מקס רפאל האן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מקס רפאל האן (נולד ב־22 באפריל 1880 בגטינגן; נרצח במרץ 1942 בריגה) היה יזם יהודי, יו"ר הקהילה היהודית בגטינגן שבגרמניה ואספן אמנות.

בניין המגורים והמסחר של המשפחה, רחוב וונדר 70
אבני נגף לזכר משפחת האן

קורות חיים

מקס רפאל האן היה הבן הצעיר של איש העסקים היהודי רפאל האן (נולד 27 במאי 1831 ברינה, הסן, נפטר ב־22 בדצמבר 1915 בגטינגן) ושל אשתו האנכן בלאוט (נולדה ב־25 בנובמבר 1837 בגייסה, תורינגיה; נפטרה ב־24 בנובמבר 1908 בגטינגן).

רפאל האן הגיע לגטינגן בשנת 1858 והקים סניף של העסק המשפחתי המתמחה בסחר בעורות ומוצרים נלווים. בשנת 1860 נישא; לבני הזוג נולדו 12 ילדים בסך הכל, אך רק שבעה מהם שרדו מינקות. בשנת 1864 רכש רפאל האן את הבית הגדול בוונדרשטראסה 63 (היום 70) בגטינגן, שהיה אמור להפוך לבסיסה של המשפחה, ומוכר עד היום על פי הכתובת שהותקנה בשנות השישים של המאה העשרים. רפאל האן היה ספק עורות מוביל לצבא פרוסיה בזמן מלחמת פרוסיה -צרפת (1871). הבת הבכורה מתילדה, נישאה בשנת 1886 לרב העיר רגנסבורג, זליגמן יששכר מאייר.

בשנת 1896 נכנס מקס רפאל האן לעסק של אביו, בו עבד כבר אחיו הבכור נתן. שני האחים ניהלו את העסק, ובו האב - שכבר לא היה מנהל רשמי מאז 1899 - עדיין היה מעורב עד למותו בשנת 1915. העסק שגשג עד שהמשפחה גורשה על ידי הנאצים בשנת 1940. נתן ומקס רפאל האן הצליחו להפוך את חברת רפאל האן, גטינגן, שכללה מאוחר יותר מפעל נעליים כמו גם אחזקות נדל"ן נרחבות, לחברה היהודית המצליחה ביותר בגטינגן ולאחת החברות המצליחות בעיר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, העמידו עצמם שני האחים לרשות שלטונות הצבא: בהנחייתו של נתן האן, מחנות החברה שימשו כנקודות לאיסוף עורות ולמוצרים הדרושים לציוד הכוחות, ומקס רפאל האן עבד כמומחה למוצרי עור במחלקת חומרי הגלם הפרוסית במלחמה, בתחילה בלייפציג, אחר כך בווינה ובבודפשט .

הווילה במרקלשטראסה 3
לוחות זיכרון בווילה במרקלשטראסה 3

בפברואר 1919 חזר מקס רפאל האן לגטינגן, לאחר שביוני 1917 נישא לגרטרוד לאש (נולדה ב -14 ביולי 1893 בהלברשטאדט, נרצחה בשנת 1941 בטרנספורט לריגה )ממשפחת יצרני כפפות מהלברשטאדט. בגטינגן קנה את הווילה במרקלשטראסה 3 בתחילת ספטמבר 1919. ב-3 בדצמבר 1919 נולד הבן רודולף וב־22 במרץ 1922 נולדה הבת האני.

מקס רפאל וגרטרוד האן גדלו שניהם במסגרת היהדות האורתודוקסית, ולכן חיי המשפחה נסובו סביב לוח השנה של החגים היהודיים. במשפחת האן שמרו גם על מנוחת השבת, אם כי כל הסביבה הנוצרית עבדה באותו יום. שלא כמו הוריהם בעבר, מקס רפאל וגרטרוד האן חיו בשלום עם עם הרפורמה ביהדות אשר אפיינה את הרוב בגטינגן. הפולחן הדתי נערך בבית הכנסת העתיק הגדול שבאונטרן-מאש 1, שהורחב בשנת 1895 והיה קיים עד החורבן בליל הבדולח, אשר מונצח על ידי האנדרטה שהוקמה בשנת 1973 בכיכר בית הכנסת. לאחר הרחבת בית הכנסת, עדיין הייתה בגטינגן קהילה אורתודוקסית קטנה, אשר כונתה "קהילת היציאה" מכיוון שחבריה יצאו ממקומם בבית הכנסת הרפורמי. במקור לא רק רפאל האן, אב המשפחה, אלא גם הבנים נתן ומקס רפאל השתייכו לקהילת היציאה הזו, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה וחזרתו לגטינגן הצטרף מקס רפאל האן לקהילת הרוב היהודי המכוון לרפורמה ובאוקטובר 1921 הפך לאחד משלושת יושבי הראש של הקהילה. הוא החזיק במשרה זו ברציפות מרשימה כמעט עשרים שנה עד שגורש מגטינגן באפריל 1940.

במהלך כהונתו הארוכה הפך מקס רפאל האן - כפי שניסח זאת מאוחר יותר הרב של גטינגן, הרמן אוסטפלד - לאישיות הדומיננטית של הקהילה היהודית בגטינגן ועיצב את גורלה באופן פנימי וחיצוני במשך עשרות שנים.

בתקופת רדיפות הנאצים, מקס רפאל האן היה עמוד התווך של הקהילה, ולמרות דאגותיו האישיות דאג לכל חברי הקהילה הנזקקים, עזר לחלקם להגר והייתה לו מילת נחמה עבור רבים. הרב הרמן אוסטפלד הצעיר, שהיה רק בן 23 שנים כאשר הוא נקרא אל גטינגן בשנת 1935 ואשר שינה את שמו לצבי חרמון לאחר הגירתו לפלסטינה באוקטובר 1938, לאחר מכן כתב זיכרונות על זמנו בגטינגן ובהם תמונה מרשימה של אותה עבודה אכפתית של מקס רפאל האן בקהילה.

מתוך כמעט 500 תושבים יהודים, רק כ-220 עדיין גרו בגטינגן באוקטובר 1938. כיהודים עשירים נחשפו מקס רפאל האן ומשפחתו להטרדות מיוחדות. באמצע הלילה ב -10 בנובמבר, בסביבות שתיים לפנות בוקר, פרצו אנשי אס אס לווילה במרקלשטראסה 3 עם גרזנים, העירו את משפחת האן משנתה והרסו את ביתם. הם ניפצו את הדלתות והחלונות והרסו רהיטים, יצירות אמנות ועתיקות והוליכו את המשפחה ברחוב בכותנות הלילה שלהם. מקס רפאל וגרטרוד האן, אחיו נתן ואשתו בטי, שגם דירתם בבאוראט-גרבר-שטראסה 19 נהרסה, נעצרו. שתי הנשים שוחררו למחרת, ונתן האן ב -19 בנובמבר 1938 . מקס רפאל האן היה היחיד שנשאר כלוא עד 15 ביולי 1939. זו הייתה הסיבה שבגללה הוא ואשתו לא הצליחו להגר בזמן, כאשר קרובי משפחה בארצות הברית ובאנגליה כבר הכינו עבורם הכל. שני ילדיהם הצליחו לברוח לאנגליה בשנת 1939.

במסגרת השוד השיטתי של האוכלוסייה היהודית, היה על האן לחסל את עסקיו במרץ 1939. מקס רפאל וגרטרוד האן עברו להמבורג באפריל 1940 בתקווה שיוכלו להגר משם; אך תקווה זו הייתה לשווא. ב -6 בדצמבר 1941 הם גורשו מהמבורג לריגה. גרטרוד האן, שהייתה חולת סוכרת, מתה כנראה במהלך המסע ברכבת, מקס רפאל האן נרצח לכל המאוחר במרץ 1942 במהלך מה שמכונה מבצע דינאמינדה, מבצע טבח גדול ביער ליד ריגה.

הבן רודולף היגר מבריטניה לקייפטאון ושינה את שמו לרוג'ר היידן . הוא אביו של הגנטיקאי הקנדי מייקל ר' היידן אשר פעל נמרצות להחזרת רכוש המשפחה לידיה[1].

אוסף היודאיקה של מקס רפאל האן

מקס רפאל האן היה לא רק יזם מצליח בגטינגן ובהחלט היו"ר החשוב ביותר בתולדות הקהילה היהודית בגטינגן, אלא גם אספן חשוב, ומעל לכל, אם לא רק, אספן יודאיקה, כלומר של חפצי פולחן יהודיים. אוסף היודאיקה שלו לא היה גדול במיוחד בהשוואה לאספנים חשובים אחרים, אך הוא היה באיכות כה גבוהה עד כי הוא נכלל בפילו-לקסיקון, שפורסם לראשונה בשנת 1934 על ידי הוצאת פילו-ורלאג בברלין. במדריך למדעי היהודות הוא נזכר באותה נשימה כמו אוספי הרוטשילדים והששונים. אביו של מקס רפאל, רפאל האן, כבר החל לאסוף יודאיקה, ובנו רודולף (רוג'ר היידן) ובניו ג'ונתן ומייקל המשיכו במסורת זו.

מאז 2011, צאצאיהם של מקס רפאל וגרטרוד האן מנסים לחקור את ההיסטוריה של משפחתם במסגרת פרויקט המחקר של האן. חקירה באוספי המוזיאון העירוני של גטינגן זיהתה מספר חפצים השייכים למשפחת האן (רהיטים, עבודות יד, גרפיקה וכו'), שהוחזרו למשפחה באופן רשמי בשנת 2014. כיום הם מושאלים מהמשפחה למוזיאון העירוני בגטינגן. כתוצאה מכך, מחקר נוסף על מקום הימצאות הרכוש המשפחתי ואוסף יודאיקה בוצע במסגרת פרויקט המחקר האן. בעזרת מידע קטלוגי ותמונות היסטוריות מהנכס המשפחתי, "גביע יעקב"[2] מאוסף האן זוהה במוזיאון לאומנויות בהמבורג. הוא הוחזר למשפחה באופן רשמי בנובמבר 2018.

בעקבות החזרת הרכוש[1] נערכה במוזיאון בגטינגן תערוכה של הריהוט של משפחת האן. ריהוט זה נמכר בזמנו בכפייה במחיר נמוך למוזיאון. הוא זוהה על פי רישום מדויק שערך המוזיאון בעת המכירה בשנת 1942[3].

הספר "מורשתו של מקס רפאל האן", שנכתב על ידי ההיסטוריונית של גטינגן קורדולה טולמיין בשיתוף עם צאצאי משפחת האן, מוקדש לגורל אוסף היודאיקה של האן, שהוחרם על ידי מערכת המשפט הנאצית. הספר פורסם בשנת 2014 בהוצאת הוגרפה-ורלאג .

זיכרון

ב -8 בנובמבר 2017 נחשף לוח זיכרון לזוג האן על קיר הווילה שלהם במרקלשטראסה. [4] [5]

ב-7 בפברואר 2018 הונצח גורלם של מקס רפאל האן ומשפחתו על ידי שיבוץ שמונה אבני נגף במדרכה מול בניין המגורים והמסחר בוונדרשטראסה 70 בגטינגן. [6]

ספרות ומקורות

    • Zvi Hermon: . Otto Schwartz & Co, Göttingen 1990, ISBN 3-509-01520-7 .
    • Alex Bruns-Wüstefeld: . Fackelträger Verlag, Hanover 1997, ISBN 3-7716-1601-8 .
    • Cordula Tollmien: . In: Rudolf von Thadden, Jürgen Trittel (Hrsg.): . tape 3 : From the Prussian medium-sized town to the major town in southern Lower Saxony from 1866 to 1989 . Vandenhoeck & Ruprecht, Göttingen 1999, ISBN 3-525-36198-X, p. 688-760 .
    • Lisette Ferera, Cordula Tollmien: . A story of life and death, courageous perseverance and the continuing force of family tradition. Hogrefe, Göttingen 2014, ISBN 978-3-8017-2679-9 .

קישורי אינטרנט

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 https://www.tabletmag.com/sections/arts-letters/articles/geneticists-stolen-legacy
  2. ^ https://www.goettinger-tageblatt.de/Die-Region/Goettingen/Verschollenes-Kultobjekt-aus-Goettingen-wiedergefunden
  3. ^ https://museum.goettingen.de/die-moebel-der-familie-hahn/
  4. ^ Max Raphael Hahn (1880–1942) / Gertrud Hahn (1893–1941). Gedenktafel. Artikel über Hahns auf den Seiten des Stadtarcvhivs Göttingen
  5. ^ Ines Lamprecht: Eine Gedenktafel für Max Raphael und Gertrud Hahn. Blog des Städtischen Museums Göttingen, 19. November 2014.
  6. ^ Stolpersteine für Familie Hahn, abgerufen am 11. November 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מקס_רפאל_האן&oldid=1646767"