מנחם רוטשילד
| לידה |
23 באפריל 1914 שטרסבורג שבצרפת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 7 ביולי 1994 (בגיל 80) | ||||
| עיסוק | מ"מ ראש העירייה | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
מנחם רוטשילד (23 באפריל 1914 - 7 ביולי 1994) היה ראש עיריית בת-ים בין השנים 1964-1973 וגם בין 1979-1983.
ביוגרפיה
רוטשילד נולד בשטרסבורג שבצרפת, לשלמה רוטשילד ופני בת אליוט טראב. הוא קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובגיל צעיר הצטרף לתנועה הציונית. עם סיום התיכון החל ללמוד כימיה באוניברסיטת שטרסבורג, אך הפסיק את לימודיו ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. הוא הצטרף לגרעין של הקיבוץ הדתי חפץ חיים, עבד בפרדס, ולאחר מכן נתמנה למזכיר המשק. עם הקמת הלשכה המשותפת לעבודה בשנת 1935 נתמנה למזכירה הכללי.
בתחילת שנות הארבעים התיישב בבת-ים וניהל את מרפאת קופת החולים היחידה ביישוב. הוא היה חבר בארגון ההגנה ופעיל במפלגת מפא"י.
בשנת 1950 חבר לדוד בן ארי להתמודדות על ניהול בת ים ובמשך קרוב ל-15 שנה פעלו במשותף, כאשר בן ארי מכהן כראש המועצה, ולאחר הפיכת בת ים לעיר ב-1958 כראש העיר, ורוטשילד מכהן כסגנו וממלא מקומו תוך התמקדות בענייני הנדסה, קליטת עלייה וחינוך. לאחר שבן ארי החליט להתפטר מטעמי בריאות, מונה רוטשילד לראש העיר, ב-3 במאי 1964[1]. רוטשילד כיהן ברציפות עד 1973, כשבקואליציה שלו נמצאים מלבד אנשי מפלגת העבודה ומפ"ם, גם נציגי המפד"ל[2]. רוטשילד השקיע מאמצים רבים בהרחבת העיר, דבר שהביא אותו לעימות רב שנים עם ראשון לציון על 900 דונם בחולות ראשון לציון באזור הצמוד לבת ים.
לאחר הבחירות בסוף 1973 זכה המערך בראשותו ל-10 מנדטים, הליכוד ל-9 מנדטים והמפד"ל ל-2 מנדטים, המפד"ל חברה לליכוד כדי להחליפו בנציג הליכוד, יצחק וולקר, בראשות העיר. רוטשילד כיהן כמנהיג האופוזיציה העירונית, וניסה להשיב לעצמו את ראשות העיר, תוך ניצול סכסוכים פנימיים בסיעת הליכוד. לראשונה היה נראה שיצליח לשוב לראשות העיר בספטמבר 1974, לאחר ששני חברי ליכוד פרשו מסיעתם וחתמו עמו על הסכם קואליציוני[3]. אולם ראש העיר וולקר הצליח לקנות חזרה את תמיכת השניים על ידי מינויים לסגני ראש העיר[4]. בתחילת 1977 נעשה ניסיון שני להשיב את ראשות העירייה לידי רוטשילד, הפעם בהסכם רוטציה עם דוד מסיקה שייצג שלושה פורשים מהליכוד[5]. לאחר שנה, בתחילת 1978 שב רוטשילד לראשות העירייה[6] ומעמדה זאת זכה בסיבוב שני לכהונה נוספת בראשות העיר בבחירות של 1978[7], והוא המשיך לכהן בתפקיד עד סוף הקדנציה בשנת 1983.
רוטשילד עסק בעיקר בפיתוח העיר בת ים, בתשתיות ובבניית מוסדות חינוך. הוא תרם לכינון קשרי החוץ של בת ים עם ערים בעולם. בתקופתו הורחבה רשת התחבורה, נבנה שובר הגלים בחוף הסלע וקודם ענף התיירות בעיר.
במשך השנים שימש כיו"ר אגודת איל"ן בבת ים וכיו"ר האגודה למלחמה בסרטן. בנוסף היה יושב ראש הוועד הציבורי להנצחת אלי כהן[8].
עם פטירתו בגיל 80 בשנת 1994, קיבל רוטשילד אזרחות כבוד של בת ים, ועל שמו נקרא האודיטוריום העירוני.
לקריאה נוספת
- תולדות העיר בת-ים, עמותת מייסדי בת-ים, 1997
קישורים חיצוניים
- מנחם רוטשילד, באתר עיריית בת ים
- דוד תדהר (עורך), "מנחם רוטשילד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5103
- שמואל שליט, מ. רוטשילד נכנס לתפקידו כראש העיר החדש של בת ים, מעריב, 22 באפריל 1964
הערות שוליים
- ^ הודעה בדבר בחירת ראש עירית בת ים, 6 ביולי 1964, ילקוט הפרסומים 1106
- ^ הוקמה קואליציה בבת ים, מעריב, 22 בנובמבר 1965
- ^ המערך חוזר לשלטון בבת ים, דבר, 16 בספטמבר 1974
- ^ ישיבת ההדחה בבת ים נסתיימה כצפוי ללא הדחה, דבר, 9 באוקטובר 1974
א. סדומי, 6 סגנים לעיריית בת ים, דבר, 9 באוקטובר 1974 - ^ עו"ד מסיקה נבחר ראש עיריית בת ים, דבר, 10 בפברואר 1977
- ^ מנחם רוטשילד נבחר ראש עיריית בת ים, דבר, 9 בינואר 1978
- ^ מנחם רוטשילד ניצח את יצחק וולקר, מעריב, 22 בנובמבר 1978
- ^ הוצאה מדליה לזכר עולה הגרדום אלי כהן, מעריב, 15 במאי 1968
