מרווין מינסקי
 | |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
|---|---|
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בבינה מלאכותית, נחשב לאחד מאבות תחום זה. | |
מרווין לי מינסקי (באנגלית: Marvin Lee Minsky; 9 באוגוסט 1927 - 24 בינואר 2016) היה מדען אמריקאי-יהודי שנחשב לאחד מאבות תחום הבינה המלאכותית וזכה לפרסים ולאותות הוקרה רבים. מינסקי הוא אחד ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית של MIT ומחברם של מספר ספרים חשובים בתחום.
חייו ועבודתו
מינסקי נולד בעיר ניו יורק, להנרי, שהיה רופא עיניים, ופאני לבית רייזר, שהייתה פעילה ציונית. למד בבית הספר פילדסטון ולאחר מכן בתיכון ברונקס למדעים. הוא המשיך ללימודים באקדמיית פיליפס, בעיר אנדובר, מסצ'וסטס. בשנים 1944–1945 שירת בצי האמריקאי.
בשנת 1950 קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת הרווארד, וארבע שנים לאחר מכן תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת פרינסטון בהנחיית אלברט טאקר. מינסקי השתייך לסגל MIT מ-1958 ועד לפטירתו, והיה פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב.
בקיץ 1956 היה ממארגני המפגש הראשון בנושא אינטליגנציה מלאכותית (השם נטבע אז) בדארטמות' קולג' יחד עם ג'ון מקארתי וקלוד שנון. למפגש הייתה השפעה גדולה והוא נחשב לאירוע שכונן את המחקר בתחום.[1][2]
מינסקי היה מעורב בהמצאות ופיתוחים רבים, כדוגמת אביזר התצוגה הראשון לראש, "צב" הלוגו, ומכונה שאותה בנה בשנת 1951 והייתה הראשונה שביצעה למידת מכונה באמצעות רשת נוירונים אקראית.
כתב יחד עם סימור פפרט את הספר פרספטרונים "Perceptrons" שהיה לאבן יסוד בתחום הרשתות העצביות המלאכותיות. ביקורתו החריפה כלפי מחקר בלתי ריגורוזי בשדה זה, שהובעה בספרו, נחשבת אחראית במידה בלתי מבוטלת להעלמות תחום הרשתות העצביות המלאכותיות מהמחקר במדעי המחשב בשנות השבעים, שהתחדש רק בשנות השמונים של המאה העשרים.
בתחילת שנות השבעים הוא ופפרט החלו לפתח תאוריה לה קראו "The Society of Mind" אשר מנסה להסביר את ההתנהגויות להן קוראים בני אדם "תבוניות" כאינטראקציה של חלקים בלתי-תבוניים. בשנת 1986 פרסם ספר מקיף על תאוריה זו, שבניגוד לספריו הקודמים כוון לקהל הרחב.
היה ממתנגדי פרס לובנר למחשב שיעבור את מבחן טיורינג וטען נגדו שהוא יצר מסע פרסום שנתי מגונה וחסר תועלת, ובבדיחות הציע את "פרס מינסקי" בסך 100 דולר לאדם שישכנע את לובנר להפסיק את התחרות.
בתחילת שנות החמישים עת היה מבקר במעבדות בל עיצב "מכונה חסרת תועלת" שהיוותה מקור השראה ל"מכונות חסרות התועלת" הידועות ביותר.
שימש יועץ מדעי לסרט "2001: אודיסיאה בחלל" ומוזכר בסרט וגם בספר.
ב-1952 נישא לגלוריה רודיש, רופאת ילדים, ולזוג היו שלושה ילדים. ב-24 בינואר 2016 נפטר בביתו שבבוסטון.
פרסים ואותות הוקרה
מינסקי הוא זוכה פרס טורינג (1969), פרס יפן (1990), אות IJCAI למצוינות במחקר (1991) ומדליית בנג'מין פרנקלין (2001). בשנת 2014 הוענק לו פרס דן דוד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של מרווין מינסקי
- מרווין מינסקי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מרווין מינסקי, באתר dblp
- מרווין מינסקי באתר פרס טיורינג (באנגלית)
- הראל עילם, נפטר האיש שהמציא את הבינה המלאכותית, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2016
גלן ריפקין, הניו יורק טיימס, מת מרווין מינסקי, חלוץ
חקר הבינה המלאכותית, באתר הארץ, 29 בינואר 2016- אבי בליזובסקי, מארווין מינסקי, מחלוצי הבינה המלאכותית, הלך לעולמו, באתר "הידען", 31 בינואר 2016
- הרצאת TED של מרווין מינסקי על בריאות ועל המוח האנושי
- מרווין מינסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מרווין מינסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Daniel Crevier, AI: The Tumultuous Search for Artificial Intelligence, New York, NY: BasicBooks, 1993, pp. 38-40, 48-50.
- ^ מתוך עשרת המשתתפים בוועידה, ארבעה זכו לאחר מכן בפרס טיורינג על עבודתם בתחום הבינה המלאכותית: מרווין מינסקי (1969), ג'ון מקארתי (1971), אלן ניוול והרברט סיימון (1975).
