מפרץ התקווה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית גוף מים ריקה.
מפרץ התקווה (בספרדית: Bahía Esperanza) הוא מפרץ בחצי האי טריניטי שבקצהו הצפוני של חצי האי האנטארקטי. אורכו 5 קילומטרים ורוחבו שלשה. המפרץ מחובר בקצהו למצר אנטארקטיק.
המקום מהווה מוקד רבייה לציפורים מהחשובים בעולם. במקום נמצאת אוכלוסיית פינגווין אדלי מהגדולות בעולם, כ-125,000 זוגות. במקום מקננים גם: פינגווין לבן אוזן, חמסן חום, שחפית ארקטית, יסעורון ווילסון, שחף דומניקני וכיאוניס לבן.[1]
היסטוריה
המפרץ התגלה ב-15 בינואר 1902, על ידי משלחת השוודית לאנטארקטיקה, תחת פיקודו של אוטו נורדנשלד. המשלחת שספינתה "אנטארקטיק" טבעה, שהתה במהלך החורף של שנת 1902 במקום, ומכאן שמו. לחופי המפרץ שוכן בסיס אספרנסה הארגנטינאי, כמו גם בסיס מחקר אורוגוואיני (ECARE), שבמקור שימש כבסיס D של משלחת המחקר הבריטית, והועבר לידי אורוגוואי בשנת 1997.
במפרץ נורו לראשונה יריות בהיסטוריה של אנטארקטיקה, כאשר בשנת 1952 חיילים ארגנטינאים ירו לעבר צוות מחקר בריטי. ארגנטינה התנצלה על המקרה, והודיעה כי השעתה את מפקד הכוח.
הערות שוליים
- ^ רשימת אתרי קינון חשובים באנטארקטיקה, ע' 133.
