משבר קיוו
 | ||
| מקום |
 | |
|---|---|---|
|
| ||
משבר קיוו הוא מונח כולל לסדרה של עימותים מזוינים ממושכים במחוזות צפון קיוו ודרום קיוו במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהחלו לאחר תום מלחמת קונגו השנייה. כולל מחוז איטורי הסמוך, פועלות באזור יותר מ-120 קבוצות חמושות שונות. בין הקבוצות המורדות הפעילות ביותר כיום נמנות כוחות הדמוקרטיה המאוחדת, קואופרטיב לפיתוח קונגו, תנועת 23 במרץ, ומיליציות מאי מאי מקומיות רבות.[1][2] בנוסף לקבוצות חמושות ולחיילי הכוחות המזוינים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (FARDC), התערבו בסכסוך כוחות צבאיים לאומיים, אזוריים ובינלאומיים, כולל כוח האומות המאוחדות הידוע בשם מונוסקו, צבאות אוגנדה ובורונדי,[3] וכוח אזורי של הקהילה המזרח-אפריקאית.[4]
הסכסוך החל ב-2004 במזרח קונגו כעימות מזוין בין הכוחות המזוינים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (FARDC) לבין קבוצת כוח הוטו הכוחות הדמוקרטיים לשחרור רואנדה (FDLR). הסכסוך כלל באופן כללי שלושה שלבים, כאשר השלב השלישי הוא הסכסוך המתמשך כיום. עד מרץ 2009, הקבוצה הלוחמת העיקרית נגד ה-FARDC הייתה הקונגרס הלאומי להגנת העם (CNDP). לאחר הפסקת הלחימה בין שני כוחות אלה, כוחות מורדים טוטסי, שפעלו בעבר תחת פיקודו של לורן נקונדה, הפכו להתנגדות הדומיננטית לכוחות הממשלה.
משימת האומות המאוחדות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (מונוסקו) מילאה תפקיד משמעותי בסכסוך. עם 21,000 חיילים בכוח, סכסוך קיוו מהווה את משימת שמירת השלום הגדולה ביותר הפועלת כיום. בסך הכל, 93 שומרי שלום נהרגו באזור, כאשר 15 מהם נהרגו בהתקפה רחבת היקף של כוחות הדמוקרטיה המאוחדת בצפון קיוו בדצמבר 2017.[5] כוח שמירת השלום שואף למנוע הסלמה של הסכסוך ולמזער הפרות של זכויות אדם, כגון תקיפות באנשים ושימוש בילדים חיילים.[6]
ה-CNDP תמך בבניאמולנגה במזרח קונגו, קבוצה אתנית של טוטסי, ובממשלה הדומיננטית של טוטסי ברואנדה השכנה. הוא התנגד ל־FDLR, ל־FARDC, ולכוחות האומות המאוחדות.
ביולי 2024, דו"ח שהוזמן על ידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות חשף פעילויות צבאיות נרחבות של רואנדה בשטחי נירגונגו, רוטשורו ומסיסי.[7][8] הדו"ח חשף כי רואנדה ביצעה 3,000 עד 4,000 פעולות לצד מורדי M23, תוך הפעלת שליטה משמעותית עליהם, ועד אפריל 2024, מספר החיילים הרואנדים השתווה או עלה על 3,000 הלוחמים של M23.[7] הדו"ח תיאר פלישות שיטתיות של הכוחות להגנת רואנדה, שימוש בנשק כבד, הובלת כוחות, והפרות של זכויות אדם, כולל גיוס ילדים חיילים.[7] קציני מודיעין רואנדים גייסו בכפייה ילדים מגיל 12 ממחנות פליטים, תוך הטעייתם בהבטחות כוזבות לעבודה.[7] הדו"ח ציין גם את קשרי ה-FARDC עם קבוצות חמושות כמו FDLR-FOCA ומיליציות ווזלנדו במאבק נגד M23.[9] תנועת M23 מעורבת במגוון רחב של הפרות באזור: גיוס ילדים חיילים, אלימות נגד האוכלוסייה האזרחית, שוד, כרייה בלתי חוקית ושחיתות.[10][11][12][13][14]
גורמים מרכזיים לסכסוך
שליטה במשאבי טבע
המחוזות המזרחיים של קונגו עשירים במגוון מוקדים מחצבים שנחשבים חיוניים לכלכלת העולם המודרנית, ביניהם קולטן (טנטלום), זהב, טונגסטן, בדיל וקובלט. המשאבים הללו משמשים למגוון רחב של תעשיות, החל ממכשירי אלקטרוניקה (טלפונים חכמים, מחשבים ניידים), דרך טכנולוגיות ירוקות (סוללות לרכבים חשמליים) ועד ציוד צבאי ותעשייתי. בשל ערכם הגבוה, קבוצות מיליציה רבות, כולל כוחות מורדים כמו M23, נלחמות לשליטה על אתרים אלה ומשתמשות בהכנסות ממכירה לא חוקית של מינרלים כדי לממן את פעולותיהן הצבאיות.[15]
יריבות אתנית
המשבר קשור בצורה עמוקה לסכסוכים אתניים היסטוריים. המחוזות של קיוו מאוכלסים בקבוצות אתניות שונות, במיוחד ההוטו והטוטסי, שהיריבות ביניהן הוחרפה בעקבות רצח העם ברואנדה בשנת 1994. גלי הפליטים מרואנדה אל מזרח קונגו הובילו להגברת המתחים האתניים, שעיצבו את האלימות בעשורים הבאים.
חולשת השלטון המרכזי
ממשלת קונגו שבקינשאסה לא הצליחה מעולם להשליט סדר במחוזות המרוחקים של המזרח. שחיתות עמוקה, חוסר יכולת מנהלית, וחולשה צבאית מנעו מהשלטון המרכזי להחזיר יציבות למחוזות קיוו, ואפשרו למיליציות לפעול באין מפריע.
הצדדים המעורבים בעימותים
מעל 120 קבוצות חמושות פועלות כיום במחוזות קיוו, ביניהן קבוצות אתניות-מקומיות, מיליציות אזוריות וכוחות מורדים משמעותיים.
קבוצות חמושות מרכזיות
- M23 (תנועת 23 במרץ): מיליציה חמושה שנתמכה במקור על ידי רואנדה, נלחמה כנגד ממשלת קונגו. הקבוצה נודעה בקרבות הגדולים על העיר גומה בשנים 2012 ו-2022.
- FDLR (הכוחות דמוקרטיים לשחרור רואנדה): קבוצת מורדים הוטו רואנדית שהתבססה בקונגו לאחר רצח העם, וביצעה פשעים רבים נגד אזרחי המקום.
- מאי מאי: קואליציה של קבוצות אתניות חמושות הפועלות נגד כוחות ממשלתיים וקבוצות זרות.
השפעות הומניטריות וחברתיות
המשבר בקיוו גרם לפגיעה קשה ומתמשכת באוכלוסייה האזרחית. יותר מ-5 מיליון בני אדם נהרגו או מתו כתוצאה מההשלכות העקיפות של האלימות, כמו רעב, מחלות והעדר שירותי בריאות.
עקירת אוכלוסייה
עקירת האוכלוסייה, הנובעת ממשבר קיוו במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, היא אחת מהתוצאות הקשות והמשמעותיות של העימותים המתמשכינכון לשנת 2025, ניצבת האוכלוסייה העקורה על למעלה מ‑7.3 מיליון איש בתוך הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ומשתיים כדי מיליון נוספים נמלטו למדינות שכנות – בעיקר בורונדי, אוגנדה, רואנדה ואנגולה.[16] גל האלימות שפרץ בינואר–פברואר 2025, הביא לעקירה של מאות אלפי תושבים נוספים: למשל, התקיפה של M23 גרמה לעשרות אלפי עקורים בתוך זמן קצר.
משפחות נאלצות לברוח לא פעם שוב ושוב בעקבות התקפות חוזרות, בלי אפשרות לחזור לבתים שנשדדו או נהרסו. רבים נאלצים להתמקם במחנות זמניים צפופים, במערות או מחצלות, ובהיעדר תשתיות בסיסיות: כגון מקורות מים נקיים, שירותי בריאות ותברואה הולמים. המציאות הזו מחריפה מגפות כמו כולרה, אבעבועות קוף ומחלות אחרות, ומביאה לעלייה בתמותה, במיוחד בקרב ילדים ונשים בהריון.
מעבר למצב ההומניטרי, העקירה גם משבשת את חיי הקהילה: חקלאים לא יכולים לעבוד בשדות, ילדים מתקשים ללמוד עקב סגירת בתי ספר, הארגונים הבינלאומיים מדווחים כי יותר מ‑27 מיליון תושבים זקוקים לסיוע הומניטרי, וההיענות התקציבית רחוקה מלהכיל את הצורכים.[17]
הפרת זכויות אדם
משבר קיוו מאופיין בפגיעה חמורה בזכויות אדם, כולל פגיעות המוניות באנשים ככלי מלחמה, חטיפות, גיוס ילדים ללחימה, וטבח באוכלוסייה אזרחית.
משבר בריאותי
משבר קיוו הביא להתמוטטות רחבה של שירותי הבריאות במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. על פי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-70 מתקני בריאות בחבל צפון קיוו נהרסו או נפגעו, כולל תשתיות של בתי חולים ומרפאות, ואף אמבולנסים הושבתו או נהרסו.[18] התפשטות אלימות במהלך 2025 גרמה לעקירת צוותי רפואה ואין די במשאבים לטפל בפצועים.[18][19] המצב החריף הוביל לעלייה חדה בתמותת נשים בהריון ובמפגעים בלידה, שכן המטות הבריאותיות הוסבו או הופצצו, דבר שמנע לבעלי סיכון לנוע ולהגיע לטיפול מקצועי. מאות אלפי אנשים סובלים ממחלות זיהומיות כולל כולרה, מלריה, אבעבועות הקוף, שחפת וחצבת זאת בשל נפילת מערך המעקב והחיסונים.[20][21][20] כמו כן, במקומות כמו קירושה שבצפון קיוו ננטשו כמעט כל המרכזים הרפואיים – בהם 29 מתוך 31 – ומערכת הבריאות המקומית קרסה כמעט לחלוטין.[20]
מעורבות בינלאומית ופעולות שלום
מאז 1999, פועלת באזור משלחת האו"ם (MONUC, שהפכה מאוחר יותר ל-MONUSCO (אנ')) במטרה להשכין שלום ולסייע לאוכלוסייה האזרחית. עם זאת, למרות הנוכחות של אלפי חיילים ושוטרים בינלאומיים, לא הצליחה המשלחת להביא ליציבות מלאה.
מאמצים דיפלומטיים
הקהילה הבינלאומית ניסתה שוב ושוב להביא לסיום המשבר באמצעות הסכמי שלום, כמו הסכם אדיס אבבה (2013) שנועד להסדיר את הפסקת הלחימה ולקדם רפורמות פוליטיות וצבאיות.
סיוע הומניטרי
ארגוני סיוע בינלאומיים, כגון הצלב האדום, רופאים ללא גבולות, ואוניצ"ף, פועלים בשטח בניסיון להקל על המשבר ההומניטרי, אך מתקשים להגיע לאזורים רבים בגלל המצב הביטחוני.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "What is the latest conflict in the DR Congo about? – Features". Al Jazeera. 2022-06-21. ארכיון מ-14 במאי 2023. נבדק ב-2023-05-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "'I Will Not Leave This Place'". Global Press Journal, Merveille Kavira Luneghe. 7 October 2019.
- ↑ United Nations Security Council. Report of the Secretary-General on the United Nations Organization Stabilization Mission in the Democratic Republic of the Congo. S/2025/176. United Nations, 20 Mar. 2025. Accessed 25 Apr. 2025.
- ↑ "25 Years, 224 Abuse Allegations, No Peace: A Timeline of the UN Peacekeeping Mission in DRC". Global Press Journal (באנגלית אמריקאית). 2024-02-12. נבדק ב-2025-04-26.
- ↑ Burke, Jason (8 דצמבר 2017). "Islamist attack kills at least 15 UN peacekeepers and five soldiers in DRC". The Guardian. ארכיון מ-22 אוקטובר 2018. נבדק ב-10 דצמבר 2017.
- ↑ "UN News – DR Congo: Over a dozen UN peacekeepers killed in worst attack on 'blue helmets' in recent history". United Nations News Service Section. 8 דצמבר 2017. ארכיון מ-8 פברואר 2018. נבדק ב-10 דצמבר 2017.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 "Rwandan soldiers fighting with M23 rebels in DR Congo, says UN report". France 24 (באנגלית). Paris, France. 8 ביולי 2024. ארכיון מ-9 ביולי 2024. נבדק ב-10 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Uganda backed M23 in DRC, Rwanda's 'de facto control' on group: UN experts". Al Jazeera (באנגלית). Doha, Qatar. 9 ביולי 2024. נבדק ב-10 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Combats. "Tentative désespérée" : la RDC accusée d'armer des milices dans le Nord-Kivu". Courrier International (בצרפתית). 4 בינואר 2024. נבדק ב-12 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Le Rwanda sanctionné pour recrutement d'enfants par le M23" [Rwanda sanctioned for M23 child recruitment]. DW News (בצרפתית). 21 בספטמבר 2023. נבדק ב-18 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Massacre de Kishishe: le gouvernement de RD Congo évoque un bilan "autour de 300 morts"" [Kishishe massacre: DR Congo government reports death toll of "around 300"]. France 24 (בצרפתית). 6 בדצמבר 2022. נבדק ב-1 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bastmeijer, Joost; Townsend, Mark; Houttuin, Saskia (2025-02-05). "Hundreds of women raped and burned to death after Goma prison set on fire". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-02-05.
- ↑ Garot, Blandine (17 בפברואר 2025). "Minerais de sang: le parlement européen sanctionne le Rwanda" [Blood minerals: European Parliament calls on EU to suspend deal with Rwanda]. Novethic (בצרפתית). נבדק ב-18 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Devôge, Lucien (13 בפברואר 2025). "Conflit en RDC: le Parlement européen exige la fin du partenariat avec le Rwanda en raison de son soutien au M23" [DRC conflict: European Parliament demands end of partnership with Rwanda due to its support for M23]. Africaradio.com (בצרפתית). נבדק ב-18 בפברואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Rolley, Sonia; Njini, Felix (2025-01-28). "M23 rebels in Goma: gains to boost illicit mineral trade through Rwanda, analysts say". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-09.
- ↑ Democratic Republic of the Congo situation, Global Focus (באנגלית)
- ↑ 27 million people, including 49.9% of children, in need of humanitarian assistance in the Democratic Republic of Congo - Democratic Republic of the Congo | ReliefWeb, reliefweb.int, 2022-03-01 (באנגלית)
- ^ 18.0 18.1 Dire health and humanitarian crisis in eastern Democratic Republic of the Congo prompts escalation of efforts by WHO, partners, www.who.int (באנגלית)
- ↑ The Humanitarian Lifeline in DR Congo Under Threat: We Need Urgent Action - Democratic Republic of the Congo | ReliefWeb, reliefweb.int, 2025-02-08 (באנגלית)
- ^ 20.0 20.1 20.2 Continued conflict in the DRC is fueling a deteriorating health crisis, alarming cholera outbreak, warns the IRC | The IRC, www.rescue.org (באנגלית)
- ↑ Continued conflict in the DRC is fueling a deteriorating health crisis, alarming cholera outbreak, warns the IRC - Democratic Republic of the Congo | ReliefWeb, reliefweb.int, 2025-03-17 (באנגלית)
משבר קיוו41215650Q327237