מרקוס ליקיניוס קראסוס הצעיר
מרקוס ליקיניוס קראסוס הצעיר, שהיה ידוע גם בכינויים "החסכן" ו"העשיר", היה נכדו של קראסוס חבר הטריאומווירט הראשון, שנפל בחרן במסעו נגד הפרתים. הוא נולד בשנת 60 לפנה"ס והיה למצביא רומי. כמו רבים מן האצולה, החליף קראסוס מחנות מספר פעמים במהלך מלחמות האזרחים הרומיות, והצטרף למחנה אוקטוויאנוס (לפני קרב אקטיום). בשנת 30 כיהן קראסוס כקונסול לצידו של אוקטוויאנוס, אך הוא ידוע בעיקר בהצלחותיו הצבאיות שלא זיכו אותו בעיטורים שהיו נהוגים באותה עת.
פעילותו הצבאית
קראסוס הצעיר היה מצביא רומי אשר לחם בראשית מלחמות האזרחים הרומיות במחנות סקסטוס פומפיוס ומרקוס אנטוניוס (החל משנת 36 לפנה"ס)[1]. לאחר שחבר לאוקטוויאנוס ומונה לקונסול לצידו, יצא קראסוס בקיץ שנת 30 לפנה"ס, לפני סיום כהונתו כקונסול, נגד הבסטרנים, בני שבט גרמאני שישבו מעבר לגבולות הפרובינקיה מקדוניה ואיימו לפלוש לאימפריה. קראסוס יצא נגדם עם כוח צבאי, ובתחילה הניס אותם לאחור מבלי להילחם בהם כלל. הוא רדף אחריהם במנוסתם למואסיה והבסטרנים שלחו אליו שליחים במטרה לפייסו, וטענו כי טרם עשו לרומאים דבר-מה שיצדיק את רדיפתו. קראסוס עיכב את השליחים במחנהו בטענה שיתן להם את תשובתו ביום המחרת, ואירח אותם ביד נדיבה באוכל ובמשקאות. לאחר שהשתכרו למד מהם את תוכניתם[2]. כך הצליח בעזרת תחבולות להפילם במלכודת ולערוך בהם טבח גדול ליד אחד מיובלי הדנובה[3]. במהלך הקרב הרג קראסוס במו-ידיו את מלך הבסטרנים. הוא לא שב מיד לרומא ובשנת 29 המשיך קראסוס בפעולות דיכוי אויבי רומא במחוז מואסיה ובניהם גם התראקים שהתנכלו לו ברדיפתו אחר הבסטרנים.
אותות ועיטורים
לאחר ניצחונו, הסנאט העניק לקראסוס ואוקטוויאנוס את הכבוד הגדול של עריכת טריומף כבר בחורף שלסוף שנת 29 לפנה"ס. אוקטווינוס ויתר על השתתפות בטריומף, על אף שכבוד זה היה שיא הקריירה שאזרח רומי היה יכול לקוות לו. תהילת הטריומף נמשכה לאורך כל חייו של האזרח ואף יורשיו נהנו מפירותיה. ברומא תהילה צבאית הייתה ונשארה, לאורך כל ההיסטוריה, מרכיב חשוב ביותר של כוח פוליטי. עריכת תהלוכת הניצחון ברומא לא הייתה רק ציון והוקרה על השירותים הגדולים של המצביא המנצח, אלא הרבה מעבר לכך. במהלך התהלוכה המצביא היה מקושט וכמעט מחופש לאל. הוא שימש כנציג של האל מארס ואפילו כהתגלמותו.
עם זאת, לאחר ששב לרומא, לא הסתפק קראסוס בטריומף, אלא דרש גם כבוד נוסף של ספוליה אופימה המוענק למצביא רומי שהצליח תוך כדי קרב להרוג במו ידיו את מנהיג האויב. כבוד זה הוענק קודם לכן רק 3 פעמים בכל תולדות רומא. דרישתו של קראסוס, בנוסף לטריומף שכבר הוענק לו, קוממה את אוקטוויאנוס. הנימוק לפסילת התואר היה שהספוליה אופימה הוענקה רק למפקד העליון של הכח הצבאי ובמקרה המדובר היה אוגוסטוס המפקד, וקראסוס היה רק בחזקת שליח (legatus). תקרית זו הייתה אחד מביטויי השינוי שחל במעמדה של האריסטוקרטיה ברומא עם כינון הפרינקיפט. גם התואר "אימפרטור" שהיה נהוג לתת לאזרח רומי אשר כובד בטיורמף לא חל על קראסוס[4]. ערכם של ניצחונותיו הוקטן ככל הנראה מפאת חששות של אוקטוויאנוס שהיוקרה שיקבל קראסוס תפגע במעמדו.
תארים ותפקידים נוספים
לקריאה נוספת
- צבי יעבץ, אוגוסטוס: ניצחונה של מתינות (ת"א: דביר), 1988, עמ' 37-38.
- קסיוס דיו. ההיסטוריה של רומא
הערות שוליים
