מרשה נוגבאוור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
מרשה נוגבאוור (Marcia Neugebauer; נולדה ב-27 בספטמבר 1932) היא גיאופיזיקאית אמריקאית, הייתה נשיאת האיחוד האמריקאי לגיאופיזיקה ועבדה ובמעבדות החלל של נאס"א, התמחתה בפיזיקה של החלל ותרמה רבות למדעי החלל[1].
קורות חיים
מרשה נוגבאוור נולדה בשנת 1932 בניו יורק, גדלה במשפחה המורכבת משלושה ילדים, הייתה הבכורה במשפחה, גדלה בפרוורים של ניו יורק ולאחר מכן במדינת ורמונט. כאשר למדה בילדותה אריתמטיקה (חשבון בסיסי) העדיפה להבין דברים מאשר לשנן אותם (כמו שפות זרות), לכן היא למדה פיזיקה באוניברסיטה (על סמך התכתבות עם המדענית מתאריך 23/8/2018). קיבלה תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת קורנל (Cornell University) בניו יורק, ותואר שני בפיזיקה מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (University of Illinois at Urbana-Champaign) וקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ניו המפשייר (University of New Hampshire). היו לה תפקידים ניהוליים ופרויקטים רבים ב- JPL (המעבדה להנעה סילונית), נהלה את המחלקה לפיזיקה ופיזיקת החלל, וגם נהלה צוות המחקר מארינר מארק II, פרויקט מדען ריינג'רס 1 ו -2, ומשימת האסטרואיד פלייבי. הייתה מדענית מובילה אשר חקרה משימות רבות עבור החלל. והיא ייסדה את תפקיד סגן היו"ר למועצה אשר מייעצת לנשים הרוצות לעסוק ב-JPL (המעבדה להנעה סילונית). גברת נוגבאוור שירתה בתפקידים בוועדות רבות עבור נאס"א והאקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), הייתה יו"ר הוועדה האקדמית לפיזיקה של השמש והחלל. היא גם הייתה פעילה באיחוד האמריקאי לגיאופיזיקה (American Geophysical Union-AGU), מבין התפקידים שלה ב AGU עבדה כעורכת ראשית בכתב העת Reviews of Geophysics ( אשר עסקה בסקירה של נושאים שונים בגאופיזיקה) כמו כן הייתה נשיאה לאיחוד האמריקאי לגיאופיזיקה (1994-1996)[2]. בשנת 1956 מרשה התחתנה לג'ראלד נוגבאוור האסטרופיזיקאי, והיו להם שתי בנות (קארול וליי)[3].
חקר הרוח הסולרית
המחקרים של מרשה הם בין הראשונים שמדדו את הרוח הסולרית בצורה חד משמעית, והיא התעניינה באופן אישי בפיזיקה של הרוח הסולרית ובאינטראקציה שלה עם שביט. ובצעה גם מחקרים לבדיקת תנאים אקלימיים סביב השמש, למשל: איך הרוח הסולרית משפיעה על גשושית (חללית בלתי מאוישת). אחד הפרויקטים של JBL (המעבדה להנעה סילונית) היה לתכנן ולייצר גשושית שתהיה מתאימה לשיגור ולאסיפת מידע במהלך תנועתה סביב השמש[2].
אחד המחקרים של מרשה בדק את הקשר בין השדה המגנטי הבין כוכבי ובין החלק היוני החיובי של הרוח הסולרית שנצפה על ידי הגשושית מרינר 2 .
ערכי עוצמת השדה וצפיפות הפלזמה היו גדולות מהרגיל על החזיתות של הרוחות הסולריים שזמן חייהם ארוך ומהירותם גבוהה. במשך רוב תקופת התצפית, היחס בין צפיפות האנרגיה המגנטית לצפיפות האנרגיה של התנועות התרמיות של היונים החיוביים היה שווה לסדר גודל אחד. מהירות הגלים המגנטו-הידרודינמיים: מהירות גלי אלפבן (אשר התגלו על ידי המדען האנס אלפבן) הייתה בדרך כלל בטווח של 30-100 ק"מ/שנייה. במהלך תקופת המדידה, זרימת הרוח הסולארית על פני המעטפת המגנטית של כדור הארץ הייתה תמיד גדולה יותר ממהירות הפאזה של הגלים ההידרו-מגנטיים, וזה תנאי הכרחי לקיומה של קשת הידרו-מגנטית הנוצרת בין המפגש של הרוח הסולרית עם המעטפת המגנטית של כדור הארץ. הספקטרומטר של מרינר 2, שפנה תמיד בכיוון השמש, מדד את מהירות דיספרסיה (התלות בין המהירות לתנע) של הפרוטונים, התלות של הטמפרטורה בכיוון השדה המגנטי הרגעי לא התאימה עם התנאי שנצפה על ידי שני ספקטרומטרי הפלזמה המוצבים על שתי הגישושיות Pioneer 6 ו Vela 3, למעט המקרה שבו הפלזמה הייתה הרבה יותר חמה כאשר השדה הבין-כוכבי היה ניצב לרדיוס הווקטור הסולרי לעומת המקרה שבו השדה היה מקביל לרדיוס ווקטור[4].
מרשה בלטה במומחיות הטכנית שלה בתכנון מכשירי חלל וניתוח נתונים המתקבלים מרוח השמש ומשביטים. והייתה החוקרת הראשית של אנלייזר הפלזמה מרינר -2 שעשה את המדידות המדויקות הראשונות של רוח השמש. והיא גם עבדה על מכשירים שמקיפים את כדור הארץ, חלקם הוקמו על הירח על ידי האסטרונאוטים של אפולו, ואחרים ששגרו אותם על ידי שביט האלי במשלחת ג'וטו האירופית[2].
פרסים
בשנת 2010 מרשה זכתה במדליית ארקובסקי(Arctowski Medal) בגלל תרומתה הגדולה לגאופיזיקה וגם לביסוס קיומה של הרוח הסולרית[5], וקיבלה הרבה פרסים מנאס"א, הבולט מבניהם מדליית כבוד שירות בנאס"א (the Distinguished Service Medal) (הפרס הגבוה ביותר שניתן על ידי נאס"א)[6] ,בשנת 1967 קיבלה את תואר הכבוד של מדענית השנה ממרכז המדע של קליפורניה[7], ובשנת 2004 קיבלה את פרס ויליאם קאולה (William Kaula Award) מ AGU (האיחוד האמריקאי לגיאופיזיקה) עבור מאמציה ותרומתה לקידום מקצוע הגאופיזיקה[8].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Thomas E.Graedel, AGU-Amercian Geophysical Union, 1994
- ^ 2.0 2.1 2.2 WITI - Women in Technology Hall of Fame - Marcia Neugebauer, Distinguised visiting scientist, Jet Propulsion Laboratory, www.witi.com
- ^ memory biographical Gerry Neugebauer, national academy of science, 2016
- ^ Marcia Neugebauer. Conway W. Snyder, Mariner 2 observations of the solar wind: 2. Relation of plasma properties to the magnetic field, journal of geophysical research
- ^ National Academy of Sciences - http://www.nasonline.org, Arctowski Medal, www.nasonline.org
- ^ Academy honors retired researcher Neugebauer | Science and Technology, scienceandtechnology.jpl.nasa.gov (באנגלית)
- ^ [https://californiasciencecenter.org/support/volunteer/the-muses/muses-woman-of-the-year/past- honorees Past Honorees], California science center.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Marcia Neugebauer - Honors Program". Honors Program (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-15.
