מצעד הנשים 2017

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מִצעד הנשים 2017 הוא כינוי שניתן לסדרת הפגנות שנערכה בארצות הברית ובעשרות מדינות נוספות ביום שבת, 21 בינואר 2017, בהשתתפות דומיננטית של נשים.

ההפגנות כוונו להביע מסר המוני של תמיכה בשורה של נושאים והגנה עליהם, ובהם זכויות האדם ובפרט זכויות נשים ולרבות וזכויות עובדים, הגירה, ביטוח בריאות, הגנת הסביבה, שוויון מגדרי, בין-גזעי וחופש דת. ההפגנות הוכרזו במיוחד על רקע ההתבטאויות הפוגעניות של נשיא ארצות הברית החדש דונלד טראמפ כלפי נשים לפני מערכת הבחירות לנשיאות ובמהלכה, העמדות הצפויות של ממשלו בשאלות ציבוריות הנוגעות להן, וכמחאה נגד טראמפ.

היוזמה להפגנות עלתה ב-9 בנובמבר 2016, למחרת ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות. מועד ההפגנות נקבע למחרת יום השבעתו לנשיא ותחילת פעולתו של הממשל בראשותו.

ההפגנות בארצות הברית היו לטענת המארגנות יום ההפגנות הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, בהשתתפות 3.3 מיליון בני אדם ואף יותר, ובהשתתפות 4.8 מיליון אישה ואיש ברחבי העולם במסגרת 673 הפגנות שונות.

ההפגנות בארצות הברית

ההפגנה בוושינגטון די. סי.

ההפגנה העיקרית בארצות הברית נערכה בעיר הבירה וושינגטון תחת הכותרת מצעד הנשים לוושינגטון, בהשתתפות 500 אלף מפגינות ומפגינים. זו הייתה מההפגנות הגדולות בתולדות העיר מאז ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם. לטענת המארגנות עלה מספר המשתתפים בהפגנה על מספר המשתתפים בטקס ההשבעה של הנשיא טראמפ יום קודם לכן. מיליון נסיעות נרשמו באותו יום ברכבת התחתית של העיר - היום השני העמוס ביותר בתולדותיה.[1]

ההפגנה החלה בשדרת העצמאות מדרום-מערב לבניין הקפיטול וצעדה לאורך המול במרכז וושינגטון. לאחר מכן נאמו בפני המפגינים עשרות נואמים, נשים וגברים.

ההפגנה בוושינגטון שודרה בשידור חי ב-YouTube ,Facebook ו-Twitter. כ-400 ארגונים שונים נרשמו כשותפים (Partners) בהפגנה, לרבות ארגוני זכויות אדם שונים. נציגות ונציגי מספר ארגונים נגד הפלות נטלו חלק בהפגנה.

במסגרת יוזמה שנקראה Pussyhat נסרגו המוני כובעי צמר ורודים, שחבשו מאות אלפי משתתפות בהפגנה על מנת ליצור רושם חזותי בולט. שם הכובע נבחר משום שצורתו הזכירה אוזני חתול וכאיזכור לאמירה ידועה לשמצה של טראמפ מ-2005 שהתפרסמה במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016.

הפגנות נוספות בארצות הברית

במקביל להפגנה בוושינגטון התקיימו הפגנות במאות ערים בכל חמישים מדינות ארצות הברית. מספר המשתתפים ברוב ההפגנות נע לפי ההערכות בין מאות מפגינות או פחות לבין אלפים אחדים להפגנה, אך בחלקן נטלו חלק רבבות מפגינות ואף למעלה ממאה אלף.

הפגנות גדולות במיוחד התקיימו בערים לוס אנג'לס (750 אלף), ניו יורק (400 אלף), שיקגו (250 אלף), בוסטון (150-175 אלף), דנוור (100-200 אלף), סן פרנסיסקו (100-150 אלף), סיאטל (175 אלף), פורטלנד (100 אלף), סנט פול (90–100 אלף), מדיסון (75-100 אלף), אטלנטה (60 אלף), פילדלפיה (50 אלף) וסן דייגו (40-50 אלף).

ההפגנות בעולם

במקביל להפגנות בארצות הברית נערכו הפגנות הזדהות בעשרות מדינות נוספות בכל היבשות ואף באנטארקטיקה. חלק גדול מהן היו מדינות מערב אירופה. בין האחרות נמנו קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, מספר מדינות במרכז אמריקה ודרום אמריקה וישראל. ההפגנות הגדולות ביותר נערכו בלונדון שבבריטניה (100 אלף), טורונטו (60 אלף) וונקובר (15 אלף) שבקנדה וסידני (כ-9,000) שבאוסטרליה. ביתר ההפגנות השתתפו מאות עד אלפי מפגינות ובמקצתן פחות מזה.

פעילות המשך לאחר המצעד

לאחר המצעד, המארגנות פרסמו קמפיין "10 פעולות למאה הימים הראשונים" במטרה לשמור על המשכיות לפעילות ולמאבק.[2] הפעילות הראשונה כוללת יצירת קשר עם סנאטורים בעניין הסוגיות שעלו במצעד, בפנייה עצמאית או בעזרת גלויות שהופקו לשם כך.

ראו גם

הערות שוליים

  1. היום העמוס ביותר בתולדות הרכבת התחתית של וושינגטון היה יום השבעתו הראשונה לנשיאות של ברק אובמה, 20 בינואר 2009.
  2. Action One - 10 Actions in 100 Days, Women's March on Washington (בen-US)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0