מרדכי ניסן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מרדכי ניסן (1934 - פברואר 2017) היה איש חינוך וחוקר הפסיכולוגיה של המוסר. פרופסור בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים והיה ממייסדי ומובילי בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית.
ביוגרפיה
מרדכי ניסן נולד בתל אביב בשנת 1934, כבן בכור לאליהו ופרידה ניסנגרטן. נישא לרחל ניסן לבית רוזנברג, אב לארבעה ילדים, נעם ניסן, חגית ניסן, אודי ניסן, ואיתי ניסן-רוזן, וסב לאחד עשר נכדים.
כבר בצעירותו היה פעיל בתנועת בני עקיבא, בה שימש בתפקידי הדרכה רבים, כולל ריכוז הנהגת חיפה והצפון של התנועה. את שירותו הצבאי עשה ניסן כלוחם בחטיבת הנח"ל. לאחר שירותו הצבאי הצטרף ניסן לקיבוץ עין צורים וממנו נשלח כשליח לרכז את תנועת בני עקיבא בארגנטינה.
ב-1959 החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בשלושה חוגים, פילוסופיה, פסיכולוגיה וספרות עברית. בשנת 1965 סיים תואר מוסמך בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית ויצא ללימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, אותם סיים בשנת 1969 עם תואר דוקטור בפסיכולוגיה התפתחותית.
קריירה אקדמית
לאחר קבלת הדוקטורט חזר ניסן לישראל, והשתלב כמרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים שם עבר את מסלול הקידום עד לדרגת פרופסור מלא. בין השנים 1978-1980 כיהן כראש החוג לחינוך ובין השנים 1989-1992 כיהן כדיקן בית הספר לחינוך. ב-2002 יצא לגמלאות מהאוניברסיטה.
באוניברסיטה היה חבר בוועדות אקדמיות מרכזיות, ביו השאר וועדת מינויים והוועדה לתלמידי מחקר. בנוסף כיהן כיו"ר הוועדה האקדמית של המרכז לקידום החינוך ושל מרכז מלטון לחינוך יהודי. בשנים אלו גם שימש במספר תפקידים אקדמיים מרכזיים מחוץ לאוניברסיטה. בין השאר כיהן כחבר המועצה להשכלה גבוהה, כחבר ההנהלה של האגודה הישראלית לקרנות מחקר, היה חבר בוועדות למתן הרשאה למכללות בחינוך ולמינויים בהן ובוועדות שונות של משרד החינוך וגופים ציבוריים אחרים כגון המועצה לביקורת סרטים ומחזות. במהלך הקריירה האקדמית שלו התארח כחוקר חבר וכחוקר בכיר במספר אוניברסיטאות ומכוני מחקר בינלאומיים, ביניהם, אוניברסיטת הרווארד, מכון מאקס-פלאנק בברלין, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת מלבורן, ואוניברסיטת סטנפורד.
במהלך שהותו באוניברסיטת הרווארד בשנת 1977 התחיל ניסן שנים של שיתוף פעולה מקצועי הדוק עם לורנס קולברג, שיתוף פעולה שנמשך עד למותו של קולברג ב-1987. שיתוף פעולה מקצועי זה, במסגרתו חקר ניסן היבטים שונים של מודל ששת השלבים המפורסם להתפתחות מוסרית (במיוחד את ההשפעה שיש להקשרים תרבותיים על התפתחות זו), הביא את ניסן להתמקד, בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, בחקר הגורמים המוטיבציוניים האחראיים על הקשר בין עמדות מוסריות להתנהגות מוסרית והקשר שלהם לזהות. פרויקט מחקר זה התרחב בהמשך והוביל את ניסן למכלול של הישגים תיאורטים וממצאים אמפיריים חשובים, ובפרט לתאוריה וביסוס אמפירי של "מוטיבציית הראוי" בלמידה וכן לניסוח מודל "המאזן המוסרי" המסביר את הפער הנצפה לעיתים קרובות בין עמדותיו המוסריות העקרוניות של אדם לבין התנהגותו בפועל.
ניסן פרסם עשרות מאמרים וחיבר פרקים רבים בספרות המקצועית בפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית. תחומי המחקר העיקריים שלו היו התפתחות מוסרית ומוטיבציה אנושית.
פעילותו בקרן מנדל ישראל
ניסן היה ממייסדי מכון מנדל למנהיגות ומעמודי התווך שלו כל השנים. בין השאר היה ממייסדי תוכנית עמיתי ירושלים, כיהן כמנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, כמנהל אקדמי של מכון מנדל ושל קרן מנדל-ישראל והיה חבר בוועדות מרכזיות בהם. במסגרת פעילותו במכון מנדל הגה, ייסד, ועמד בראש מספר תוכניות חינוכיות ייחודיות: תוכנית מנדל לפיתוח מנהיגות חינוכית למפקדים בכירים בצה"ל, תוכנית מנדל לחוקרים צעירים בחינוך, תוכנית מנדל לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך, ותוכנית מנדל למנהיגות חינוכית של רכזים בכירים בכל תנועות הנוער.
פרסומים
לרשימת כתביו באנגלית ראה קישורים חיצוניים, להלן ספרים ומונוגרפים מרכזיים שפרסם בעברית:
- פסיכולוגיה בהוראה (יחד עם אוריאל לסט, עורכים), 1978, בהוצאת אוצר המורה.
- רגש והכרה בהתפתחות הזהות היהודית: עיון פסיכולוגי, 2010.
- זהות חינוכית כגורם מרכזי בפיתוח מנהיגות בחינוך, 2012.
- זהות מוסרית, בהוצאת כתר בשיתוף מכון מנדל, 2017.
קישורים חיצוניים
- דף לזכרו, באתר קרן מנדל
- זהות חינוכית כגורם מרכזי בפיתוח מנהיגות בחינוך. גרסה מקוונת באתר קרן מנדל.
- רגש והכרה בהתפתחות הזהות היהודית: עיון פסיכולוגי. גרסה מקוונת באתר קרן מנדל.
