משה גיסין
משה גיסין (1861 – 15 בנובמבר 1946) היה מראשי היישוב בפתח תקווה ובהרצליה. איש ציבור ופרדסן. בפתח תקווה הקים את הקולנוע הראשון. שימש כיו"ר ועד המושבה פתח תקווה למשך חצי שנה. כן שימש כיו"ר ועד החקלאי של המושבה פתח תקווה. ממייסדי הרצליה.
קורות חייו
משה גיסין נולד בביחוב-ישן, פלך מוהילב, בשנת 1861 (תרכ"א), לאפרים ולרחל-לאה גיסין לבית הרב זאב קרוטקין. אח לאלישבע גיסין אפרתי. קיבל חינוך מסורתי, עברי לאומי וכללי. השתתף בפעילות תנועת "חיבת ציון" במולדתו, שבית אביו היה מרכזה בעיר זו.
בשנת 1891 (תרנ"א) עלה לארץ יחד עם אחיו הצעיר שלמה זלמן כחלוצי המשפחה. חמישה נפוליונים שנשארו להם מהוצאות הנסיעה שלחו מיד חזרה להורים, על-מנת שיוכרחו להתפרנס מיגיע עבודתם הם, ויעברו את חוויית קשיי החלוציות. עבדו בתחילה כפועלים שכירים בכרמי רחובות וראשון לציון.
אחר-כך עברו לפתח תקווה, שם קנה בכספי אביו שטח אדמה לנכסי המשפחה. שם ניהל משק, בו עבדו כפועלים מתלמדים רבים ממנהיגי תנועת ההסתדרות. הוא הקים בפתח תקווה בית מלון בשנות הארבעים, שנקרא "מלון ירקון" ונודע אף בשם "הוטל גיסין", שהוקם ברחוב ז'בוטינסקי פינת רחוב קרול, במבנה שאינו קיים עוד.[1]
בפתח תקווה היה פעיל בחיי הציבור. לאחר תקופת זמן החל לשמש כראש ועד המושבה, אך לאחר חצי שנה עזב את תפקידו, ואת תפקידו תפס אחיו שלמה זלמן. גם לאחר התפטרותו המשיך להיות פעיל בענייני המושבה, ובמשך שנים רבות היה לחבר ועד המושבה. שימש במושבה כיו"ר ועד החקלאי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, והשתתף בוועדת ההכנה לכינוס אספת הנבחרים הראשונה.
בביתו בפתח תקווה התאכסנו ראשי "חובבי ציון", הציונות, פקידות הברון ויק"א, בבקרם בארץ ישראל לחקירת התנאים הפיזיים לכלכלה ולתנופה, להקמת היישוב היהודי בארץ. עצותיהם והסברותיהם של משפחת גיסין סייעו רבות לבירור הנתונים ולהכנת ההצעות לתיקונים. בפתח תקווה היה ממייסדי חברת "פרדס", חברה שעסקה בפיתוח החקלאות.
אחר-כך עבר לגור בקיבוץ עין חרוד, שהיה אז בראשיתו, והעניק להם וליתר מתנחלי העמק מניסיונו האישי כחקלאי.
בשנת 1924 (תרפ"ד) השתתף בייסוד המושבה הרצליה, בשיתוף "קהילת ציון אמריקאית", עם בני המושבות ילידי הארץ שהתארגנו בהסתדרות "בני בנימין". הוא הצטרף אליהם, על אף שעבר את גיל השישים, בנה בית, נטע פרדס, ועבד בו בגופו. בהרצליה התגורר עוד משך למעלה מעשרים שנה.
נפטר בתל אביב ב-15 בנובמבר 1946 (כ"א בחשוון תש"ז) והובא לקבורה בפתח תקווה.
על שמו נקרא רחוב בהרצליה. כן נקבעה מלגה על שמו באוניברסיטה.
משפחתו
משה גיסין נמנה עם משפחת גיסין, אשר רבים מבניה עסקו בבניין הארץ. התחתן עם אסתר (לבית הורביץ). בנו הוא אבשלום גיסין, שנהרג בעת שהגן על העיר פתח תקווה בעת הפרעות ביום כ"ז בניסן תרפ"א.
קישורים חיצוניים
- משה גיסין ז"ל
- דוד תדהר (עורך), "משה גיסין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 839
הערות שוליים
