מפרץ סלצברגר
מפרץ סלצברגר (באנגלית: Sulzberger Bay; 77°0′S 152°0′W / 77.000°S 152.000°W) הוא מפרץ בין האי פישר, אנטארקטיקה, לאי פולמר, לאורך חוף ארץ אדוארד השביעי. המפרץ התגלה על ידי משלחת בירד לאנטארקטיקה ב-5 בדצמבר 1929, ובירד קרא לו על שם ארתור הייס סלצברגר, מו"ל הניו יורק טיימס, שתמך במשלחות בירד בשנים 1929–1930 ו-1933–1935.
מפרץ סלצברגר חודר אל קדמת מדף הקרח סלצברגר (77°0′S 148°0′W / 77.000°S 148.000°W), מדף קרח, שאורכו כ-137 ק"מ ורוחבו כ-80 ק"מ והוא גובל בחוף ארץ מרי בירד בין חצי האי אדוארד השביעי וחצי האי גסט. מדף הקרח נצפה ומופה בקווים גסים על ידי משלחת בירד לאנטארקטיקה (1930-1928).
אגן סלצברגר (77°0′S 152°30′W / 77.000°S 152.500°W) הוא אגן תת-ימי על מדף הקרח רוס המרכזי, שקיבל את שמו מקרבתו אל מפרץ סלצברגר.
היווצרות קרחונים
מדף הקרח הוציא קרחונים תוך יום מרעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011). מדענים מקשרים את הינתקות הקרח לצונאמי, שהגיע אל מדף הקרח, במרחק כ-13,6 ק"מ ממרכז רעש האדמה. הקרחון העיקרי היה בערך בשטחו של האי מנהטן. השטח הכולל שהקרחונים ניתקו ממדף הקרח מגיע לקרוב ל-125 ק"מ. קטע זה של המדף לא זע מאז 1946.[1][2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Japan Tsunami Broke Huge Icebergs Off Antarctica", Livescience.com, August 8, 2011 לייבסיינס, "הצונאמי של יפן שבר קרחוני ענק מאנטארקטיקה 8 באוגוסט 2011
- ^ קלי מ. בראנט, אמיל א. אוקאל, דאגלס ר. מקאייל, ז'ורנאל לגלציולוגיה, "ההונשו (יפן) חולל הינתקות ממדף קרח באנטארקטיקה", כרך 57, גליון 205, עמ' 188-785 28 באפריל 2011
