מרי הול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה.

מרי פולין הולאנגלית: Marie Pauline Hall;‏ 8 באפריל 1884 - 11 בנובמבר 1956) הייתה כנרת אנגליה.

חייה

הול נולדה בניוקאסל על הטיין, אנגליה.את שיעורי המוזיקה הראשונים קיבלה מאביה, שהיה נבלן בתזמורת להקת האופרה של קארל רוזה. היא למדה גם אצל מורה מקומית, הילדגרד ורנר.

משפחת הול נעה ברחבי המדינה בעקבות האב ועשתה שנים אחדות בגוורלפורד, כפר קטן סמוך למלוורן, ווסטרשייר. כשמלאו למרי תשע, שמע אמיל סורה את נגינתה ויעץ להוריה לשלוח אותה לאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון, אך הם דחו את הצעתו. הול המשיכה ללמוד אצל כמה מורים ידועי-שם, בהם אדוארד אלגר ב-1894, אוגוסט וילהלמי בלונדון ב-1896, מקס מוסל בבירמינגהם ב-1898 ופרופסור קרוז ב-1900 בלונדון. בשנת 1901, בעצת יאן קובליק, נסעה לפראג ללמוד אצל מורו לשעבר, אוטאקאר שווצ'יק.

הופעותיה הראשונות של הול היו בפראג בנובמבר 1902 ובווינה בינואר 1903. הופעת הבכורה שלה בלונדון הייתה ב-16 בפברואר 1903. בכל הופעותיה קצרה הצלחה.

הול שלטה בטכניקה, שאותה, כך גרסה, למדה מסווצ'יק. כחלק מפועלה כמוזיקאית מצליחה היא השתתפה בסיורי קונצרטים ממושכים וביצעה תוכניות תובעניות ללא ליאות. עובדה זו הפתיעה את המתנגדים לה שסברו, כי לא הצטיינה, למראית עין, בכוח גופני.

רייף וון ויליאמס השלים את "העפרוני נוסק" בעזרת הול והקדיש לה את היצירה. היא ניגנה אותה בביצוע בכורה בגרסתה הראשונה, זו שנכתבה לכינור ופסנתר, בקונצרט של אגודת המקהלה של אוונמאות' ושירהמפטון, ב-15 בדצמבר 1920, ואת הגרסה לכינור ותזמורת ב"קווינ'ס הול" עם התזמורת הסימפונית הבריטית בניצוח אדריאן בולט, ב-14 ביוני 1921. בבעלותה של הול היה אחד משני כינורות ויוטי סטרדיוואריוס והיא ניגנה בו.

בשנת 1911 נישאה הול למנהל עסקיה, אדוארד בארינג; הם גרו בצ'לטנהם והיו הורים לבת אחת, פולין.

בשנת 1916 הקליטה גרסה מקוצרת של הקונצ'רטו לכינור של אדוארד אלגר בניצוח המלחין.

כינור הסטרדיוואריוס משנת 1709, שבו ניגנה במשך למעלה מ-50 שנה ושנודע עם הזמן כ"סטרדיוואריוס מרי הול", נמכר ב"בית המכירות סותבי'ס" באפריל 1988 במחיר שיא של 473,000 ליש"ט לקונה אלמוני מדרום אמריקה.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0