מרכז אוחטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. מרכז אוחטה (ברוסית: О́хта-це́нтр; כונה לפני מרץ 2007 כ"גזפרום סיטי", Газпро́м-си́ти), היה פרויקט בנייה של מרכז עסקים בעיר סנקט פטרבורג, רוסיה.[1][2][3][4][5][6][7] [8]

המבנה היה אמור לכלול את גורד השחקים הראשון בעיר. המגדל הראשי בגובה 403 מטר של מרכז אוחטה אמור להיות הבניין הגבוה ביותר באירופה מבין הצעות הבנייה השונות. פרויקט זה, שנותר לא ממומש, אמור היה לכלול את מטה חברת האנרגיה גזפרום, יחד עם מוזיאונים, ספרייה, מתקני ספורט ופנאי ואולם קונצרטים. הפרויקט היה אמור להיבנות בשפך נהר אוחטה, על הגדה הימנית של נהר הנייבה.[9] המגדל בגובה 403 מטר שלו נתפס לא רק כדומיננטי, אלא גם כסמל חדש לעיר סנקט פטרבורג. בנייתו הייתה אמורה להסתיים עד 2016.[10] עם זאת, הפרויקט נתקל בהתנגדות חריפה מצד אזרחים, קבוצות אזרחיות וארגונים בינלאומיים, על פגיעה משמעותית בקו הרקיע של העיר.[11] כאשר הוצגו רעיונות הפרויקט בפני חבר שופטים בינלאומי, שלושה מתוך ארבעה אדריכלים יצאו מההרכב במחאה, התחרות הוחרמה גם על ידי איגוד האדריכלים הרוסי. בסופו של דבר הפרויקט הועבר לאתר החדש לאחטה בדצמבר 2010 ובמקומו נבנה מרכז לאחטה.

צוות העיצוב המרכזי של מרכז אוחטה כלל את אדריכל העיצוב הראשי צ'ארלס פו, האדריכל הרוסי פיליפ ניקנדרוב, רוג'ר וויטמן וטוני קטל (שבהמשך תכנן את פרויקט "מרכז לאחטה-2"). בשנת 2008, חברת Arabtec, חברת הבנייה העוסקת בבניית הבניין הגבוה בעולם בדובאי, זכתה בחוזה לבניית מתחם זה בעלות 60 מיליארד רובל (2.56 מיליארד דולר).

מנכ"ל גזפרום, אלכסיי מילר, טען כי הוא "חיובי שאזרחי סנקט פטרבורג יהיו גאים ביצירות המופת האדריכליות החדשות הללו." עם זאת, מנהל מוזיאון ההרמיטאז', מיכאיל פיוטרובסקי, התבטא נגד התוכנית. עוד דווח כי משרד התרבות של רוסיה מתנגד לתוכנית המגדל.

כיוון שהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג הוא אתר מורשת עולמית משנת 1991; בדצמבר 2006, מנהל מרכז מורשת עולמית של אונסק"ו, פרנצ'סקו בנדרין, הזכיר לרוסיה את חובותיה לשמור על המרכז והביע דאגה מהפרויקט. בשנת 2007 הציבה קרן המונומנטים העולמית את קו הרקיע ההיסטורי של סנקט פטרבורג ברשימת המעקב שלה ב-100 האתרים הנמצאים בסכנת הכחדה ביותר עקב בנייתו הפוטנציאלית של הבניין, ובשנת 2009 דיווחה כי המגדל "יפגע בתדמיתה של רוסיה."

בשנת 2010 דווח על ידי העיתונות הרוסית והבריטית כי מעצב הפרויקט צ'ארלס פו אמר בדיון ציבורי בלונדון כי האדריכל מקבל תזכירים קבועים מראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, שמעודד אותו להמשיך בפרויקט מרכז אוחטה ומבטיח תמיכה מהממשלה. לטענת פוטין, פו עצמו ומשתתפי הדיון, הוכח כי הדבר אינו נכון. דו"ח שנוי במחלוקת זה, ואחריו דיונים פומביים סוערים, הביא להשפעה מסוימת על הפוליטיקה ברוסיה.

מרכז לאחטה, הנמצא כעת בפיתוח באתר הרחוק יותר מהמרכז ההיסטורי של פטרבורג, מבוסס על תוכניות מרכז אוחטה כולל המגדל הראשי שלו, אך בקנה מידה גדול עוד יותר.

עיצוב הפרויקט

פרויקט גזפרום סיטי הוצג לראשונה בנובמבר 2006. האקדמיה הרוסית לאמנויות אירחה תערוכה של ששת העיצובים התחרותיים.[12]

פרויקטים שתוכננו על ידי

חבר השופטים

נציגי גזפרום

נציגי מינהל העיר סנקט פטרבורג

  • ולנטינה מאטוויינקו (מושלת סנקט פטרבורג)
  • אלכסנדר ואחמיסטרוב (סגן מושלת סנקט פטרבורג)
  • אלכסנדר ויקטורוב (יו"ר הוועדה לתכנון ערים ואדריכלות)
  • ורה דמנטייבה (יו"ר הוועדה לבקרה ממשלתית והגנה על ציוני דרך היסטוריים ותרבותיים)

אדריכלים

  • קישו קורוקאווה (פרש)
  • נורמן פוסטר (פרש)
  • רפאל ויונולי (פרש)
  • פיטר שגר

כל הפרויקטים שהוצגו תיארו את הבניין כמבנה דומיננטי אדריכלי חדש עם גובה מוצע שנע בין 300 ל-400 מטר. שלושה מתוך ארבעה אדריכלים יצאו מהרכב חבר השופטים. קורוקאווה הצהיר כי גובה הבנייה הוא "הנושא הרגיש ביותר לשמירה על הערך התרבותי הקיים של מרכז העיר העתיקה".[13] התחרות הוחרמה גם על ידי איגוד האדריכלים הרוסי.[14]

עיצוב מנצח

חברת האדריכלות הבריטית RMJM London Limited זכתה במכרז. ההחלטה הוכרזה ב-1 בדצמבר 2006. בנוסף לחוות הדעת של חבר השופטים, הזמינה גזפרום את הציבור להביע את דעתו באתר החברה (הוא נסגר לאחר ששמו שונה מהפרויקט למרכז אוחטה) ובאמצעות הצבעה.[14] פורטל החדשות Vedomosti ארגן סקר משלו ושאל האם המשיבים רואים זאת אפשרות לבנות גורד שחקים של 300 מטר באתר המצודה נינשנץ. מתוך 735 נשאלים רק 68 השיבו בחיוב.[15]

המגדל המתפתל המוצע היה בהשראת מבצר שוודי בשם לנדסקרונה, שהיה באתר בראשית המאה ה-14, ומבצר נוסף בשם נינשנץ שהיה במקום עד המאה ה-18 בדמות כוכב בעל חמישה צדדים כדי למקסם את התצוגות למטרות הגנה. ההשראה לעיצוב מגיעה גם מאנרגיית מים, כאשר צורת הבנייה שואבת את צורתה מאופי המים המשתנה ומאור המשתנה תדיר. זה נותן פרשנות חדשה למבצרים ההיסטוריים עם האסתטיקה והטכנולוגיה המודרניים - שקיפות ודמוקרטיה, אינטראקציות פנימיות וחיצוניות. הוא כולל גם אסטרטגיה סביבתית ייחודית, הפועלת כעור בעל שכבה כפולה של אנרגיה נמוכה של המגדל המאפשר אור יום מקסימלי ואובדן חום מינימלי באקלים הקיצוני של העיר.

תיאור פרויקט

שטח המתחם אמור להיות מחולק לפי היחס הבא: 35% לשימוש ציבורי, 49% למשרדי עסקים, 16% עבור משרדי חברת גזפרום וחברות הבת שלה.[16]

המתחם אמור היה להיות מורכב משלושה אזורים עיקריים:

  • אזור 1: מתחם רב קומות רב-תכליתי. גובהו 396 מטר, 67 קומות. המתחם היה אמור להכיל שטחי משרדים וחניה, קומה 67 הייתה הופכת למרפסת תצפית. לידו אמור היה להיות מוקם מתחם ספורט ואולם כנסים.
  • אזור 2: מרכז תרבות רב תכליתי. באזור זה היו אמורים להקים מוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון לאדריכלות ותיאטרון.
  • אזור 3: אזור לפיתוח פוטנציאלי, ככל הנראה תוכנן להכיל מרכז ספורט ובילויים עם בריכת שחייה, טבעת החלקה ומרכזי כושר וספא, מלון דירות וחניה.

אדריכלים תכננו ליצור אזורים ירוקים ופארקים ליניאריים לאורך גדת נהר הנייבה. הקומה הגבוהה, בגובה 396 מטר, הייתה אמורה להיות בצורת מחומש בבסיסה - התייחסות לביצור לנדסקרונה ומבצרי נינשנץ שנמצאו באותו אתר במאות ה-14 וה-17 בהתאמה.[17] שרידי המבצרים נחשפו במהלך חפירות ארכאולוגיות שהחלו בעקבות הוויכוח סביב הפרויקט.[18]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז אוחטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Hearing on Okhta Center Pushed Back," The Moscow Times, #4271, November 10, 2009, p.7
  2. ^ Sorokin, P., "ARCHEOLOGICAL MONUMENTS OF THE OKHAT CAPE," Science in Russia, #3, 2011, p. 19-25
  3. ^ Antonova, M., "Tower causes rare government split," The Moscow Times, October 20, 2009, p.1
  4. ^ Vishnevsky, B., "Decision at 396 meters - Plans for building "Gazprom City" in St. Petersburg change radically," Novaya Gazeta, March 22, 2007, p.4
  5. ^ "Petersburg governor backs controversial Gazprom tower", ITAR-TASS Daily, December 1, 2006
  6. ^ Stolyarova, G., "Tower critics planning referendum," The Moscow Times, #3575, January 16, 2007, p.9
  7. ^ Rabotnova, V., "UNESCO vs. Gazprom," Moscow News, #6, February 16, 2007, p.5
  8. ^ "Clashes erupt over Gazprom skyscraper," The Moscow Times, #4223, September 2, 2009, p.3
  9. ^ Ohta Center official web-site
  10. ^ "Годовой отчёт за 2008 год ОАО «Общественно-деловой центр „Охта"»" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-11-22. נבדק ב-2013-03-24.
  11. ^ "Petersburg revolts against Gazprom-planned skyscraper," "ITAR-TASS Daily," November 24, 2006
  12. ^ 12.0 12.1 Exhibit of competitive designs of the business center "Gazprom City" in St. petersburg
  13. ^ Ellen Bennett, "Gazprom jury walk-out", Building Design, December 8, 2006
  14. ^ 14.0 14.1 Steven Lee Myers, "Russian Window on the West Reaches for the Sky", New York Times, November 28, 2006
  15. ^ 90% Against, SPB Vedomosti, Issue 215, November 17 2006
  16. ^ "Годовой отчёт за 2008 год ОАО «Общественно-деловой центр „Охта"»" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-11-22. נבדק ב-2013-03-24."Годовой отчёт за 2008 год ОАО «Общественно-деловой центр „Охта"»" (PDF). Archived from the original (PDF) on 2009-11-22. Retrieved 2013-03-24.
  17. ^ Amanda Birch, "RMJM's Russian Odyssey," bdonline.co.uk August 8, 2008
  18. ^ "Hearing on Okhta Center Pushed Back," The Moscow Times, November 10, 2009, p.7

 

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרכז_אוחטה&oldid=1878878"