מסדר סנטיאגו
מסדר סנטיאגו (בספרדית: Orden de Santiago) הוא מסדר צבאי נוצרי שנוסד במאה ה-12. מטרתו הראשונית הייתה להגן על עולי הרגל דרך סנטיאגו שהלכו בדרכו של ג'יימס, ולהרחיק את המוסלמים מחצי האי האיברי. סמל המסדר מוכר במיוחד באמנות המערבית.[1]
לאחר מותו של אלונסו דה קרדנס (אנ') בשנת 1493, המלכים הקתולים שילבו את המסדר במלכות ספרד (אנ').
מסדר סנטיאגו הוא אחד מארבעת המסדרים הצבאיים הספרדיים, יחד עם קלטרווה (אנ'), אלקנטרה (אנ') ומונטסה (אנ'). הוא שוחזר כאגודה אזרחית עם מלכותו של חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד.
סמל המסדר
 |
ראו גם – צלב ג'יימס ה"קדוש" (אנ') |
סמל המסדר מקורו בקרב קלביג'ו (אנ') הוא צלב אדום הדומה לחרב, עם צורת פלר דה ליס על הידית והזרועות. האבירים ענדו את הצלב המוטבע על התקן המלכותי ושכמייה לבנה.
החרב מייצגת את אופיו האבירי של ג'יימס ה"קדוש" ואת דרכי השהידים שלו, שכן הוא נערף בחרב.
צורתו של סמל המסדר מקורה במסעי הצלב, כאשר האבירים לקחו איתם צלבים קטנים עם תחתית מחודדת כדי לתקוע אותם באדמה ולבצע את מסירותיהם היומיומיות.[2]
היסטוריה
ימי הביניים
בהיסטוריה הצבאית של המסדר הם סייעו בפינוי המוסלמים וערכו איתם קרב, לפעמים בנפרד ולפעמים עם צבאות המלוכה. היה להם גם חלק במחלוקות שהטרידו את הנוצרים הגרם ליותר מפילוג אחד במסדר. הם השתתפו בקרבות ימיות נגד המוסלמים, והוטל עליהם החובה לשרת שישה חודשים בספינת משוטים, שעדיין הייתה קיימת במאה השמונה עשרה. המאסטר הגדול הראשון של סנטיאגו, פדרו פרננדס דה קסטרו (אנ'), מת בשנת 1184, היו לו 39 יורשים, ביניהם כמה תינוקות ספרדים. תחת הקיסר קרל החמישי, האפיפיור אדריאנוס השישי הוכתר למלכות ספרד (אנ') ושלט בשלושת המסדרים הצבאיים הגדולים (אלקנטרה, קלטרווה וסנטיאגו) ב-1522. מכאן ואילך היו שלושת המסדרים מאוחדים תחת ממשלה אחת, אם כי תארים ורכושם נותרו נפרדים. כדי למלא את פרטי הממשל הזה, הקים קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", מועצת מסדרים, המורכב מנשיא ומלך, ושישה אבירים ושני צירים מכל מסדר.[3]
בתקופה המודרנית
מסדר סנטיאגו עדיין קיים בחסות מלכות ספרד. נכון לשנת 2014, היו במסדר 35 אבירים ו-30 טירונים, וב-19 ביוני 2014 הוכתר פליפה השישי, מלך ספרד למלכות. עד 1653, האצולה נבדקה על ידי הסתכלות רק על ההיסטוריה המשפחתית של הסבים והסבתות מצד האב.
ארגון
תנאים מוקדמים לכניסה למסדר
בתחילתו, הכניסה למסדר לא הייתה קשה, אך לאחר אמצע המאה ה-13 היא הפכה למסובכת יותר.
לאחר שהכיבוש המחודש הושלם, מועמד שרצה להצטרף למסדר סנטיאגו חויב היה להוכיח שארבעת בני המשפחה הראשונים שלו הוריו, סבו והוא היו ממוצא נוצרי.
מעמדות רבים של אנשים נפסלו לצמיתות מהמסדר בשל מוצאם או נסיבותיהם. הם כללו את הקטגוריות הבאות: יהודים, מוסלמים, כופרים, מתנצרים ועוד.
מאוחר יותר ביטלו המלך ומועצת המסדרים מהתנאים המוקדמים הללו.
חלוקה טריטוריאלית
המסדר חולק למספר מחוזות, כשהחשובים שבהם היו קסטיליה ולאון. בראש כל מחוז עמד מפקד אביר צבאי עם מפקדה.
שיטת העבודה הכלכלית החשובה ביותר של המסדרים הצבאיים נקראה "אנקומיינדה", שחויבו לפיה "לגמול" לספרדים באמצעות עבודה ומיסים. האנקומיינדה יכלה להציב את המפקדה או מעונו של מפקד אביר הסדר בטירה או מבצר או בעיירה קטנה והיה המרכז הכלכלי שבו שולמו והתקבלו דמי השכירות של האחוזה והנכסים הרלוונטיים.
כל "אנקומנדרו" היה צריך לתמוך במפקד ובשאר המפקדים החיים שם, שהיו צריכים להיות מצוידים כראוי ולקחת חלק בפעולות צבאיות שאליהן נקראו על ידי מפקדם.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסדר סנטיאגו |
הערות שוליים
- ^ Las Mujeres en las Órdenes de Caballería, 2015-03-16 (בספרדית)
- ^ Cross of St. James, www.seiyaku.com
- ^ The Military Order of Santiago, web.archive.org, 2008-01-28
