מצנחית שחורה

מצנחית שחורה
	זכר, הודו נקבה, הודו

מַצְנְחִית שְׁחֹרָה (שם מדעי: Diplacodes lefebvrii) היא מין של שפירית ממשפחת הטיסניתיים. זוהי שפירית נפוצה, שתפוצתה משתרעת על פני רוב אפריקה ודרום אירואסיה.^[1]^[2]^[3] ניתן למצוא אותה בכמעט כל בתי הגידול של מים מתוקים.^[1]^[4]

בישראל היא נפוצה בכל חלקי הארץ.^[5]

תיאור

זוהי שפירית קטנה, אורכה 27–34 מ"מ (מתוכם הבטן 14–18 מ"מ), ומוטת כנפיה 46–54 מ"מ (כנף אחורית 18–23 מ"מ). גוף הזכר הבוגר שחור, עם תוספתנים לבנים. הכנפיים שקופות עם כתם ענברי קטן בבסיס הכנף האחורית, אשר מתכהה מאוד עם הגיל. כתם קטן, דומה בצבעו, קיים גם בכנף הקדמית. הפטרוסטיגמה חומה, אך מתכהה עם הגיל; ואורכה 3.1–3.4 מ"מ. העיניים כהות, בגוון חום סגלגל עמוק.^[6] אצל התת-בוגרים, ישנם סימנים צהבהבים בצידי בית החזה וכתמים צהובים על מקטעים S4 עד S8 בבטן.^[7]

לנקבה גוף צהוב עם חזה מפוספס בשחור, פינם צהובות, עיניים חומות-כחולות, עם כתמים ענבריים קנטים בבסיס הכנפיים ופטרוסטיגמות אפורות או חומות. בבטן סימונים שחורים שהולכים ומשתלטים, עד שהפרקים השמיני והתשיעי של הבטן שחורים לחלוטין.^[5]

אקולוגיה

תפוצה

זהו מין אפרוטרופי נפוץ שתפוצתו משתרעת על פני מרבית אפריקה שמדרום לסהרה, מזרחה על פני דרום חצי האי ערב, חופי המפרץ הפרסי ופנים איראן ועד פקיסטן ודרום-מערב הודו. בצפון תחום התפוצה רציף למחצה ממצרים ועד לחלקים נרחבים של המזרח התיכון, משם טווח תפוצתו משתרע מזרחה לאפגניסטן וטג'יקיסטן. תפוצתו בצפון אפריקה מחוץ למצרים מוגבלת למספר מצומצם של נקודות מקומיות בחגורת הסהרה ולמקומות דלילים יחסית במגרב, משם הוא התפשט בחלק הדרום-מערבי של חצי האי האיברי. בנוסף היא נמצאת באיים הים תיכוניים רודוס (נדירה), קפריסין (נפוצה למדי, תיעוד ראשון משנת 1983) ובדרום סרדיניה שם התגלתה בשנת 2014 בבריכה באי קרלופורטה, דרום-מערב סרדיניה.^[8]

התנהגות

על-פי נתונים מטורקיה, אונת התעופה של הבוגרים היא מאפריל עד נובמבר.^[8]

הזכרים יושבים באופן בולט בקצות הקנים והגומרים מעל המים. המעוף מהיר וזריז והם חוזרים במהירות לעמדה. ניתן למצוא את הנקבות באותם אזורים כמו הזכרים, אך הן נפוצות יותר רחוק יותר מהמים בין עצים ושיחים. התנהגותם דומה לזו של מיני מצנחיות אחרות.^[9] הנקבות מטילות את ביציהן בתנועות טבילה מהירות על גבי אצות צפות.^[6]

בית גידול

המצנחית השחורה מעדיפה בתי גידול של מים עומדים מתוקים ומליחים ללא צל, תעלות ניקוז ולפעמים גם בחלקים שקטים של נחלים. היא מצויה בעיקר בבריכות טבעיות או מלאכותיות, באגמים עם צמחייה עשירה ובאזורים מוצפים עם צמחייה ביצתית, הן בפנים היבשת והן בחוף.^[8]

בתי הגידול העיקריים של האוכלוסיות האירופיות הם ביצות חוף (מליחות) ובריכות דיונות. נראה כי בניית בריכות בפנים היבשת ואגני סכרים תורמת להתפשטות המין הרחק מבתי הגידול החופיים שלו, כפי שקורה גם עם ריחופית אגמים. לרוב קיימת צמחייה צפופה ונמוכה יחסית, המורכבת לעיתים קרובות מעשבים.^[8]

גלריה

זכר בוגר בתנוחת "אובליסק". ניתן להבחין בתוספתנים הלבנים
זכר שעוד לא התכהה לגמרי
זכר בוגר. הצבע משתנה מאזור לאזור ועם הגיל.
זכר במבט חזיתי
נקבה, ניתן להבחין בדגם האופייני על החזה והבטן
נקבה כהה מזדקנת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מצנחית שחורה בוויקישיתוף

מצנחית שחורה, באתר NCBI (באנגלית)
מצנחית שחורה, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 Dow, R.A.; Clausnitzer, V. (2016). "Diplacodes lefebvrii". IUCN Red List of Threatened Species. 2016: e.T59864A83847795. doi:10.2305/IUCN.UK.2016-3.RLTS.T59864A83847795.en. Retrieved 16 November 2021.
↑ "Diplacodes lefebvrii Rambur, 1842". India Biodiversity Portal. נבדק ב-2017-02-13.
↑ "Diplacodes lefebvrii Rambur, 1842". Odonata of India, v. 1.00. Indian Foundation for Butterflies. נבדק ב-2017-02-13.
↑ K.A., Subramanian; K.G., Emiliyamma; R., Babu; C., Radhakrishnan; S.S., Talmale (2018). Atlas of Odonata (Insecta) of the Western Ghats, India. Zoological Survey of India. pp. 318–319. ISBN 9788181714954.
^ ^5.0 ^5.1 נתנאל ירקוני, מצנחית שחורה Diplacodes lefebvrii, באתר מן השדה, ‏2021-04-21
^ ^6.0 ^6.1 Black Percher (Diplacodes lefebvrii), Dragonflies & Damselflies of Southern Africa
↑ C FC Lt. Fraser (1936). The Fauna of British India, including Ceylon and Burma, Odonata Vol. III. Red Lion Court, Fleet Street, London: Taylor and Francis. pp. 333–335.
^ ^8.0 ^8.1 ^8.2 ^8.3 Jean-Pierre Boudot & Vincent J. Kalkman, Atlas of the European dragonflies and damselflies, Zeist, the Netherlands: KNNV Publishing, 2015, עמ' 257–259, מסת"ב 978-90-5011-480-6
↑ Megan Loftie-Eaton, Ryan Tippett, Rene Navarro, Les Underhill, Dragonfly Atlas: Black Percher (Diplacodes lefebvrii), BDI, ‏2020-06-17 (ב־)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מצנחית שחורה41170405Q1309805

[iucn_status_16_November_2021-1] 1.0 ^1.1 Dow, R.A.; Clausnitzer, V. (2016). "Diplacodes lefebvrii". IUCN Red List of Threatened Species. 2016: e.T59864A83847795. doi:10.2305/IUCN.UK.2016-3.RLTS.T59864A83847795.en. Retrieved 16 November 2021.

[ibp-2] "Diplacodes lefebvrii Rambur, 1842". India Biodiversity Portal. נבדק ב-2017-02-13.

[ifb-3] "Diplacodes lefebvrii Rambur, 1842". Odonata of India, v. 1.00. Indian Foundation for Butterflies. נבדק ב-2017-02-13.

[atlas-4] K.A., Subramanian; K.G., Emiliyamma; R., Babu; C., Radhakrishnan; S.S., Talmale (2018). Atlas of Odonata (Insecta) of the Western Ghats, India. Zoological Survey of India. pp. 318–319. ISBN 9788181714954.

[:0-5] 5.0 ^5.1 נתנאל ירקוני, מצנחית שחורה Diplacodes lefebvrii, באתר מן השדה, ‏2021-04-21

[:1-6] 6.0 ^6.1 Black Percher (Diplacodes lefebvrii), Dragonflies & Damselflies of Southern Africa

[Fraser-7] C FC Lt. Fraser (1936). The Fauna of British India, including Ceylon and Burma, Odonata Vol. III. Red Lion Court, Fleet Street, London: Taylor and Francis. pp. 333–335.

[:2-8] 8.0 ^8.1 ^8.2 ^8.3 Jean-Pierre Boudot & Vincent J. Kalkman, Atlas of the European dragonflies and damselflies, Zeist, the Netherlands: KNNV Publishing, 2015, עמ' 257–259, מסת"ב 978-90-5011-480-6

[9] Megan Loftie-Eaton, Ryan Tippett, Rene Navarro, Les Underhill, Dragonfly Atlas: Black Percher (Diplacodes lefebvrii), BDI, ‏2020-06-17 (ב־)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

מצנחית שחורה

תוכן עניינים

תיאור