מפרץ איזמיר
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אגם |
מפרץ איזמיר (בטורקית: İzmir Körfez), שכונה בעבר מפרץ סמירנה, הוא מפרץ בים האגאי. אורכו של המפרץ הוא כ-64 קילומטרים ורחובו הוא כ-32 קילומטרים. העיר איזמיר, עיר נמל חשובה בטורקיה, שוכנת על חופי המפרץ.[1]
גאוגרפיה
שטח הפנים של המפרץ הוא כ-960.4 קמ"ר ואורכו של קו החוף, הוא 464 קילומטרים.[2][3] האי אוזונדה הממוקם במפרץ איזמיר הוא האי הרביעי בגודלו בטורקיה. שבעה עשר נהרות נשפכים אל המפרץ.[1]
מרינת לבנט היא המרינה היחידה הממוקמת במפרץ.
החוף הצפוני-מזרחי של המפרץ הוא בית הגידול של כלב ים נזירי מצוי.
היסטוריה
ידוע כי היישובים הראשונים סביב המפרץ היו בתקופה הנאוליתית.[1] היישוב הידוע ביותר הוא סמירנה, שהוקם בערך ב-3300 לפנה"ס. טימור לנג, שהגיע לאיזמיר לאחר קרב אנקרה, תפס את טירת נמל איזמיר וסביבתה בדצמבר 1402 והורה להשמיד את הטירה. במהלך מלחמת העולם הראשונה התרחשו קרבות ימיים במפרץ במרץ 1915 ובמאי 1916.[4]
כלכלה
נמל איזמיר הוא נמל מטען ונוסעים הממוקם ממזרח למפרץ. זהו הנמל השביעי בגודלו בטורקיה מבחינת נפח המכולה והשלוש עשרה מבחינת נפח המטען.[5][6]
במפרץ יש תשעה רציפי מעבורות נוסעים פעילים.[7]
ספינות טרופות
במפרץ איזמיר ישנן מספר רב של ספינות טרופות. בעומק של 16.4 מטר מטירת סנקאקבורנו, ישנן תאונות של שתי ספינות, אחת מהן אורכה 118 מטר והשנייה אורכה 86 מטר, שהתנגשו זו בזו בשנת 1957. ישנה ספינה טרופה נוספת הממוקמת מול גוזלבאצה בעומק של 42 מטר, שהתגלתה בתחילת שנת 2017, ונחשבת לספינת משא באורך 78 מטר שטבעה בסוף המאה ה-19.[8] עוד נאמר כי אחת מכל ארבע ספינות טרופות הוטבעו במפרץ במהלך מלחמת העולם הראשונה.[4] עשרות ספינות טרופות מחוץ לטירת סנקאקבורנו הוצאו מהים בשנת 1967 ובשנים שלאחר מכן.[9]
זיהום
בתקופה בה 200,000 איש חיו סביב המפרץ, הזרמת שפכים למפרץ לא גרמה לבעיות ברורות.[1] עם זאת, כאשר האוכולוסיה עלתה ל-500,000 תושבים והתעשייה התפתחה המפרץ החל להזדה יותר ויותר. בתקופה זו ניכר הזיהום והאנשים כבר לא יכלו לשחות במפרץ. כשהאוכלוסייה עלתה ל-1.7 מיליון בשנות ה-90, רמת הזיהום עלתה רבות ונמצאו עקבות מתכות כבדות בדגים. בשנת 1992, מערכת הטיפול והביוב, המכונה פרויקט התעלה הגדולה, החלה להיבנות על ידי İZSU. המערכת, שהושקה באוקטובר 2002, מנעה הזרמת מי שפכים למפרץ.[10] בשנות ה-20 של המאה ה-20 נצפה כי הזיהום במפרץ הוסר והחיים הימיים חזרו לקדמותם.[11][12]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Tekeli, İlhan. "İzmirlilerin Denizle İlişkisini Güçlendirmekte Uygulanacak Tasarım Stratejisi" (בטורקית). academia.edu. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2019. נבדק ב-27 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Güçlüsoy, Harun (במרץ 2016). "İzmir Körfezi'nin Deniz ve Kıyı Koruma Alanları". נבדק ב-29 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "İzmir Körfezi'ni Coğrafi Bilgi Sistemi ile Tanımak". Dağarcık Türkiye. 22 במרץ 2015. נבדק ב-29 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Körfezde 4 düşman batığı var". Yeni Asır. 24 בספטמבר 2015. נבדק ב-28 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Yük İstatistikleri". Deniz Ticareti Genel Müdürlüğü. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2018. נבדק ב-6 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Konteyner İstatistikleri". Deniz Ticareti Genel Müdürlüğü. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2018. נבדק ב-6 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "5 milyarlık dev projede ilk adım". Yeni Asır. 20 בספטמבר 2012. נבדק ב-31 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "İzmir Körfezi'nde batık gemi buldular". Hürriyet. 3 ביוני 2017. נבדק ב-28 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ürük, Yaşar. "Martı Sevdalısı Bergama Vapuru'nun 50. Yaşına Merhaba". izmirkitap.com. אורכב מ-המקור ב-25 ביולי 2019. נבדק ב-27 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "İzmir Körfezi'nin kurtuluşu olan Büyük Kanal Projesi yüzde yüze ulaştı". Arkitera. 23 בספטמבר 2002. נבדק ב-28 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "İzmir Körfezi yeniden canlandı". Posta. 17 בפברואר 2013. נבדק ב-28 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Körfezde Oşinografik İzleme". İZSU. נבדק ב-28 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
