משה ברק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. משה ברק (נולד ב-1951) הוא חוקר ישראלי בתחום החינוך, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לשעבר ראש התוכנית הוראת המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטה זאת.
ביוגרפיה
ברק גדל בשכונת מגדל, שכונת עולים באשקלון, הוריו היו עולים חדשים מרומניה חסרי השכלה, אביו פועל אינסטלציה ואימו עקרת בית. את לימודי התיכון עשה בבית ספר המקצועי אורט אשקלון במגמת חשמל אשר בסופם קיבל "תעודת גמר מורחבת", הרחבה חריגה של תעודת גמר תיכון שניתנה בבית הספר המקצועי ואפשרה להירשם לאוניברסיטה. בראיון שנתן לכתב העת הד החינוך אמר כי אילולי היה מתקבל לבית הספר המקצועי היה הולך לעבוד מיד אחר כיתה ט'. ברק השלים תואר ראשון בהוראת המדעים עם התמחות בהנדסת חשמל, ותואר שני בהוראת המדעים שניהם בטכניון. בשנת 1986 קיבל תואר דוקטור D.Sc בהוראת מדע וטכנולוגיה מאותו מוסד. בהמשך שימש שם גם כמרצה וכעמית מחקר בכיר. ב-1991 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון, ולאחר מכן התקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין. בשנים 2011-2015 שימש כראש התוכנית להוראת המדעים באוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן ברק עסק בהערכת תוכניות לימוד, ובפיתוח השתלמויות מורים ותוכניות לימוד לאוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר.
מחקרו מתמקד בהשפעת לימודי מדע וטכנולוגיה על פיתוח מיומנויות קוגניטיביות גבוהות אצל תלמידים. פיתוח יצירתיות בפתרון בעיות, קידום למידה עצמאית בשיעורי מדע וטכנולוגיה, ויצירת אינטגרציה בין מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) בחינוך. כמו כן ברק מתעניין בפיתוח מומחיות מקצועית במקום העבודה בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה. שימוש במידע ובטכנולוגיות ממוחשבות (ICT) ללימוד ולמידה. הערכת תוכניות חינוך במדעים, טכנולוגיה והנדסה. נוסף לזאת ברק חוקר גם את ההשלכות של למידת מושגים טכנולוגיים על יכולות למידה וחשיבה של התלמידים. תחום נוסף במחקריו של ברק הוא דרכים לשיפור החינוך למדע וטכנולוגיה באמצעות השתלמויות למורים.
השקפה
לדעתו של ברק החינוך טכנולוגי הוא האמצעי הטוב ביותר להגשמת מטרת החינוך: פיתוח יכולת לחקור, לפתור בעיות, ליצור, להמציא ולשתף פעולה. כמו כן, לדעתו בית הספר הראוי ביותר הוא בית ספר מקיף. כזה המשלב את לימודי המקצוע בתוך הלימודים הכללים. בהתאמה לכך הוא ממתנגדי בתי הספר הטכנולוגים-מקצועיים נפרדים. לדידו בתי ספר אלה גורמים להסללת תלמידים, והם מהולים באינטרס למילוי מכסות, כך שבגללם נפגע האינטרס הציבורי ומשלובים בבזבוז כספים אדיר שלא לצורך.
פרסים והוקרה
ברק זכה למענקים והכרה מהמועצה הבריטית, FCO המשותפת מלגות קרן קלור (1991); הטכניון למחקר ופיתוח פרס הקרן למצוינות מחקר במימון (1995); אפסילון פאי טאו, כבוד בינלאומי לאנשי מקצוע טכנולוגיה (1998); רש"י-Gustalla מלגה לקידום הוראת המדעים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2002).
פרסומים
מאמרים נבחרים
ברק מ. ופלג, ר. (1998). מחינוך מקצועי לחינוך טכנולוגי: מהותו, נחיצותו ויוקרתו של החינוך הטכנולוגי בעיני תלמידים, עיונים בחינוך, (2)3, 111-114.
ברק, מ. פלג, ר. ואברהמי, מ. (2000). החינוך המדעי-טכנולוגי כמוקד התחדשות של בית הספר הערבי-דרוזי בישראל, עיונים בחינוך, (2)4, 51-76.
ברק, מ. (2002). חשיבה המצאתית שיטתית בפתרון בעיות ופיתוח מוצרים חדשים – השלכות מהתעשייה לחינוך, כנס האגודה הישראלית לחקר החינוך (איל"ה) מספר 13, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, אוקטובר, 2-3.
ניטצקי, א. וברק, מ. (2004). למידת נושא מדעי-טכנולוגי בשיעור מתוקשב ברשת: מהתאוריה למציאות, כנס האגודה הישראלית לחקר החינוך (איל"ה) מספר 14, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, אוקטובר, 12
Barak, M., Watted, A., & Haick, H. (2016). Motivation to learn in massive open online courses: Examining aspects of language and social engagement. Computers & Education, 94, 49-60.
Awad, N., & Barak, M. (2018). Pre-service science teachers learn a science, technology, engineering and mathematics (stem)-oriented program: The case of sound, waves and communication systems. Eurasia Journal of Mathematics, Science and Technology Education, 14(4), 1431-1451.
Shakhman, L., & Barak, M. (2019). The Physics Problem-Solving Taxonomy (PPST): Development and Application for Evaluating Student Learning. EURASIA Journal of Mathematics, Science and Technology Education, 15, 11.
ספרים
לקריאה נוספת
הרפז י' (פבואר 2014). חינוך טכנולוגי הוא אמצעי לא מטרה, הד החינוך, תל אביב: הסתדרות המורים בישראל.
קישורים חיצוניים
