רבי משה ר' מנדלש
ערך זה עוסק ברב אשכנזי, רבן של פראג ופוזנא. אם התכוונתם לר' משה ר' מנדלש שהיה פרנס וראש ישיבה בפרנקפורט, ראו רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (="בן מנדל"; בקיצור: ר' משה ר"מ; 1574 – ה'ת"א, 1641), היה רב אשכנזי במאות ה-16 וה-17.
ביוגרפיה
נולד לרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק (שנקרא ר' מנדל ר' אביגדור'שׂ). אביו תיקן נוסח לשטר היתר עסקה שהתקבל בוועד ארבע ארצות ומוכר בתור "הנוסח של הגאון ר' מנדל"[1] ונפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, 16 באוגוסט 1599. ספרו "באורים כבדו" נדפס בידי בנו.
לאחר נישואיו כיהן כר"מ בקראקא[2] ואחר כך התמנה כרב בשידלוב ובלודמיר. רח"נ דמביצר וחוקרים נוספים[3] סבורים שמאוחר יותר כיהן כרב בפרנקפורט[4]. רב פרנקפורטאי בשם זה נזכר כמי שהקפיד על מנהג פרנקפורט הישן לאכול סעודה שלישית לפני תפילת מנחה של שבת, בניגוד למקובל בכל קהילות ישראל לאכול סעודה זו לאחר התפילה, וגזר בחרם על שמש בית הכנסת בעיר לדאוג לביצוע המנהג. בעקבות פעילותו התקבל המנהג בקהילת פרנקפורט[5]. אך אחרים הראו שמדובר באדם אחר ששמו ושם אביו זהה: ר' משה ר' מנדלש בכרך (נפטר ה'ש"ף, 1620)[6].
אחרי פטירת רבי אפרים לונטשיץ התמנה תחתיו כאב"ד פראג. בתקופת שהותו בפראג הייתה בעיר מגפת אבעבועות שפגעה במיוחד בילדים, הוא חיבר סליחה שפותחת במילים "מושל בעליונים אתה ידעת" שהתקבלה בכמה קהילות מאז[7].
בשנת ה'שפ"ג-1623 נפטרה בפראג אשתו הראשונה שרה בת ר' משה ר' זלקינד'ס. הוא נישא בשנית לדֶבֶּרִיל בת ר' יעקב קופל הלוי מפראג, אחותם של רבי אהרן מירלש (חתנו של ר' יום טוב ליפמן הלר) ו"הקצין" ר' משה מירלש מווינה (חמיו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל).
ראש הקהל של קהילת יהודי פראג, יעקב ב"ש, הביא לפיטוריו מרבנות העיר פראג[8] בשנת ה'שפ"ז (1627)[9], ובקהילה היהודית בעיר רווחו שמועות באשר לקפידה וקללה שהטיל ר' משה על ב"ש ושותפיו להליך ההדחה. הם תלו בקללתו את הסיבה השמימית לפרשת הסתבכותו המשפטית וכליאתו של ה"תוספות יום טוב", ואת מאסרו של ב"ש והסתלקות משפחתו מפראג[10].
עם פיטוריו מרבנות פראג התקבל כרבה של פוזנה. הוא חתום על היתר עגונה יחד עם רבי יום טוב ליפמן הלר, מחליפו ברבנות פראג[11]. כהונתו בפוזנה נמשכה עד פטירתו בשנת ה'ת"א, 1641.
משפחתו
- בנו ר' ישראל היה עשיר גדול ומפורסם, מחבר "מראת הצדק"[12], בעלה בנישואיה השניים של שרל תאומים בתו של רבי יונה תאומים, מחבר "קיקיון דיונה". (בעלה הראשון היה ר' שמואל מרדכי בנו של הרבי ר' העשיל מקראקא, ובעלה השלישי היה הרב אהרן תאומים מוורמס.
- בתו אידל כתבה והדפיסה את הספר "קיצור יוסיפון" ביודנדויטש (קראקא ה'ת"ל, 1670)
- חתנו ר' ליב היה למדן והש"ך מצטט מדבריו[13].
קישורים חיצוניים
- רבי משה ר' מנדלש, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) (מתוך ערכו באנציקלופדיה יודאיקה. עורכי האנציקלופדיה מזהים את נושא הערך ואת הרב משה בכרך כאדם אחד)
- אליעזר ליזר לאנדסהוטה, ר' משה בר ישעיה מנחם, בתוך: עמודי העבודה, ברלין תרי"ז, עמ' 227–228, באתר היברובוקס
- יצחק דוב פעלד, חלוקי אבנים, נספח לספר יש מנחילין מהרב פנחס קצנלנבוגן, ירושלים תשמ"ו, עמ' שסט-שע, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ נחלת שבעה, תחילת סימן מ"ה.
- ^ על כך שהיה רק ר"מ בקראקא ולא רב העיר, האריך חיים דוב פרידברג, לוחות זכרון, פרנקפורט תרס"ד, עמ' 7 הערה 7, באתר היברובוקס.
- ^ אליעזר לנדסהוט, עמודי העבודה, ברלין תרי"ז, בערכו, עמ' 227. ואחרים שעסקו בדברי דמביצר ולא העירו על כך שמדובר בשני אישים.
- ^ דמביצר, מכתבי בקֹרת, בעניני ועד ארבע ארצות, קראקא, תרנ"ב. עמ' 38–39, באתר היברובוקס.
- ^ יוסף אומץ, פרנקפורט תפ"ג, סי' תרע"א.
- ^ מרדכי וייץ, עטרת פז: תולדות הגה"ק רבנו עקיבא איגר אבד"ק מרקיש-פרידלנד ופוזנא, קאליש תרצ"ח. עמ' 52, באתר היברובוקס. וראו: ישראל טוביה אייזנשטאדט, דעת קדושים, סט. פטרסבורג תרנ"ז-תרנ"ח. עמ' 215, באתר היברובוקס.
- ^ ראו מגן אברהם אורח חיים סימן תקעו ס"ק ג. נוסח הסליחה בעמודי העבודה סי' רכ"ז.
- ^ ראו שבות יעקב ח"ב סי' פח: ”מצאתי און לי מתשובת הגאון מה' משה ר' מענדל זצ"ל שהיה גדול בתורה ומפורסם כאשר שמעתי שהיה אב"ד בפראג לפני הגאון התוספות יום טוב, ואחר כך ע"י סיבה יצא משם ונתקבל בק"ק פוזנא”.
- ^ או מעט לפניה. לנדסהוט, עמודי העבודה, להלן "קישורים חיצוניים".
- ^ הרב פנחס קצנלנבוגן, יש מנחילין, ירושלים תשמ"ו. ענפי עץ האבות, עמ' סה-סו, באתר היברובוקס.
- ^ ראו: שו"ת פני יהושע, ח"ב אבן העזר סי' ס"ג. תשובות נוספות ממנו: משאת בנימין, סימן ק"ט וסימן קט"ו.
- ^ מוזכר אצל: חיד"א, פליטת סופרים (בסוף שם הגדולים), מערכת גדולים אות סח.
- ^ ראו: ספר הארוך מש"ך, הלכות טריפות, סוף סימן ל"ו.