מפקד הרפאים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | וירג'יניה קואלס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מלחמה |
| הוצאה | |
| הוצאה | מערכות |
| תאריך הוצאה | 1958 |
| מספר עמודים | 351 |
מפקד הרפאים (באנגלית: The Phantom Major) הוא ספר מאת הסופרת הבריטית וירג'יניה קואלס, אשר יצא לאור בשנת 1958. הספר נחשב לאחד הראשונים בז'אנר הספרות הצבאית המתארת יחידות מיוחדות, ולראשון שנכתב על יחידת הקומנדו הבריטית SAS.
ספר
הספר מתאר את פעילות היחידה תחת סטירלינג באשר כונה על ידי הגרמנים "מייג'ור הרפאים",[1] מייסדה ומפקדה של ה-SAS במלחמת העולם השנייה. הספר מתאר את פועלו כמפקד היחידה בין השנים 1941–1943, מאבקו בממסד ופיקוד הבריטיים לשינוי תפישתם בנושא הפעלת כוחות קטנים בזמן מלחמה, ואת ימיה הראשונים של היחידה, עת הפכה מפלגה בת 60 לוחמים וארבעה קצינים ליחידה מסודרת המונה כ-700 לוחמים מיומנים.
כמו כן הספר מתאר את פעילות היחידה תחת סטירלינג בצפון אפריקה, עת נלחמה כנגד קורפוס אפריקה של הצבא הנאצי בפיקודו של רומל במדבר לוב. תיאורי הספר מתרכזים במבצעים אותם תכנן והוציא לפועל סטירלינג במהלך 15 החודשים עד לנפילתו בשבי, בהם פשיטות על שדות תעופה של חילות האוויר הגרמני והאיטלקי, מצבורי דלק ותחמושת, וכן רכבים, מחנות צבא ותשתיות שהיו בעורף האויב הגרמני. בתחילה בחר סטירלינג להשתמש בצניחה כשיטה באמצעותה תגיע יחידתו ליעדה, אולם לאחר פעולה כושלת הוכחה השיטה כפחות מתאימה ללוחמת המדבר, וסטירלינג עבר לשימוש בג'יפים ומשאיות תובלה של קבוצת המדבר ארוכת הטווח. בספר מתוארת באופן נרחב המקצועיות שנדרשה מנהגי ונווטי הרכבים הללו, בעת נסיעתם מאות קילומטרים בחולות המדבר, בעומק המערך הגרמני- איטלקי. למרות זאת המשיכו אנשיו של סטירלינג לעבור קורס צניחה במסגרת מסלול ההכשרה, משום שסטירלינג לא רצה לוותר על אף כשירות של היחידה, ולשמור אותה מוכנה ומבצעית לכל זירה ויעד. סטירלינג זכה להערכה רבה מצד גנרל ארווין רומל שכתב עליו ביומנו. בינואר 1943 נפל סטירלינג בשבי הגרמנים. רומל כתב על כך ביומנו כי ”כך איבדו הבריטים את מפקדה המוכשר עד מאוד ובעל כושר הסתגלות הרב ביותר של קבוצת המדבר אשר הרבתה להזיק לנו יותר מכל יחידה בריטית אחרת בעצמה דומה”.[2] הוא נמלט ונתפס ארבע פעמים עד שהגרמנים העבירו אותו לטירת קולדיץ השמורה, שם נשאר עד סוף המלחמה. לאחר נפילתו בשבי, תפסו אחיו ביל וסגן אלוף פאדי מיין את הפיקוד על יחידת הקומנדו שלו.
בנוסף לדמותו של סטירלינג, בולטות בספר גם דמויותיהם של פקודיו פאדי מיין, מייק סדלר, פיצרוי מקלין, הלורד ג'ורג' ג'ליקו, אשר פיקד על שירות הסירות המיוחד, וג'וק לואיס – כולם אנשי מפתח בימיה הראשונים של היחידה. כן ניכרת בספר תרומתה של הקמא"ט, ובהם מפקדי הפטרולים ניק וילדר רובין גורדון וג'ייק אייזנסמית, שאנשיה לקחו חלק ברבות מן הפשיטות אותן הוביל ותיכנן סטירלינג, תחילה כמי שאמונים על הבאת את הכוח אל היעד ומאוחר יותר, בשל רוחם הששה לקרב של אנשיה, גם כשותפים מלאים בפשיטות עצמן. הספר מתאר שיתוף פעולה של ה-SAS עם יחידת ה-SIG ובה לוחמים ארץ-ישראלים כמו ישראל כרמי וקארל כהנא (שאף עבר לבסוף לשרת ב-SAS והיה לימים מראשוני הצנחנים בצה"ל).
השפעת הספר על צה"ל
הספר יצא לאור בעברית בשנת 1958 בהוצאת משרד הביטחון, בתרגומו של יעקב גולדמן.
מייסד סיירת מטכ"ל ומפקדה הראשון, רב-סרן (לימים תא"ל) אברהם ארנן, ומאיר הר-ציון, שעזר לארנן להקים להכשיר ולאמן את לוחמי היחידה, התרשמו ממנו עמוקות, וארנן אף עיצב את חזונו בעבור הסיירת, אופייה וייעודה בהשפעתו. כך, בין השאר, השתמש ארנן במוטו של סטירלינג - "המעז מנצח" - בעבור הסיירת ואף תלה כרזה הנושאת את המשפט במשרדו.[3] גם מפקדים אחרים ביחידה ובצה"ל הושפעו מן הספר, ובהם אהוד ברק, עוזי דיין[4] וכן יוני נתניהו שעליו סופר כי ידע את הספר בעל-פה.[5] דני רהב וולף, מוותיקי הצנחנים אשר פיקד על סיירת שקד סיפר לידיד כי שאף להידמות לסטירלינג.[6] הספר "מפקד הרפאים" ניתן במשך שנים רבות כשי לבוגרי מסלול הלוחם בסיירת מטכ"ל[7] וביחידת שלדג, שמייסדה ומפקדה הראשון, מוקי בצר, הושפע אף הוא מדמותו של סטירלינג.[8] עם השנים ניתן הספר כשי גם למפקדים בחיל הרגלים וללוחמים ביחידות מובחרות אחרות.
קישורים חיצוניים
- הספר "מפקד הרפאים", באתר "סימניה"
- עופר אוגש, אתר השטח הישראלי 4X4, הרפתקה בחולות הסהרה, באתר nrg, 14 בנובמבר 2006
הערות שוליים
- ^ מיור (Major) בעברית הוא רב-סרן.
- ^ וירג'יניה קואלס, מפקד הרפאים, הוצאת מערכות משרד הביטחון הוצאה לאור, 1958. ההתחלה, עמוד 11.
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. אברהם ארנן, החולם והמייסד, עמוד 27.
- ^ חן קוטס-בר, להחזיר בכל מחיר: יש חוזה בין המדינה לחייל, באתר nrg, 25 ביוני 2010.
- ^ גד שמרון, המוסד והמיתוס, כתר ספרים 1996, סיירת מטכ"ל, עמוד 134.
- ^ אמיר אורן, בסוף ימיו, אחרי נתק של 20 שנה, דני וולף שוב דיבר עם אריאל שרון, באתר הארץ.
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, הכשרת הלוחם ביחידה, עמוד 21.
- ^ מיכל דניאלי, פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג, באתר מאקו, 1 ביולי 2011.
