לוויין גאוסינכרוני
לוויין גאוסינכרוני הוא לוויין במסלול גאוסינכרוני, עם זמן מחזור של הקפה השווה למחזור סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. לוויין כזה יגיע לאותו מיקום אחרי יום שלם, לאחר ביצוע מסלול שהוא וריאציה של אנלמה (analemma).
היסטוריה
הרעיון הוצע לראשונה על ידי הרמן פוטוצ'יק (Herman Potočnik) בשנת 1928 והפך פופולרי לאור השימוש שעשה בו סופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק בפרסום שנקרא בזמנו "עולם אלחוטי ב-1945" (Wireless World in 1945). קלארק תיאר שלוש חלליות ענק מאוישות הנעות סביב כדור הארץ. הוא חי טרם פיתוח תורת האלקטרוניקה של מצב מוצק. כיום הלוויינים רבים, אינם מאוישים, ואינם גדולים במיוחד.
הרולד רוזן (Harold Rosen), מהנדס יהודי בחברת "Hughes Aircraft Company" המוכר כיום כ"אבי הלוויינים הגיאוסינכרוניים", עיצב והוביל את פיתוח ובניית הלוויין הגאוסינכרוני הראשון, Syncom 2. הלוויין שוגר על רקטת Delta מכף קנוורל ביולי 1963. כמה חדשים לאחר מכן נעשתה שיחת הטלפון הראשונה בעזרת תקשורת לוויינית בין נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי לראש ממשלת ניגריה אבובכר טפאווה בלווה.
מקרים פרטיים נפוצים
מקרה מיוחד של לוויין גאוסינכרוני הוא לוויין גאוסטציונרי שמסלולו גאוסינכרוני בדיוק מעל קו המשווה. סוג נוסף של מסלול גאוסינכרוני בשימוש על ידי לוויינים הוא הקפה טונדרה אליפטית.
ראו גם
לוויין גאוסינכרוני40925813Q1412630