מפרץ מנאר
| מידע נוסף | |
|---|---|
| מדינות באגן הניקוז | הודו, סרי לנקה |
מפרץ מנאר הוא מפרץ רדוד גדול המהווה חלק מהים הלקדיבי באוקיינוס ההודי בעל עומק ממוצע של 5.8 מטר.[1] הוא שוכן בין הקצה הדרום מזרחי של תת היבשת ההודית לחוף המערבי של סרי לנקה. שרשרת האיים והשוניות הנמוכים המכונה גשר אדם מפרידה בין מפרץ מנאר לבין מפרץ פאלק, השוכן מצפון בין הודו לסרי לנקה. הנהרות תהמירבאני ואיפר של דרום הודו ונהר מהלאווה הזורם סרי לנקה מתנקזים למפרץ.
חי במפרץ
במפרץ מנאר חיים למעלה מ-3,600 מינים של חי וצומח, מה שהופך אותו לאחד מאזורי החוף העשירים ביותר באסיה. בסביבות 117 מיני אלמוגים קשים תועדו במפרץ מנאר. צבי ים מבקרים תכופים במפרץ וכך גם כרישים, תחשים ודולפינים.
בשנת 1986, קבוצה של 21 איונים השוכנים מול חופי טאמיל נאדו בין ת'ות'וקודי לדאנושקודי הוכרזה כפארק הלאומי הימי מפרץ מנאר. הפארק ואזור החיץ בן ה-10 קילומטר שלו הוכרזו כשמורה ביוספרית ב-1989.
השמורה הביוספרית של מפרץ מנאר משתרעת על שטח של 10,500 ק"מ של אוקיינוס, 21 איים וקו החוף הצמוד. האיים ואזור החוף כוללים חופים, שפכים ויערות עלים רחבים טרופיים, בעוד שהסביבות הימיות כוללות קהילות אצות ים, עשב ים, שוניות אלמוגים, ביצות מלח ויערות מנגרובים.[2] במאי 2019, המרכז הלאומי לחקר החופים של הודו, המחזיק תחנת מחקר באזור מפרץ מנאר, מצא דפוס מדאיג של הלבנה בשוניות במנדאפם, קילאקראי ומפרץ פאלק.[3]
פעילות אנושית
מפרץ מנאר ידוע בגדות הפנינים במשך אלפיים שנה לפחות. פליניוס הזקן שיבח את דיג הפנינים של המפרץ.[4] [5] [6] אמנם מיצוי פנינים טבעיות נחשב ליקר מדי ברוב חלקי העולם, אך הוא עדיין מתבצע במפרץ.[7]
נמלי הים הראשיים במפרץ מנאר הם תות'וקודי (טוטיקורין) בטאמיל נאדו וקולומבו בסרי לנקה. בעוד שנמלים אלה יכולים להכיל כלי שיט עם למים עמוקים, מיצר פאלק הרדוד יכול להכיל רק כלי שיט קטנים. ביולי 2005 נקטה ממשלת הודו בצעדים מקדימים כדי ליצור תעלת מים עמוקים המקשרת בין מפרץ מנאר למפרץ בנגל.
קישורים חיצוניים
- מפרץ מנאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Gulf of Mannar (SE India), www.sea-seek.com
- ^ UNDP Project brief: "Conserve and Sustainable-use of the Gulf of Mannar Biosphere Reserve's Coastal Biodiversity", New York, 1994 UNDP Project Brief (אורכב 16.06.2007 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Desikan, Shubashree (22 במאי 2019). "Coral bleaching observed near Mandapam, Keezhakkarai, Palk Bay". The Hindu.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ R. Raghu Prasad and P. V. Ramachandran Nair (1973). "India and the Indian Ocean Fisheries" (PDF). Journal of the Marine Biological Association of India. 15: 1–19.
- ^ Arnold Wright (1999). Twentieth century impressions of Ceylon: its history, people, commerce, industries, and resources. p. 227. ISBN 81-206-1335-X.
- ^ James Hornell (2009). The Indian Pearl Fisheries of the Gulf of Manar and Palk Bay. BiblioBazaar. p. 6. ISBN 978-1-110-87096-7.
- ^ Michael O'Donoghue (2006). Gems: their sources, descriptions and identification. Butterworth-Heinemann. p. 566. ISBN 0-7506-5856-8.
