מרתה פוגט
| לידה | 8 בספטמבר 1903 |
|---|---|
| פטירה | 9 בספטמבר 2003 (בגיל 100) |
| ענף מדעי | נוירולוגיה |
| תרומות עיקריות | |
| נוירולוגית מובילה בתחום חקר תפקוד המוח, המערכת העצבית ונוירוטרנסמיטרים | |
מרתה לואיז פוגט (Marthe Louise Vogt; 8 בספטמבר 1903 - 9 בספטמבר 2003) הייתה מדענית גרמנייה, אחת מחוקרות מדעי המוח המובילות במאה ה-20. תרומותיה העיקריות היו בהבנת תפקידם של הנוירוטרנסמיטרים במוח, במיוחד האדרנלין והאצטילכולין.[1][2]
ראשית דרכה
פוגט נולדה ב-8 בספטמבר ב-1903 בברלין. היא התחנכה בסביבה ליברלית ואינטלקטואלית. הוריה היו מומחים לאנטומיה. אמה ססיל פוגט (אנ') הייתה צרפתייה ואביה אוסקר פוגט (אנ') היה דני-גרמני. כשהייתה בת 10 נולדה אחותה מרגרט פוגט (אנ'). היא סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר "אוגוסט-ויקטוריה" שבברלין.
לימודים אקדמיים
מרתה למדה רפואה וכימיה באוניברסיטת ברלין בשנים 1922–1927. היא קיבלה את התואר דוקטור לרפואה בעקבות מחקרה על אנטומיה מיקרוסקופית של מוח האדם.[3] לאחר מכן לקחה חלק במחקר בנושא הביוכימיה אודות מטבוליזם של פחמימות ב"מכון קייזר וילהלם לביוכימיה" תחת הנחייתו של קרל ניוברג בשנים 1927-1929.בעקבות מחקר זה קיבלה את התואר השלישי שלה בכימיה.[4]
קריירה ומחקר
מרתה פוגט הייתה נירולוגית וחקרה במהלך חייה את נושא תפקוד המוח ומערכת העצבים. בתחילת הקריירה שלה בשנת 1929, היא התחילה את עבודה בנושא הפרמקולוגיה ואנדוקרינולוגיה ב"אוניברסיטת הפרמקולוגיה בברלין" תחת הנחייתו של פאול טרנדלנברג.[4]
בתחילת שנות ה-30 נבנה לה מוניטין בתחום הפרמקולוגיה והיא מונתה ליו"ר אגף מחלקת הכימיה באוניברסיטת "קייזר ויליאם לחקר המוח". בתקופה זו מחקרה התמקד בניסויים אלקטרופיזיולוגיים על המוח והשפעת תרופות שונות על מערכת העצבים המרכזית.[4]
עם עליית הנאציזם בגרמניה, פוגט ומדענים נוספים החליטו לעזוב את גרמניה על מנת להמשיך במחקרם בצורה נוחה יותר. ב-1 באפריל 1935 בעזרת "קרן רוקופלר" (אנ') עברה פוגט להתגורר באנגליה. היא הצטרפה ל"האגודה הפרמקולוגית הבריטית" (אנ') ושם עבדה עם סר הנרי דייל במכון הלאומי לחקר רפואי בלונדון. בשנת 1936 פרסמו פוגט ודייל את המאמר "שחרור אצטילכולין בקצוות עצבים מוטוריים" (Release of Acetylcholine at Voluntary Motor Nerve Endings).[3] בעקבות זאת זכה דייל בפרס נובל ברפואה. פוגט קיבלה קרדיט על השתתפותה במחקר.[5]
במקביל, בשנת 1935, באוניברסיטת קיימברידג', התחילו פוגט ואדית באלברינג (אנ') את מחקרן על הקשר בין לחץ הדם לחומרים המופרשים מכליה איסכמית (הלוקה בהגבלה באספקת הדם אליה) בעזרת מענקים שקיבלו מ"החברה המלכותית" (אנ'). בנוסף, בשנת 1936 זכתה פוגט גם ב"מענק המחקר ע"ש אלפרד יארו של קולג' גרינטון"(" Alfred Yarrow Research Fellowship of Girton College").בשנת 1938 קיבלה את התואר "דוקטורט לשם כבוד" מאוניברסיטת קיימברידג', אשר שם הייתה פעילה בתחומי הפרמקולוגיה והפיזיולוגיה.[4]
בזמן מלחמת העולם השנייה היותה של פוגט גרמנייה גרמה לבריטניה לפתוח כנגדה בחקירה בשנת 1940. היא סווגה כתושבת מדינת אויב מדרגה ראשונה היות שהפקידים הנאצים לא היו מוכנים לקבל את התפטרותה מתפקידה כשעזבה את גרמניה. היא הובאה לדין מול בית המשפט אשר פסק עליה כליאה מידית. אחרי הפסיקה, חבריה ועמיתיה לעבודה של פוגט נחלצו לעזרתה והגישו ערעור. הערעור התקבל ופוגט הייתה חופשיה להמשיך בעבודתה בקיימברידג'.[4]
פוגט נשארה בקיימברידג' למשך כ-5 שנים, ועבדה בנושא יתר לחץ דם ותפקוד בלוטת יותר הכליה. ב-1947 הפכה למרצה בתחום הפרמקולוגיה באוניברסיטת אדינבורו, שם היא המשיכה את עבודתה בנושא הנוירוטרנסמיטרים. במסגרת מחקרה פרסמה מאמר בנושא הסרוטונין ורסרפין. ב-1948 פרסמה את עבודתה פורצת הדרך עם ויליאם פלדברג, "סינתזת אצטילכולין באזורים שונים של מערכת העצבים המרכזית". המחקר הוא ההוכחה הראשונה לתפקידו של אצטילכולין כנוירוטרנסמיטר ומדגים את תפוצתן האזורית של מערכות קולינרגיות במוח (מערכות המשתמשות באצטילכולין להעברת מסרים עצביים).[4]
בשנת 1949 פוגט הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. מרגע זה ועד פרישתה, הייתה פעילה באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת אדינבורו.
בשנת 1954 כתבה את המאמר "ריכוז סימפתין בחלקים שונים של מערכת העצבים תחת תנאים נורמליים ותחת השפעתן של תרופות",[6] אולי המאמר החשוב שכתבה. במחקרה היא הבחינה כי הסימפתין (סימפתין הוא כל חומר המופרש ממערכת העצבים בהסימפתטית, אך במחקרה מדובר באדרנלין) מופץ בצורה הטרוגנית במוח, ומכאן הסיקה כי הוא מתפקד כנוירוטרנסמיטר.[2]
בשנת 1960 מונתה לראש מחלקת הפרמקולוגיה "במכון בברהם" שבקיימברידג'.[4]
סוף חייה
בשנת 1988 עברה פוגט לגור עם אחותה בלה חויה שבקליפורניה. פוגט נפטרה ב-9 בספטמבר ב-2003.
מאמרים נבחרים
- Dale, H.H.; Feldberg, W.; Vogt, M. (1936). "'Release of Acetylcholine at Voluntary Motor Nerve Endings'". Journa of Physiology. 86 (4): 1936.
- Feldberg, W.; Vogt, M. (1948). "Acetylcholine synthesis in different regions of the central nervous system" Journal of Physiology. 107 (3): 372–381. doi:10.1113/jphysiol.1948.sp004282.
- Muscholl, Erich; Vogt, Marthe (1958). "The action of reserpine on the peripheral sympathetic system". Journal of Physiology. 141 (1): 132–155. doi:10.1113/jphysiol.1958.sp005961.
- Vogt, M.(1954); "The concentration of sympathin in different parts of the central nervous system under normal conditions and after the administration of drugs" Journal of Physiology 123(3): 451–481
פרסים
במהלך חייה פוגט קיבלה שבחים רבים ממוסדות מדעיים רבים: בשנת 1952 נבחרה להיות חברה חברה המלכותית. בשנת 1981 הוענקה לה המדליה המלכותית של החברה, כאשר בין היתר החזיקה בדוקטורטים מאדינבורו וקיימברידג'. כמו כן, היא נבחרה כחברת כבוד מן החוץ של האקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Chris Bell, VOLUME 2 - ISSUE 1 - MARTHE LOUISE VOGT (1903-2003), www.pa2online.org, 27.2.17
- ^ 2.0 2.1 Marthe Vogt, www.telegraph.co.uk, 27.2.17
- ^ 3.0 3.1 H. H. Dale, W. Feldberg, and M. Vogt, Release of acetylcholine at voluntary motor nerve endings, www.ncbi.nlm.nih.gov, 27.2.17
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Alan W. Cuthbert, Biogr. Mems, rsbm.royalsocietypublishing.org, 27.2.17
- ^ Sir Henry Dale, Some Recent Extensions of the Chemical Transmission of the Effects of Nerve Impulses, http://www.nobelprize.org, 27.2.17
- ^ Marthe Vogt, The concentration of sympathin in different parts of the central nervous system under normal conditions and after the administration of drugs, www.ncbi.nlm.nih.gov, 27.2.17
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- ילידות 1903
- בוגרות אוניברסיטת אדינבורו
- בוגרי אוניברסיטת אדינבורו
- זוכי המדליה המלכותית
- גרמנים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- עמיתות החברה המלכותית
- עמיתים זרים של החברה המלכותית
- סגל אוניברסיטת קיימברידג'
- סגל אוניברסיטת אדינבורו
- מדעניות עצב
- פרמקולוגיות
- פרמקולוגים בריטים
- פרמקולוגים גרמנים
- מדעניות גרמניות
- גרמניות שנפטרו ב-2003
- גרמנים שנפטרו ב-2003