מסיב טאמו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסיב טאמו

מסיב טאמו הוא הר הגעש הגדול ביותר בכדור הארץ. חרוט המגן התת-ימי שוכן ברכס שטסקי, כ-1,600 ק"מ מזרחית ליפן, וגילויו פורסם ב-5 בספטמבר 2013.[1][2]

מסיב טאמו הוא גם אחד ההרים הגדולים ביותר במערכת השמש: הוא קטן בכ-20% בלבד מהר הגעש אולימפוס מונס במאדים – ההר הגדול ביותר במערכת השמש.

מאפיינים

גובהו של מסיב טאמו כ-4.4 ק"מ מקרקעית האוקיינוס השקט – שעומקה באותו אזור 6.4 ק"מ. פסגתו מצויה 1,980 מטרים מתחת לפני הים.

כיפתו העגולה משתרעת לאורך 650 ק"מ ולרוחב של 450 ק"מ על שטח של 260,000 קמ"ר – שטח הדומה בגודלו לזה של ניו מקסיקו או של האיים הבריטיים, וגדול לאין שיעור מזה של מאונה לואה – הנחשב להר הגעש הפעיל הגדול ביותר בכדור הארץ ושטחו 5,000 קמ"ר.

תלילות מורדותיו נעה בין חצי מעלה בבסיסו לבין מעלה שלמה סמוך לפסגה.

מחקר

ויליאם סאגר, גאופיזיקאי ימי מהמחלקה למדעי כדור הארץ והאטמוספירה באוניברסיטת יוסטון, טקסט, החל לחקור את הר הגעש בשלהי המאה ה-20 עת שכיהן כפרופסור לגאולוגיה באוניברסיטת טקסס A&M. הוא וצוותו יפרסמו את מסקנות המחקר בגיליון ספטמבר 2013 של המגזין Nature Geoscience.[3]

לדבריהם, מסיב טאמו הוא "חרוט המגן הגדול ביותר שהתגלה אי פעם בכדור הארץ".[1] בנוגע למבנים געשיים גדולים אחרים – דוגמת רמת אונטונג ג'אווה, משטח בזלת נרחב בדרום האוקיינוס השקט – טרם נקבע אם הם מורכבים ממבנה יחיד או שהם מתחמים געשיים.

גאולוגיה

מסיב טאמו הוא המבנה הגעשי הגדול והעתיק ביותר ברכס שטסקי. הוא מורכב כולו מזרמי בזלת.

החוקרים עשו שימוש בהדמיה מגנטית קווית, וגילו בהר שלושה גבהים בתימטריים[4] ורכס נמוך – עובדות הרומזות על קיומם של שלושה הרי געש נפרדים. עם זאת, בהתבססם על מודל ראש תימרה שנערך ברמת שטסקי[5] הגיעו החוקרים למסקנה כי מדובר בהר געש מסיבי יחיד. תמיכה לסברה כי מדובר במבנה יחיד התקבלה גם משימוש במאפיינים סייסמיים ומהרכב של סלעים בקידוחים שונים.

מקור השם

השם TAMU נוצר מראשי תיבות של אוניברסיטת טקסס A&M
– Texas A&M University – המוסד בו כיהן סאגר כפרופסור לגאולוגיה. השימוש במילה מסיב מתייחס להר הגעש כאל מקטע בקרום כדור הארץ התחום בהעתקים ובקמטים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0