדגיש את עבודת הצוות ופירותיה.

ממחקרים עולה כי נשים נוטות יותר לסגנון ניהול דמוקרטי ומשתף, הכולל שיתוף של הקבוצה בקביעת המדיניות המטרות והפעילות. חוקרים מציינים את העובדה שנשים פועלות באופן יותר אינטראקטיבי ושיתופי, עושות לחיזוק הערך העצמי של המונהג ויוצרות התלהבות בקרב המונהגים, בכך שהן עושות אותם לשותפים לרעיון ולקבלת ההחלטות, מייצגות את דעת המיעוט והרוב ומעודדות לכידות ותהליכי בניית קונצנזוס.[דרוש מקור]

המושג "מנהיגות משתפת" הוא  חדש יחסית בספרות המקצועית, מושג זה עדיין מעורפל, וייתכן שקל יותר להגדירו על דרך השלילה, מנהיגות שיתופית עומדת בניגוד חד לתפיסת המנהיג כהרואי או למנהיגות השואפת רק ליתרון כלכלי, הנשענת על כוח ועל אמצעֵי הרתעה כבסיס לסמכות. המנהיגות המשתפת משלבת בתוכה עיקרון של הדדיות בין מנהיג למונהגים, היא מכוונת לתכלית מסוימת ומבוססת על התנסויות הקשורות ביחסים בינאישיים (Coleman, 2008).

חוקרים סוברים כי תפקיד המנהיג המשתף אינו להחליט מה לעשות ואז להורות זאת לקבוצה, אלא להוביל תהליך שבו הקבוצה פותרת בעיה ומחליטה מה לעשות, וסומכת על המנהיג לעזור להם למקד את מאמציהם המשותפים. יוצא מדבריהם כי שכשמתקיים תהליך משתף אמיתי, המנהיגות הופכת משותפת בין המנהיג ובין הקבוצה, ואז התהליך השיתופי הופך להיות המנהיג האמיתי (Chrislip & Larson, 1994 ; Manz & Sims, 2001). בנוסף, קבלת ההחלטות המשותפת מאפשרת מעורבות של בעלי תפקידים נוספים בבית הספר בתהליך פתרון בעיות וניתוחן, דבר המשפר את איכות קבלת ההחלטות באופן כללי, כיוון שאינו נסמך על כישוריו המוגבלים של המנהל (אופלטקה, 2015).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0