משה לייב בלוך
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. הרב משה אריה לייב בלוך (בהונגרית: Bloch Mózes) (1909–1815) רב הונגרי-יהודי, מנהלו הראשון של בית המדרש לרבנים בבודפשט, חוקר התלמוד וספרות המדרש.
חייו
בנערותו למד בלוך תורה מפי רבה המחוזי של פלזן, הרב פיליפ קוהנר (Kohner) תלמידו של הרב יחזקאל לנדא (הידוע על שם ספרו, הנודע ביהודה), ואחר כך (1834-1828) אצל דודו, הרב בנימין וולף לעוו, מחבר הספר 'שערי תורה'. בלוך מרבה לצטט את דודו בחיבוריו. בשנת 1840 השלים את חוק לימודיו בגימנסיה של פלזן, החל ללמוד באוניברסיטת קארל בפראג, ושנה לאחר מכן (1841) נתמנה לרב ב-Wotitz, שם גם התחתן עם אנה ויסהוט (Weishut). ב-1852 עקר לקהילת הז'מאנוב מייסטץ (Heřmanův Městec) בבוהמיה ושימש שם ברבנות, ומשם עקר לעיירה ליפניק על הבצ'ווה במוראביה (שם כיהן בין השנים 1856-1877). בשנת 1877 נתמנה למנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט. בבית המדרש בבודפשט היה בין המורים המרכזיים, יחד עם דוד קאופמן ובנימין זאב בכר, ושלושתם שימשו כוועדת הסמיכה לרבנות של בית המדרש. בלוך לימד שם תלמוד והלכה. הוא פרש מניהולו של הסמינר לרבנים בשנת 1907, כשנתיים לפני פטירתו.
ספריו וחיבוריו
- שערי תורת התקנות (מהדורה ראשונה: 1902-1879, מהדורה שנייה: 1902)
- שערי המעלות
- שערי תשובות מהר"ם [מרוטנבורג] (ברלין 1891)
חיבורים שלו בגרמנית הופיעו בקובצי השנתונים השונים של בית המדרש בבודפשט, ושם גם תורגמו להונגרית. ביניהם: על שיטור ואכיפה בתורת משה ובספרות חז"ל (1879); האתיקה בהלכה (1886); דיני הירושה בתורת משה ובתלמוד (1889); דיני חוזים בהלכה (1893); דיני קניין בהלכה (1997).
