מפה איזוסייסמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה איזוסייסמית של רעידת האדמה 11 יולי, 1927 בארץ ישראל.

מפה איזוסייסמית היא מפה המציגה אזורים שווי אפקטים סייסמיים[1] שנצפו במהלך ומיד אחרי רעידת אדמה.

מרכיבי המפה

המשתנה היחידי שמשתמשים בו להכנת המפה האיזוסייסמית הוא העוצמה הסייסמית[2]. זו מוערכת ברוב המקרים על בסיס סולמות סייסמיים מאקרוסייסמיים כגון: סולם מרקאלי האמריקאי, או הסולם האירופאי EMS.

מתודולוגיה

המתודולוגיה לפרטיה מפורטת ב-עוצמה סייסמית ומפות איזוסייסמיות.

שימושים

  1. הערכת משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות (כגון מגניטודה, אורך מישור ההעתק שפעל בזמן הרעידה, עומק מוקד רעידת האדמה והאפיצנטר שלה)[3].
  2. הערכת עוצמות תאוצת הקרקע המקסימלית שהתרחשה באזורים שנכללים במפה ובאתרים שונים[4].
  3. הערכת מנגנון התנועה במוקד (אנ') - מנגנון תנועה זה מחושב בעיקר באמצעות נתונים מסייסמוגרפים, אך קיימת מידה של אי ודאות מכיוון שתמיד אפשריים שני מישורי שבר פוטנציאליים. הציר הארוך באליפסה שבמפה שמייצגת את העוצמה הסייסמית המקסימלית, מייצג בדרך כלל את אורך מישור השבר שפעל בעת רעידת האדמה[3].
  4. הכנת תרחישים לרעידות אדמה עתידיות[5].

לפירוט יתר ראו בערך עוצמה סייסמית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כל מה שרעידת האדמה גרמה לו: נזקים בדרגות שונות למבנים, תחושות של אנשים ואפילו העובדה שרעידת האדמה לא הורגשה במקום מסוים, נקרא אפקט סייסמי.
  2. ^ Bruce A. Bolt, 1988. Earthquakes - a Primer. W.H. Freeman & Company, New York, p. 107-110
  3. ^ 3.0 3.1 אבני, ר.,, רעידת האדמה של שנת 1927 – מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, באר שבע: אונ' ב.ג. בנגב, 1999 עמ' 27.
  4. ^ אבני, ר., 1999. רעידת האדמה של שנת 1927 - מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה. אונ' בן-גוריון בנגב, עמ' 23 - 26.
  5. ^ אבני, ר., 2008. הכנת תרחישים לרעידות אדמה באזורים בעלי רמה סייסמית בינונית. אופקים בגאוגרפיה 70 עמ' 92–104.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0