מערכת פוליטית

במדע המדינה, מערכת פוליטית פירושה צורת הארגון הפוליטי שניתן לצפות, להכיר בה או להכריז עליה בדרך אחרת על ידי חברה או מדינה. המערכת הפוליטית מתייחסת באופן כללי לתהליך חקיקת החוקים והקצאת המשאבים הציבוריים בחברה, וליחסים בין המעורבים בקבלת ההחלטות האלו.

המונח מגדיר בדרך כלל את תהליך קבלת ההחלטות הרשמיות של הממשלה. הוא משלב את המערכת המשפטית והכלכלית הממשלתית, המערכת החברתית והתרבותית ומערכות ספציפיות אחרות של המדינה והממשלה. עם זאת, זוהי השקפה פשוטה מאוד על מערכת קטגוריות מורכבת יותר, הכוללת את השאלות למי צריכה להיות הסמכות ומה צריכה להיות השפעת הממשלה על אנשיה ועל המערכת הכלכלית שלהם.

לצד סיווג סוציולוגי וסוציו-אנתרופולוגי בסיסי, ניתן לסווג מערכות פוליטיות על ציר חברתי-תרבותי ביחס לערכים הליברליים הרווחים בעולם המערבי, כאשר הספקטרום נע על רצף בין מערכות פוליטיות המוכרות כדמוקרטיות, משטרים טוטליטריים, וביניהם גוונים של משטרים סמכותניים, עם מגוון משטרי כלאיים. על הרצף הזה אפשר גם להתייחס למונרכיה כשיטה עצמאית או כשילוב של גישות אחרות.

סיווג

אנתרופולוגים חברתיים בדרך כלל מזהים כמה סוגים של מערכות פוליטיות, ולעיתים קרובות הם מבדילים בין מערכות שהם מחשיבים כלא ריכוזיות לבין כאלה שהם מחשיבים כמערכות ריכוזיות.

• מערכות לא ריכוזיות:
  • חברת להקה : קבוצה משפחתית קטנה, שאינה גדולה יותר ממשפחה מורחבת או חמולה. מורכבת מלא יותר מ-30 עד 50 איש. להקה יכולה להפסיק להתקיים אפילו אם רק קבוצה קטנה עוזבת.
  • שבט: בדרך כלל גדול יותר ומורכב ממשפחות רבות. לשבטים יש יותר מוסדות חברתיים, כמו צ'יף או זקנים. השבט מבוסס יותר מלהקה, ולעיתים הוא מחולק לכמה להקות.
• ממשלות ריכוזיות:
  • משטר צ'יף: מורכב יותר משבט או מחברת להקה, ופחות מורכב ממדינה או מציוויליזציה, הוא מאופיין באי שוויון נרחב ובריכוז של הסמכות, בדרך כלל בידיה של שושלת או משפחה אחת שהופכת לאליטה השלטת. לראשי שבטים מורכבים יש שתיים או אפילו שלוש שכבות של היררכיה פוליטית. בדרך כלל מדובר על "יחידה פוליטית אוטונומית הכוללת מספר כפרים או קהילות תחת שליטתו הקבועה של צ'יף עליון".
  • מדינה ריבונית: מדינה עם אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה ויכולת להיכנס ליחסים עם מדינות ריבוניות אחרות.
• מערכות פוליטיות על-לאומיות: מערכות פוליטיות על-לאומיות נוצרות על ידי מדינות עצמאיות כדי להשיג מטרה משותפת או לצבור כוח מיצירת ברית.
• אימפריות: מדינות המכילות אנשים ממוצאים אתניים שונים תחת שלטון אחד. אימפריות - כמו הרומאים, או הבריטים - התקדמו לעיתים קרובות בדרכים של מבנים פוליטיים, יצירה ובנייה של תשתיות עירוניות, ושמירה על כללים בתוך הקהילות המגוונות. בגלל הארגון המורכב של האימפריות, הן הצליחו לעיתים קרובות להחזיק בכוח אוניברסלי.
• ליגות: ארגונים בין-לאומיים המורכבים ממדינות המתאחדות למטרה משותפת אחת. ליגות שונות מאימפריות, מכיוון שהן מבקשות להגשים מטרה אחת בלבד. לעיתים קרובות נוצרות ליגות על סף נפילה צבאית או כלכלית. הפגישות מתנהלות במקום נייטרלי בנוכחות נציגי כל המדינות המעורבות.

ניתוח סוציו-תרבותי

העניין הסוציולוגי במערכות פוליטיות הוא להבין מי מחזיק בכוח במסגרת מערכת היחסים בין הממשלה לאזרחיה וכיצד משתמשים בכוח. לדברי פרופסור חואן חוסה לינץ מאוניברסיטת ייל, ישנם שלושה סוגים עיקריים של מערכות פוליטיות כיום: דמוקרטיות, משטרים טוטליטריים, ובין שני אלה, משטרים אוטוריטריים. מערכת סיווג מודרנית נוספת כוללת גם מונרכיות כישות עצמאית. חוקרים בדרך כלל מתייחסים לדיקטטורה כצורה של סמכותנות או טוטליטריות.

דמוקרטיה

דמוקרטיה היא צורת ממשל שבה הכוח הפוליטי מוענק לעם או לאוכלוסייה של מדינה. על פי הגדרה מינימליסטית של דמוקרטיה, שליטים נבחרים באמצעות בחירות תחרותיות. הגדרות מרחיבות יותר קושרות את הדמוקרטיה לערובות של זכויות אזרח וזכויות אדם, בנוסף לבחירות תחרותיות.

סמכותנות

סמכותנות היא מערכת פוליטית המאופיינת בדחיית הפלורליזם הפוליטי, שימוש בכוח מרכזי חזק כדי לשמר את הסטטוס קוו הפוליטי, וצמצום הדמוקרטיה, הפרדת רשויות, חירויות האזרח ושלטון החוק. משטרים אוטוריטריים עשויים להיות אוטוקרטיים או אוליגרכיים ועשויים להתבסס על שלטון של מפלגה אחת או של משטר צבאי. מדינות שהגבול בין הדמוקרטיה לסמכותנות מטושטש בהן, אופיינו לעיתים כ"דמוקרטיות היברידיות", "משטרים היברידיים" או "מדינות אוטוריטריות תחרותיות".

טוטליטריות

טוטליטריות היא מערכת פוליטית וצורת ממשל האוסרת על התנגדות של מפלגות פוליטיות, מתעלמת ומוציאה מחוץ לחוק את הטענות הפוליטיות של התנגדות אישית וקבוצתית למדינה, ושולטת לחלוטין במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי של החברה. במדע המדינה, טוטליטריות היא הצורה הקיצונית של סמכותנות, שבה כל הכוח החברתי-פוליטי מוחזק בידי דיקטטור. דמות זו שולטת בפוליטיקה הלאומית ובאומה באמצעות מסע תעמולה מתמשך המשודר על ידי תקשורת המונים פרטית בשליטת המדינה ומזוהה עם המדינה.

מונרכיה

מונרכיה היא צורת ממשל שבה אדם, המונרך, שולט כראש המדינה למשך שארית חייו, או עד להתפטרותו. היקף סמכותו של המונרך עשוי להשתנות ממצב מוגבל וסמלי ברובו (מונרכיה חוקתית), למצב אוטוקרטי לחלוטין (מונרכיה אבסולוטית). המונרך עשוי להיות בעל פונקציות ייצוגיות, ביצועיות, חקיקתיות ושיפוטיות.

מלוכה היא בדרך כלל תורשתית, ולעיתים קרובות נוצרו שושלות מלוכה. עם זאת, מונרכיות יכולות להיות גם נבחרות או כאלה שבהן המונרך מכריז על עצמו. אריסטוקרטיה מתפקדת לעיתים קרובות כמאגר האנשים שמתוכם נבחר המונרך, ואנשיה ממלאים את המוסדות המכוננים, מה שמעניק למונרכיות רבות אלמנטים אוליגרכיים. הלגיטימיות הפוליטית של מונרכיה מתבססת לרוב על טענות לייצוג של אנשים ואדמה באמצעות צורה כלשהי של קרבה וזכות אלוקית או מעמד אחר.

משטר היברידי

ערכים מורחבים – דמוקרטיזציה, שחיקה דמוקרטית

משטר היברידי הוא סוג של מערכת פוליטית שנוצרת לעיתים קרובות כתוצאה ממעבר דמוקרטי לא שלם ממשטר אוטוריטרי למשטר דמוקרטי (או להפך). משטרים היברידיים מסווגים כבעלי שילוב של מאפיינים אוטוקרטיים עם דמוקרטיים, והם יכולים לקיים בו זמנית דיכוי פוליטי ובחירות. על פי כמה הגדרות ומדדים, משטרים היברידיים נמצאים בדרך כלל במדינות מתפתחות עם משאבי טבע. למרות שמשטרים אלה חווים תסיסה אזרחית, הם עשויים להיות יציבים במשך עשרות שנים. מאז תום המלחמה הקרה חלה עלייה במספרם של משטרים היברידיים.

המונח משטר היברידי נובע מתפיסה פולימורפית של משטרים פוליטיים המתנגדים לדיכוטומיה של אוטוקרטיה או דמוקרטיה. ניתוח מחקרי מודרני של משטרים היברידיים מתמקד באופיים הדקורטיבי של המוסדות הדמוקרטיים (בחירות אינן מובילות לחילופי שלטון, אמצעי תקשורת שונים משדרים את נקודת המבט של הממשלה והאופוזיציה בפרלמנט מצביעה באותו אופן כמו מפלגת השלטון), ומכאן ניתן להסיק כי נסיגה דמוקרטית ומעבר לסמכותנות הוא הבסיס הנפוץ ביותר של משטרים היברידיים. יש חוקרים הטוענים שמשטרים היברידיים עשויים לחקות דיקטטורה מלאה.

ניתוח מטריאליסטי

ערך מורחב – מטריאליזם דיאלקטי

קרל מרקס טען כי המערכות הפוליטיות של "כל" חברות המדינה הן דיקטטורה של מעמד חברתי אחד, המתחרה על האינטרסים שלו מול זה של מעמד חברתי אחר. שאלת המעמד המדכא והמדוכא משתנית לפי ההתקדמות בזמן. בחברות קפיטליסטיות, זה מאופיין כדיקטטורה של הבורגנות או המעמד הקפיטליסטי, שבה המערכת הכלכלית והפוליטית מתוכננת לפעול לטובת האינטרסים שלהם באופן קולקטיבי כמעמד, על פני אלה של הפרולטריון או מעמד הפועלים.

ראו גם

• גישת המערכות
• שיטת בחירות
• מדינה ריבונית
• פוליטיקה
• דמוקרטיה
• משטר סמכותני
• טוטליטריזם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מערכת פוליטית41475252Q28108