מפרץ שלי
מפרץ שלי (באנגלית: Shelly Bay) הוא מפרץ בחצי האי מירמר בוולינגטון, ניו זילנד. רוב האדמות היו בבעלות כוח ההגנה של ניו זילנד במשך 124 שנים[1] עד שנת 2009. כיום זהו אתר מתוכנן לפיתוח מגורים שנוי במחלוקת אשר נכון ליולי 2020 הוא נושא לשלושה תיקים משפטיים מתמשכים והצבעה עתידית של מועצת העירי עודנה תלויה ועומדת.[2]
גאוגרפיה
מפרץ שלי נמצא במערב חצי האי מירימר, מצפון למצר היבשתי שלו והוא ממוקם במרחק 8 ק"מ לערך מהכביש ממרכז העיר וולינגטון. האדמה במפרץ היא חלק מפרבר וופלינגטון מאופויה[3] וכוללת כמה אדמות מאוחזרות, עם גבעות סמוכות שנחפרו כדי לספק מילוי.[4]
על פי ראש המחלקה לגאוגרפיה, סביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, האדמה במפרץ שלי נמצאת בסיכון מהצפות על החוף בשל עליית מפלס הים. בשנת 2019, הוא חזה שתוך ארבעים שנה, נזק שנראה בעבר אחת למאה שנים יתרחש אחת לשלוש או ארבע שנים. הוא סבר כי חומת ים אפשרית אך הגנה על הכביש סביב החוף תהיה בעייתית.[5]
על פי מאגר המידע על הקרקעות של ניו זילנד, השם "מפרץ שלי" אינו רשמי; עם זאת אין מידע על מקור השם.[6]
היסטוריה
היסטוריה מאורית ורכישת קרקעות אירופית
בשנות 1820 ו-1830 נדד לאזור אוסף של עמים מאורים-איווי (שבטים) מרובים.[5] הכפר הממוקם בקצה הצפוני של המפרץ נקרא מארו-קאי-קורו.[7]
בשנת 1839 נרכש המפרץ על ידי החברה הניו זילנדית יחד עם רוב וולינגטון.[8][9][10] מאוחר יותר יוגדר שטר הרכישה כפגום "מאוד". מאחר שנכתב באנגלית בלבד ולא הייתה לה מפה להגדיר גבולות.[5]
שימוש ובעלות צבאית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית יחידה צבאית ריקה.
בשנת 1885 הפך המפרץ לאתר בסיס כרייה נגד צוללות, בשל החשש מפני מתקפה רוסית.[10] צריפי מחסני הכרייה והצוללת הוקמו בשנת 1887.[11] הבסיס היה מקום פיצוץ בשנת 1891 שהרג אדם אחד. חקירה נערכה וחבר המושבעים שלה מצא כי אין מספיק ראיות ישירות כדי שיוכלו לומר מה גרם לפיצוץ.[12] בשנת 1907 הועברה האדמה לידי הצי המלכותי הניו זילנדי[1].
בשנת 1942 החלה עבודת אחזור קרקע והאזור הפך לתחנה ימית בשם HMNZS Cook.[4] בשנת 1946 הועברה הבעלות לידי חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד ושמה שונה לבסיס חיל האוויר מפרץ שלי, כדי להכיל יחידת קייטרינג ועד 300 עובדים.[10] בסיס חיל האוויר נסגר בשנת 1995 וכוח ההגנה הניו זילנדי העמיד את האדמה להחכרה.[13] במקום היה מוזיאון ימי אך זה נסגר בשנת 2008.
חוזה הסדר ווייטנגי
בשנת 2003, בית הדין בווייטנגי קבע כי מגיע לשבט איווי חלים פיצויים בגין מפרץ שלי.[10] ב-14 בפברואר 2009 הועברה 4.5 דונם אדמה לידי השבט שקנה את הקרקע כחלק מהסכם להסדר וייטנגי בסך 25 מיליון דולר.[14] ההסדר קשור למעשים עוולה שבוצעו בעת רכישת הקרקע בשנת 1839. בית המלוכה הבריטי התנצל על מכירה זו ואמר כי המעשה לקוי ומעולם לא קיימו הבטחות. הממשל לא הצליח להפריש עשירית מהאדמה למאורים כנדרש בתנאים, לקח קרקעות למטרות ציבוריות ללא תמורה, ונעל את קרקעות המאורים הנותרות בשכירות מתמדת.[13] ההסדר כלל את הזכות לרכוש את הנכס במפרץ שלי (כמו גם כמה אדמות אחרים סביב וולינגטון) והאיווי בחרו לעשות זאת בעלות של 13.3 מיליון דולר לפחות.[5]
שימוש נוכחי
בבניינים שהיו בעבר חלק מבסיסי הצבא הייתה תחזוקה מועטה אם בכלל מאז עזיבת הצבא. הרציף עצמו כמעט ונרקב.[1] מספר אמנים שוכרים חללי סטודיו באזור. האזור כולל גם את בית הקפה Chocolate Fish; ראש העיר לשעבר קרי פרנדרגסט תיאר את בית הקפה כ"אייקוני" והוא התפרסם לאחר ששחקנים וצוותי טרילוגיית שר הטבעות פקדו אותו.[15]
חלק מהסרט קינג קונג משנת 2005 צולם במפרץ שלי, כולל בניית חומת הענק המפרידה בין קונג לשאר אי הגולגולת.[16] מפרץ שלי נמצא במרחק נסיעה קצר מאולפני מירימר ששימשו לצילומי הסרט.[17]
פיתוח האזור
מאז סגירת בסיס הצבא הוצעו שימושים מרובים עבור אדמת מפרץ שלי, כולל קזינו, יצירת יערות גשם מלאכותיים ומוזיאון לסרטים, שהייתה הצעתו של הבמאי פיטר ג'קסון הציע את האחרון.[10][18] פיתוח האזור הוא נושא שנוי במחלוקת; אתר החדשות <i id="mwhQ">Stuff</i> דיווח כי כתב כ-400 מאמרים על מפרץ שלי בשנים 2011–2019.[5]
הסכמת משאבים
הסכמת משאבים ניתנה לראשונה על ידי מועצת העיר וולינגטון בשנת 2017, אולם קבוצת הלובי Enterprise Mirimar ערערה עליה באופן חוקי.[2] החלטה של בית משפט לערעורים בשנת 2018 ביטלה את הסכמת המשאבים הזו ואמרה כי המועצה פירשה בטעות את החוק כשהחליטה להעניק אותה.[19] בעקבות החלטת בית המשפט, נערכה בחינה מחודשת של הליך ההסכמה, שנערך על ידי נציבים עצמאיים, שהושלם באוקטובר 2019. נציבים אלה אישרו הסכמת משאבים חדשה. הסכמה זו מאפשרת דיור אינטנסיבי יותר ממה שהתוכנית המחוזית של וולינגטון הייתה מאפשרת בדרך כלל.[10] באם, Enterprise Mirimar המשיכה להתנגד להסכמת המשאבים.
מכירת אדמות בבעלות האיווי
כדי לפתח את האזור, קאסלס רכשה קרקעות מהאיווי. חלק ניכר מהאדמות, שנמצאות בבעלות רשמית של ישות בשם גוש ההתיישבות פורט ניקולסון (Port Nicholson Block Settlement Trust, בראשי תיבות PNBST), נמכרה ביוני 2017 תמורת 2 מיליון דולר, פחות ממה שהאיווי שילמו עליה.[20] בתחילה הועמדו למכירה כל האדמות, וחברי השבט הצביעו נגד המכירה, אך מכירת חלק מהקרקע הייתה עניין קטן יותר ולא הצריכה הצבעה. מאו ווה-נואה, משהו האיווי, אמר כי להחלטה על המכירה לא היה תמיכה מצד בני השבט.[21] גוש ההתיישבות פורט ניקולסון טאנו כי היה עליהם לבצע את העסקה כדי לשרוד מכיוון שהיא קשורה במזומן.[22]
העסקה למכירת הקרקע הנותרת תמורת 10 מיליון דולר נעשתה על ידי PNBST, בשנת 2019.[23] הבעלים הרשומים כיום של חלקת אדמה זו היא חברה בבעלות קאסלס ושותפו. [24]
בדצמבר 2019 הודיעה PNBST על ידי ידיעון לחברי איווי כי היא שואפת לחזור לרעיון של פיתוח מפרץ שלי. העלון ציין כי PNBST מנהלת שיחות עם חברת קאסלס לרכישת קרקעות במפרץ שלי מהחברה. הקרקע ש-PNBST מעוניינת לרכוש נמצאת כיום בבעלות מועצת העיר וולינגטון, ולכן תדרוש מהמועצה להמשיך בתוכניות מכירה לקאסלס לפני שקאסלס יוכל למכור אותה ל-PNBST.[25]
הצעה למכירה של אדמות בבעלות המועצה
הפיתוח המוצע ידרוש גם ממועצת העיר וולינגטון למכור ולהחכיר אדמות ליזמים. חברי המועצה הצביעו בעד המכירות והשכירות בספטמבר 2017 והעניקו למנהל המועצה את הסמכות לעשות זאת, אך לאחר שעלו סוגיות עם הסכמת המשאבים והמחלוקות בשאלה האם ליועצי המועצה היה את כל המידע הנכון, סירב המנכ"ל קית' לאברי לבצע את העסקה וציין בשנת 2019 כי העניין צפוי להגיע להצבעה מחודשת.[26]
מכירת מפרץ שלי הפכה לנושא בחירות בבחירות המקומיות בוולינגטון באוקטובר 2019, ולרוב המועמדים הייתה עמדה לגבי הפיתוח.[20] לפני הבחירות רוב חברי המועצה תמכו בפיתוח, אך לאחר הבחירות רוב חברי המועצה הנוכחיים מתנגדים לה. בבחירות לראשות העיר במקביל התייחסו גם לראש עיריית וולינגטון, ג'סטין לסטר, שתמך בהצעה, במקומו של אנדי פוסטר, שכחבר מועצה התנגד לה במשך כמה שנים.[10]
התנגדויות אחרות
הפיתוח נתקל בהתנגדות מצד צדדים אחרות. הבמאי פיטר ג'קסון מתנגד לפיתוח, ותיאר אותו כ"שטח ירוק יקר" המאוים על ידי "דירות מתקופת ברית המועצות".[27] הוא איים בהליכים משפטיים בנושא.[28]
קבוצת הלובי Enterprise Mirimar מצטטת חששות כמו בטיחות בתעבורה.[10] ראש העיר אנדי פוסטר אמר כי המועצה צריכה לחקור את יכולת הכביש ובטיחות הקשורים לפרויקט.[2] מועצת העיר וולינגטון הצביעה בעבר לקבוע את חלקה במימון התשתית לפיתוח בסכום של 10 מיליון דולר.
תמיכה אפשרית של הממשל המרכזי
בשנת 2020 הודיעה הממשלה המרכזית על קרן תשתית בהיקף של 3 מיליארד דולר שתפעיל מחדש את כלכלת ניו זילנד בעקבות מגפת הקורונה. איאן קסלס פנה לקרן ואמר כי פרויקט מפרץ שלי הוא "מוכן ליישום", ואילו עורכי הדין של פראן וולש ופיטר ג'קסון הפצירו בשרי הממשלה לדחות את הבקשה.[2]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Jackman, Amy (27 בפברואר 2014). "Shelly Bay rotting away". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 George, Damian (9 ביולי 2020). "Shelly Bay redevelopment put forward as Government shovel-ready project". Stuff (באנגלית). נבדק ב-9 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wellington City Suburbs" (PDF). Wellington City Council. נבדק ב-8 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "RNZN Communicators Association". 9 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Hunt, Tom; Rutherford, Hamish (4 במאי 2019). "Long shadow over development of Wellington jewel Shelly Bay". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NZGB Gazetteer | linz.govt.nz". gazetteer.linz.govt.nz. נבדק ב-2020-01-09.
- ^ Te Ara o Nga Tupuna Heritage TrailRetrieved: 19 February 2009 (אורכב 12.02.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ^ The Taranaki Report, Kaupapa Tuatahi, Chapter 5, Waitangi Tribunal, 1996, page 23.
- ^ Burn, Patricia (1989). Fatal Success: A History of the New Zealand Company. Heinemann Reed. p. 144. ISBN 0-7900-0011-3.
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 10.7 Hunt, Tom (31 באוקטובר 2019). "Wellington's $500m Shelly Bay development granted resource consent". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-07.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shelly Bay". Wellington City Council (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
- ^ "Shelly Bay Disaster: Verdict of the Jury". Star. 22 באפריל 1891. נבדק ב-9 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 13.0 13.1 "Iwi buy Shelly Bay". stuff.co.nz. 18 בדצמבר 2008. נבדק ב-9 בינואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Historic Wellington land handed to Iwi". Stuff.co.nz. NZPA. 14 בפברואר 2009. נבדק ב-9 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Burgess, Dave (16 בספטמבר 2009). "Chocolate Fish cafe returns". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "King Kong Filming Locations | New Zealand". www.newzealand.com (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
- ^ "Aping effort attracts attention to Kong set" (באנגלית). 2004-11-08. ISSN 1170-0777. נבדק ב-2020-01-08.
- ^ Te, Mandy; Hunt, Tom (22 באוגוסט 2020). "Wellington's Miramar, including Shelly Bay, re-imagined as a national heritage park". Stuff (באנגלית). נבדק ב-24 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Manch, Thomas (3 בדצמבר 2018). "Court of Appeal overturns resource consents for Wellington's Shelly Bay redevelopment". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 20.0 20.1 Hunt, Tom (26 בספטמבר 2019). "19 to four: How Wellington's wannabes will vote on Shelly Bay development". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Majority of iwi land at Shelly Bay sold for fraction of purchase price". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
- ^ Hunt, Tom (6 במאי 2019). "Sell or die: Trust reveals why it had to sell Shelly Bay". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Deal to sell Shelly Bay done months back despite assurances". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
- ^ Hunt, Tom (29 בדצמבר 2019). "Wellington iwi looks to acquire new land at controversial Shelly Bay". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wellington iwi looks to acquire new land at controversial Shelly Bay". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
- ^ Hunt, Tom (9 ביולי 2019). "Decision to sell council land at Shelly Bay could be undone". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Macandrew, Ruby; Desmarais, Felix (21 באפריל 2019). "Sir Peter Jackson clashes with Wellington City Council over controversial Shelly Bay development". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-01-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hunt, Tom (24 בפברואר 2020). "Sir Peter Jackson threatens legal action on council Shelly Bay backtrack". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-02-23.
{{cite web}}: (עזרה)
