מרקוס פוריוס קאמילוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרקוס פוריוס קאמילוס
תפקיד סנטור, קנסור, דיקטטור, דיקטטור, קונסול

מרקוס פוריוס קאמילוס (לטינית: Marcus Furius Camillus; סביבות 446 לפנה"ס - 365 לפנה"ס) מצביא רומאי מהולל והאדם שנחשב במסורת הרומית כ"מייסדה השני של רומא" וכ"רומולוס השני".

המקורות העיקריים על חייו ופועלו של קאמילוס הם טיטוס ליוויוס ופלוטרכוס. אף על פי שרבים מהפרטים המתוארים עליו נחשבים בעיני המחקר המודרני כאגדיים, הדעה הרווחת היא שהוא היה דמות היסטורית אמיתית ושהתיאור של מעשיו נכון באופן כללי.

חייו

קאמילוס נולד למשפחה פטריקית מיוחסת. הוא היה בין הבולטים שבמנהיגי הרפובליקה הרומית במאות החמישית והרביעית לפנה"ס ובין השאר כיהן כטריבון קונסולרי שש פעמים, כדיקטטור חמש פעמים וזכה בעריכתם של שישה מצעדי ניצחון לכבודו. בשנותיה האחרונות של המלחמה בוויי פיקד קאמילוס על הצבא הרומי וניצח על כיבוש וחורבן העיר בידי הרומים בשנת 396 לפנה"ס.

לאחר שריפת רומא בידי הגאלים בשנת 387 לפנה"ס מונה קאמילוס לדיקטטור פעם נוספת. כאשר הועלתה הצעה לנטוש את רומא השרופה ולהתיישב מחדש בויי, הוביל קאמילוס את ההתנגדות למהלך זה ואת בנייתה מחדש של רומא. לפי המסורת הרומית קאמילוס אף יצא אחרי הגאלים הנסוגים מרומא, והחזיר את הזהב שניתן להם כשוחד בתמורה לנסיגתם. סיפור זה נחשב כמפוקפק בעיני המחקר המודרני. חורבנה הזמני של רומא הוביל להתמרדות כללית ברומא, בעיקר על ידי האטרוסקים, קאמילוס הצליח לדכא מרידות אלה במהירות ולהחזיר לרומא את מעמדה הקודם. בשנת 367 לפנה"ס הכה צבא בראשותו של קאמילוס את הגאלים ליד אלבה.

קאמילוס פעל רבות כדי לפשר בין הפטריקים והפלבאים ולפי המסורת הרומית אף הקים בשנת 367 מקדש לכבוד "קונקורדיה", שמשמעותה אחדות לבבות, כדי לציין את סיומו של המאבק הבין מעמדי בין הפטריקים והפלבאים.

קאמילוס מת ממחלת הדבר בשנת 365 לפנה"ס[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0