מקס מרגולס
ערך זה עוסק בפיזיקאי וכימאי שפעל באוסטריה. אם התכוונתם לפילולוג אמריקאי ממוצא ליטאי, ראו שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מקס מרגולס (Max Margules; 23 באפריל 1856 - 4 באוקטובר 1920) היה מתמטיקאי, פיזיקאי וכימאי שפעל בווינה בירת אוסטריה.
קורות חיים
מקס מרגולס נולד בברודי (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית) ולמד בווינה. בשנת 1877 הצטרף כמתנדב למכון המרכזי למטאורולוגיה וגיאודינמיקה (Central Institute of Meteorology and Geodynamics) בווינה[1]. בשנת 1879 נסע ללמוד בברלין ולמד בה שנה. לאחר שנתיים עזב את ווינה ועבר ללמוד ברלין למשך שנה. מרגולס חזר לווינה בה קיבל את הדוקטורט בתחום האלקטרודינמיקה. במהלך לימודי הדוקטורט הוא הרוויח את לחמו בהוראה באוניברסיטה. מאוחר יותר הנהלת האוניברסיטה הציעה את תפקיד ההוראה לאחר - דבר שהביא לסיום הקריירה האקדמית של מרגולס.
ב-1882 חזר מרגולס למכון המרכזי למטאורולוגיה וגיאודינמיקה. בתקופה זו התמקד בבעיות חשמל ואלקטרודינמיות. בזמנו החופשי עסק בפתרון בעיות פיזיקליות וכימיה-פיזיקלית. משוואת דוהם-מרגולס ומרגולס-גיבס משוואת אנרגיה חופשית הן דוגמאות לפיתוחיו.
ב-1900 העביר מרגולס את תשומת הלב למטאורולוגיה בה הוא יישם את הידע הטרמודינמי שלו שהוביל לנוסחת מרגולס - נוסחה לאפיון השיפוע של חזית מזג אוויר.
ב-1919 האגודה האוסטרית למטאורולוגיה העניקה למרגולס אות כבוד על שם האן. מרגולס קיבל את המדליה אולם דחה את המענק הכספי שנלווה לאות הכבוד. בשנת חייו האחרונה, סירב מרגולס לכל עזרה שתקל עליו. הפנסיה הזעומה וירידת ערך הכסף בעקבות מלחמת העולם הראשונה הובילו לחיי עוני. בתקופה שאחרי מלחמת העולם הוא הסתפק בתלושי מזון, וחלה בשל הרעב. מרגולס סירב להתאשפז, וב-4 באוקטובר 1920 מרגולס נפטר מרעב.
כיום, נחשבים יוליוס ון האן ראש מכון המרכזי למטאורולוגיה וגיאודינמיקה בזמנו ומקס מרגולס כעמודי התווך בתחום היסודות התאורטיים של המטאורולגיה.
פרסומיו
- Über die Schwingungen periodisch erwärmter Luft, in: Sbb. Wien, math. nat. Kl., Bd. 99, Abt. 2a, 1890
- Luftbewegungen in einer rotierenden Sphäroidschale bei zonaler Druckverteilung, ibid., Bd. 101/02, Abt. 2a, 1892-93
- Vergleichung der Barogramme von einigen Orten rings um Wien, in: Meteorolog. Z., Bd. 14, 1897
- Material zum Studium der Druckverteilung und des Windes in NÖ, in: Jhb. der k. k. Centralanstalt für Meteorol. und Erdmagnetismus in Wien, NF, Bd. 35, 1900; Bd. 37, 1902
- Temperaturstufen in NÖ im Winter 1898/99, ibid., Bd. 36, 1901
- Über den Arbeitswert einer Luftdruckverteilung und die Erhaltung der Druckunterschiede, in: Denkschriften Wien, math.-nat. Kl., Bd. 73, 1901
- Über rasche Erwärmungen, in: Meteorolog. Z., Bd. 20, 1903
- Über Temperaturschwankungen auf hohen Bergen, ibid., Bd. 20, 1903
- Über die Energie der Stürme, in: Jhb. der k. k. Centralanstalt für Meteorol. und Erdmagnetismus in Wien, NF, Bd. 42, 1905
- Über Temperaturschichtung in stationär bewegter und in ruhender Luft, in: Meteorolog. Z., Hann-Bd., 1906
- Über die Zusammensetzung der gesättigten Dämpfe von Mischungen. Sitzb. der math.-nat. Classe der kaiserlichen, Akademie der Wissenschaften Wien 104, 1885
- Über die Änderung des vertikalen Temperaturgefälles durch Zusammendrückung oder Ausbreitung einer Luftmasse, ibid., Bd. 23, 1906
- Zur Sturmtheorie, ibid., Bd. 23, 1906; etc.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
