מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג
 | |
| גאוגרפיה | |
|---|---|
| מיקום | שגיאת לואה ביחידה יחידה:LocationAndCountry בשורה 164: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). |
מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג (באנגלית: Memorial Sloan Kettering Cancer Center) הוא מרכז רפואי לטיפול ולמחקר במחלות סרטן, שמושבו ברובע מנהטן בעיר ניו יורק שבארצות הברית. הוא הוותיק והגדול בין בתי החולים למחלות סרטן בארצות הברית.
תולדות המרכז
ראשיתו של המרכז בבית החולים לסרטן של ניו יורק, שנוסד במנהטן בשנת 1884 בתרומתה של קבוצת נדבנים, ביניהם היו ג'ון ג'ייקוב אסטור השלישי ואשתו שרלוט. בשנת 1899 שינה המוסד את שמו לבית החולים הכללי ממוריאל לטיפול בסרטן ומחלות נלוות. ב-1916 קוצר שמו לבית החולים ממוריאל.
בשנת 1910 ייסד ג'יימס יואינג, פרופסור לפתולוגיה מאוניברסיטת קורנל, שיתוף פעולה בינה לבין בית החולים בסיוע כספי של הפילנתרופ ג'יימס דאגלס. יואינג הפך לחלוץ בתחום מחקר הטיפול ברדיום בסרטן והיה למנהל בפועל של בית החולים, תפקיד שמילא עד 1939. ב-1931 הוכנס לשימוש בבית החולים מכשיר ההקרנה החזק ביותר בארצות הברית בקרינת X מתוצרת ג'נרל אלקטריק. בהנהגת יואינג הפך בית החולים, ששילב טיפול רפואי עם מחקר מדעי, למודל למרכזי סרטן אחרים בארצות הברית.
ב-1934 תרם ג'ון ד. רוקפלר קרקע להקמת מבנה חדש לבית החולים בשדרת יורק במנהטן, האתר שבו הוא ממוקם עד היום. המוסד עבר אליו ב-1939. ב-1945 נוסד מכון המחקר בסרטן סלואן קטרינג, בתרומתם של יושב ראש ג'נרל מוטורס אלפרד סלואן וסגן נשיא החברה צ'ארלס קטרינג, שהתמקם בקרבת בית החולים ממוריאל. ב-1960 הוקם תאגיד מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג כדי לתאם את פעילות בית החולים ומכון המחקר. הוא אוחדו פורמלית ב-1980. בשנות ה-60 הסתבך המוסד בפרשה של ניסויים רפואיים שעשו בו כמה מרופאיו במטופלים ובאסירים ללא קבלת הסכמתם.
בסוף שנות ה-60 הקים בית החולים מרכז לטיפול יום לילדים, וב-1977 נוסד השירות הפסיכיאטרי בכית החולים, מהראשונים מסוגו בארצות הברית.
ב-1984 נוסדה תוכנית ה-MD-Ph.D המשולשת, שבה שותפים מרכז ממוריאל סלואן קטרינג, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת רוקפלר.
בשנת 2004 נפתח במרכז בית הספר האקדמי לביו-רפואה על שם לואיס גרסטנר.
בשנת 2006 חנך המרכז במנהטן את מגדל מרכז המחקר על שם מורטימר צוקרמן, שבו 23 קומות והוא מאכלס כ-100 מעבדות.
בשנת 2019 העסיק המרכז 17,300 עובדים.[1]
בין אנשי סגל המרכז נמנו חתני פרס נובל ג'יימס אליסון וג'יימס רותמן.
פעילות המרכז
המרכז פועל בכשלושים אתרים - מתקני רפואה, מעבדות ומחקר - ש-18 מהם ממוקמים במנהטן והיתר ממוקמים בברוקלין, בלונג איילנד, בווסטצ'סטר ובניו ג'רזי. המבנה הראשי של המרכז ממוקם בשדרת יורק 1275 במנהטן, בין רחובות 67 ו-68. מגדל מרכז המחקר על שם צוקרמן ממוקם בקרבתו.
נתוני פעילות לשנת 2017:[2]
- 473 מיטות אשפוז, מרכז כירורגי בשטח של 6,700 מטר רבוע
- 23,500 מטופלים שאושפזו
- 722 אלף ביקורים במרפאות ובשירותים האמבולטוריים
- עובדים: 1,150 רופאים, 3,700 אחיות, 1,750 רופאים מתמחים
- 580 תלמידי פוסט דוקטורט, 300 תלמידים לתואר דוקטור, 570 תלמידי רפואה ו-355 תלמידי סיעוד
- 4,000 עובדי מחקר (בכל הדרגות)
מחלקות רפואיות:[3]
- מרכז לטיפול דחוף
- הרדמה וטיפול נמרץ
- רפואה פנימית ורפואה מתמחה
- נוירולוגיה
- כירורגיה ונוירוכירורגיה
- ילדים
- גידולים מוצקים
- ממאירויות המטולוגיות
- רדיותרפיה
- רדיולוגיה
- פתולוגיה
- פסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות
- מעבדות רפואיות
- פיזיקה רפואית
תחומי מחקר:[4]
- גנטיקה של סרטן
- אימונולוגיה, אימונותרפיה וחיסונים
- מטבוליזם של סרטן
- איתות ורגולציה תאיים
- תרפיה מבוססת תאים
- ביוכימיה
- אונקולוגיה חישובית
- ביולוגיה התפתחותית
- אפידמיולוגיה וסטטיסטיקה
- אפיגנטיקה
- אונקולוגיה ופעילות גופנית
- ממאירויות המטולוגיות
- דימות רפואי
- פתולוגיה מולקולרית
- ננוטכנולוגיה
- נוירואונקולוגיה
- ביולוגיה של מערכות
- תרפיה מוכוונת מטרה
- מיקרו-סביבה של גידולים
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג
הערות שוליים
- ^ מקור: אתר פורבס. תאריך כניסה: 14 ביוני 2019.
- ^ מקור: אתר מרכז ממוריאל סלואן קטרינג. תאריך כניסה: 13 ביוני 2019.
- ^ מקור: אתר מרכז ממוריאל סלואן קטרינג. תאריך כניסה: 13 ביוני 2019.
- ^ מקור: אתר מרכז ממוריאל סלואן קטרינג. תאריך כניסה: 14 ביוני 2019.
