מפלגת המרכז (איסלנד)
| מדינה |
 איסלנד |
|---|---|
| מייסד | סיגמונדור דויד גונלאוגסון |
| מנהיגים | סיגמונדור דויד גונלאוגסון |
| תקופת הפעילות | אוקטובר 2017 – הווה (כ־7 שנים) |
| אידאולוגיות | שמרנות, פופוליזם ימני, התנגדות להגירה, אירוסקפטיות, אגרריות נורדית (אנ') |
| שיא כוחה | 8 (2024) |
| שפל כוחה | 3 (2021) |
| נוצרה מתוך | המפלגה הפוגרסיבית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית |
| צבעים רשמיים | כחול נייוי (אנ'), טורקיז |
| midflokkurinn.is | |
מפלגת המרכז של איסלנד היא מפלגה שמרנית באיסלנד שהקים ראש הממשלה לשעבר סיגמונדור דויד גונלאוגסון עם פרישתו מהמפלגה הפרוגרסיבית ב־2017.
היסטוריה
טרם ההקמה
מייסד המפלגה סיגמונדור דויד גונלאוגסון שימש ב־2009 יו"ר המפלגה הפרוגרסיבית, והחל מ-2013 שימש ראש הממשלה מטעמה. ב־2016 הסתבך בפרשה שנחשפה במסמכי פנמה: הסתבר שבהצהרת ההון שלו ב־2009 לא הצהיר על אחזקות בחברת ווינטריס (Wintris), ותשעה חודשים לאחר מכן מכר את האחזקות שלו לאשתו בדולר אחד יום לפני שנכנס לתוקף חוק שמחייב אותו בדיווח על תקן ניגוד עניינים. כל זאת לאחר שהצהיר בראיון שאזרחי איסלנד צריכים לתרום את חלקם בחברה בה הם חיים, ושתשלום פחות מהנדרש הוא רמאות כלפי החברה.[1][2]. בהמשך, בשל הלאמת הבנקים במשבר הכלכלי, הגיע להסדר עם הנושים של הבנקים, ביניהם גם אותה חברת ווינטריס שהייתה בבעלות חלקית של אשתו[3] ודרשה מיליוני דולרים מהבנקים[4].
בשלב זה עלו קריאות להתפטרותו[5] אך גונלאוגסון סירב להתפטר. בשהחלו הפגנות גדולות נגד הממשלה ביקש מהנשיא אולפור רגנר גרימסון לפזר את הפרלמנט[6]. הנשיא סירב[7]. לבסוף השעה עצמו גונלאוגסון ב-5.4.2016 מראשות הממשלה[6]. הוא לא חזר לתפקיד, ובאוקטובר אותה שנה אף הפסיד בבחירות לראשות מפלגתו[8]. פרישתו נתפסה כתוצאה של שימוש לרעה בכוח ושל צביעות[3].
בשנת 2007 הפיץ גונלאוגסון תיאוריה לפיה היה קורבן של קונספירציה שכללה את האליטות הבנקאיות, את תאגיד השידור הציבורי של איסלנד, את הקונסורציום הבינלאומי של העיתונאים החוקרים (אי') ואת ג'ורג' סורוס[9][10] ושהייתה השתלטות עוינת על מפלגת הרפורמה[11]. בבחירות 2007 כבר החליט להקים לעצמו את מפלגת המרכז[12].
במקור לא הייתה כוונה להקים מפלגה, אלא קבוצת חשיבה שמורכבת מפוליטיקאים ואנשי מקצוע מרקעים שונים שתעסוק בעיקר במדיניות החברתית באיסלנד[13], אולם בספטמבר 2017 כבר הוכרז שהמפלגה תקום.
לאחר ההקמה
בסקר הראשון בו הופיעה המפלגה היא זכתה ל-7% מן הקולות.[14] בבחירות 2017 לפרלמנט זכתה ב־10.78% מן הקולות שהקנו לה שבעה מושבים באלת'ינגי.[15]
בבחירות המקומיות ב2018 (אנ') הצליחה המפלגה להכניס תשעה מחבריה למועצות המקומיות.
בפברואר 2019 הצטרפו אליה חברי הפרלמנט קארל גווייטי היאלטאסון (אי') ואולבור איסטלייפסון (אי') לאחר שגורשו ממפלגת העם (אנ') ב־2018 בשל פרשת קלאוסטור (אי').[16] הצטרפותם הפכה את מפלגת המרכז לגדולה ביותר באופוזיציה.
בשנת 2020 החליטה המפלגה לבטל את תפקיד סגן היו"ר. ב־2021 התפקיד בוטל בפועל.
המפלגה התמודדה שוב בבחירות 2021 (אנ') וזכתה רק ל-5.4% מקולות הבוחרים שהקנו לה שלושה מושבים באלת'ינגי, אותם איישו גונלאוגסון, ברקת'ור אולאסון (אי') ובירקיר ת'וראריגסון (אי'). שבועיים לאחר הבחירות ערק ת'וראריגסון עם המנדט שלו מן המפלגה ועבר למפלגת העצמאות.
בבחירות המקומיות ב2022 (אנ') הצליחה המפלגה להכניס שישה מחבריה למועצות המקומיות.
אידאולוגיה
למרות שהיא מתהדרת בתואר "מרכז" המפלגה למעשה ליברלית ופופוליסטית[17]. המפלגה דוגלת ברפורמה במערכת הבנקים על ידי שמירת אחזקות המדינה בלאנדסבנקין (אנ') (הבנק המקומי שהקימה המדינה אחרי משבר 2008), החזרת אחזקות המדינה בבנק אריון (אנ') מידיהן של קרנות הגידור וחלוקת שליש ממניותיו לציבור האיסלנדי[18][19], ומכירה של כלל אחזקות המדינה בבנק הפנים-ארצי איסלנדסבנקי (אנ'). כמו כן מתנגדת המפלגה להצטרפות לאיחוד האירופי.[20].
בכינוס המפלגה הראשון הצהיר גונלאוגסון שהמפלגה תומכת ברעיונות הטובים ביותר גם מימין וגם משמאל, תוך דגש על חירות אישית עם ביטחון סוציאלי, ומתמקדת בעניינים אזוריים ובהגדלת הקצבאות לקשישים.[21] בראיון מאותה שנה הוסיף בירגיר ת'ורארינסון שהמפלגה מעוניינת לשפר את שירות המעבורות ולהקים בית חולים אוניברסיטאי חדש[22].
בשנת 2019 התנגדה המפלגה להארכת התקופה המותרת להפלה מ־16 שבועות ל־22 שבועות[23], וכן התנגדה לאפשרות של אנשים להגדיר בעצמם את המגדר הרשמי שלהם[24]. באותה שנה הציע חבר המפלגה בירקיר ת'וראריגסון לפרלמנט להכניס לבתי הספר את נושא הכחשת שינויי האקלים מצד אנשי מדע[25].
בשנת 2021 קרא גונלאוגסון לממשלה האיסלנדית לאמץ את מדיניות ההגירה של הסוציאל-דמוקרטים בדנמרק במסגרתה נשלחים מבקשי מקלט למדינות מחוץ לאירופה בזמן שבקשותיהם נבדקות. לדברי גונלאוגסון מטרת המדיניות היא שלא יגיעו למדינה מבקשי מקלט.[26].
בנובמבר 2024 הכריז גונלאוגסון כי המפלגה מעוניינת להקטין את הוצאות הממשלה, להתחיל לשלם את החוב הלאומי, להוריד מיסים ולהשתמש בצורה יעילה יותר במשאבים שמכוונים לחינוך ובריאות. הוא גם חזר על הכוונה לחלק את מניות איסלנדסבנקי לציבור.[27]
תמיכה
על פי סקר שערך מכון המחקר למדעי החברה באוניברסיטת איסלנד עבור העיתון מורגונבלאד'יד' (אנ') ב־2017 כמעט חצי מתומכי המפלגה היו מצביעי המפלגה הפרוגרסיבית בבחירות 2016, רבע מהם היו מצביעי מפלגת העצמאות ו־13% היו מצביעי מפלגת הרפורמה (אנ') ומפלגת עתיד מזהיר.[28].
תוצאות בחירות
| בחירות | קולות | % | מושבים | +/– | ממשלה |
|---|---|---|---|---|---|
| 2017 | 21,335 | 10.9 | 6 / 63
|
אופוזיציה | |
| 2021 | 10,879 | 5.5 | 4 / 63
|
 3
|
אופוזיציה |
| 2024 | 25,700 | 12.1 | 8 / 63
|
 8
|
אופוזיציה |
יו"רים
| שם | שנת התחלה | שנת סיום | גיל בעת ההשבעה | |
|---|---|---|---|---|
.jpg)
|
סיגמונדור דויד גונלאוגסון | 2017 | מכהן | 42 |
סגני יו"רים
| שם | שנת התחלה | שנת סיום | גיל בעת ההשבעה | |
|---|---|---|---|---|
|
גונאר בראיי סוויינסון (אי') | 2018 | 2021 | 50 |
הערות שוליים
- ↑ Grönberg, Anna (4 באפריל 2016). "Isländsk ilska växer efter statsminister-avslöjande". svt.se (בשוודית). נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Törner, Amanda (2016-04-04). "Uppdrag Granskning avslöjar 'historiens största läcka'" [Mission: Investigate reveals "history's largest leak"]. Dagens Media (בשוודית). נבדק ב-5 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "Panama Papers: Iceland PM Gunnlaugsson urged to resign amid Mossack Fonseca data leak". ABC News (Australia). 3 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Iceland's PM says he will not resign in Panama Papers scandal". The Belfast Telegraph. 4 באפריל 2016. נבדק ב-4 באפריל 2016.
He allegedly sold his half of the company to Palsdottir for one US dollar on 31 December 31, 2009, the day before a new Icelandic law took effect that would have required him to declare the ownership of Wintris as a conflict of interest.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Jóhanna segir Sigmund verða að segja af sér". RÚV (באיסלנדית). 3 באפריל 2016. נבדק ב-4 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 Henley, Jon (5 באפריל 2016). "Iceland PM steps aside after protests over Panama Papers revelations". The Guardian. נבדק ב-7 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iceland PM offers to step down after Panama Papers scandal". CNBC. Reuters. 5 באפריל 2016. נבדק ב-30 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iceland's disgraced ex-PM booted out as party leader". Iceland Monitor. 2016-10-03. נבדק ב-2025-06-09.
- ↑ "Fimm samsæri gegn Sigmundi Davíð". Kvennablaðið (באיסלנדית). 5 באוקטובר 2016. אורכב מ-המקור ב-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-29 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Jóhannesson, Benedikt (28 ביולי 2016). "Ex-Prime Minister Says George Soros Behind Panama Papers". Iceland Review. נבדק ב-29 בדצמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Segir Framsóknarflokkinn hafa verið yfirtekinn í fjandsamlegri yfirtöku". Kjarninn (באיסלנדית). 10 בפברואר 2017. נבדק ב-11 בפברואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Former PM Sigmundur Davíð Gunnlaugsson to form new party before the elections". נבדק ב-27 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Former PM of Iceland forms new progressive society". Iceland Monitor (באנגלית). נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ "Sigmundur fengi sjö prósent". RÚV (באיסלנדית). 2017-09-28. נבדק ב-2025-05-28.
- ↑ "Öll atkvæði talin". RÚV (באיסלנדית). 2017-10-29. נבדק ב-2025-05-28.
- ↑ "Ólafur og Karl Gauti í Miðflokkinn". mbl.is (באיסלנדית). 2019-02-22. נבדק ב-2025-05-28.
- ↑ Review, Iceland (2017-10-27). "Icelandic Parliamentary Election 2017: Party Overview". Iceland Review (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ "Icelanders May Look Beyond Scandal to Vote With Their Wallets". Bloomberg.com (באנגלית). 2017-10-27. נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ "Iceland's ex-leader poised for political resurrection". POLITICO (באנגלית). 2017-10-27. נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ "A Guide to the Parties in Iceland's Nail-Biter Election". Bloomberg.com (באנגלית). 2017-10-24. נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ Erlingsdóttir, Margrét Helga (2017-08-10). "Vill að ríkið nýti forkaupsrétt að Arion-banka - Vísir". visir.is (באיסלנדית). נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ "Birgir Þórarinsson: Til Eyjamanna". web.archive.org. 2017-10-27. נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ Pétursson, Heimir Már (2019-03-05). "Sjö karlkyns þingmenn Sjálfstæðisflokks sátu hjá í atkvæðagreiðslu um þungunarrof - Vísir". visir.is (באיסלנדית). נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ Ísleifsson, Atli (2019-06-13). "Krafðist þess að frumvarp um kynrænt sjálfræði yrði tekið af dagskrá - Vísir". visir.is (באיסלנדית). נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ Jónsson, Steindór Grétar (2019-06-14). "Þingmaður Miðflokks vill láta kenna sjónarmið afneitunarsinna í loftslagsmálum í grunnskólum". Heimildin. נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ "Spyr hvort Ísland fari leið Dana í málum hælisleitenda - RÚV.is". RÚV. 2021-06-03. נבדק ב-2024-03-09.
- ↑ Adam, Darren (2024-11-07). "Centre Party leader wants greater border control". RÚV (באנגלית). נבדק ב-2025-06-04.
- ↑ "Baráttan verður snörp". www.mbl.is (באיסלנדית). נבדק ב-2024-03-09.
מפלגת המרכז (איסלנד)41432538Q41280154