רבי יום-טוב ליפמן הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יום טוב ליפמן הלר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק ברב מפורסם שמידע רב אודותיו נגיש ויש לשפרו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Disambig RTL.svg המונח "תוספת יום טוב" מפנה לכאן. לערך העוסק במצווה להוספת זמן מחול על הקודש ביום טוב, ראו תוספת שבת.
רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
התוספות יום טוב
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
לידה 1579
ה'של"ט
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה וולרשטיין (אנ'), האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 1654 (בגיל 75 בערך)
ו' באלול ה'תי"ד
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי התוספות יום טוב
מקום פעילות פראג, וינה, קרקוב
תחומי עיסוק תורה ועבודת ה'
רבותיו רבי יעקב גינצבורג, מהר"ל מפראג
חיבוריו תוספות יום טוב,
פרושים והערות לפסקי הרא"ש

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579ו' באלול[1] ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק. כיהן כמרא דאתרא וכאב"ד בווינה, בפראג ובקרקוב. את פרסומו העיקרי קיבל מפירושו למשנה "תוספת יום טוב"[2] שהפך אבן יסוד בפרשנות המשנה עד היום. בנוסף, חיבר פירושים והערות על פסקי הרא"ש וחיבורים נוספים.

קורות חייו

נולד בשנת ה'של"ט 1579 בוולרשטיין (אנ') שבבוואריה. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד בפרידברג (אנ') אצל רבי יעקב גינצבורג. בהמשך למד בפראג אצל המהר"ל ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. הוא כתב, כי איסורם של חכמים על חכמות חיצוניות איננו חל על מדעים המרחיבים את ידיעותינו אודות העולם.

בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (חשוון ה'שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב בית דין בווינה.[3]. יש אומרים שפעל אצל השלטונות שהיהודים יוכלו לגור במקום אחד, מה שהיה אסור על פי חוק עד אז[4]

בטבת ה'שפ"ז נבחר לרב העיר פראג, ובניסן שב לפראג והחל בתפקיד. לאחר כחצי שנה התמנה גם לראש ישיבה בפראג, אך כהונתו במשרות אלה לא ארכה. בהיותו ראש היהודים הוטל עליו לקבוע את גביית המיסים עבור מלחמת שלושים השנים שהיתה אז, מה שקומם אנשים נגדו, ושונאיו אלה הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב- ח' בתמוז ה'שפ"ט (1629) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות שלא יוכל לכהן בכל מדינת אוסטריה אך אחרי השתדלות צומצם האיסור רק לעיר פראג. ושוחרר לביתו בערב יום הכיפורים שנת ה'ש"צ. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו.[5] את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר"[6]

ב-ג' בתמוז ה'שצ"א (1631) עבר לפולין ונסע ללובלין לנישואי בנו, משם נסע לבריסק, שם קיבלו רבי יעקב מלובלין אביו של רבי השיל מקראקא בכבוד גדול. בהמשך כיהן כרב בנמירוב[7], ובחודש אייר ה'שצ"ד נתמנה לרב בלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן (שנת ה'שמ"ז) על ידי ועד ארבע ארצות , שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, ובשנת ה'ת"ג גזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של נכבדי ורשה.

ב-1644 (ה'ת"ד) בחול המועד סוכות נתמנה לרבה של קרקוב במקומו של רבי יואל סירקיס (הב"ח), ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו לדורות.

נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. רבי אבי עזרי זליג מרגליות כותב בספרו "חבורי ליקוטים" עליו ״שלא הניח אחריו מעות לקנות לו תכריכין,‏ אף שהיה רבה של קראקא עיר ואם בישראל.‏ וכל זה מפני שלא פשט ידו בממון שאינו של יושר ולא קיבל מתנות״.‏ על מצבתו שהוקמה בשנת תקצ"ה נכתב כך:

פה נגנז ונטמן הגאון הגדול מופלג בדורו כמוהר"ר גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר בן מו"ה נתן הלוי זצ"ל אשר צלל במים אדירים וחיבר כמה ספרים הלא המא נקובים בשמותם ספר צורת הבית ותוס' יו"ט על שתא סדרי משנה ומעדני מלך ולחם חמודות על האשרי ותורת האשם על תורת החטאת והרביץ תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"ק וויען ובק"ק פראג ובסוף ימיו היה תופש ישיבה במדינת פולין בכמה קהילות קדושות ופה ק"ק קראקא נתבקש לישיבה של מעלה יום כ"ו ימים לחודש אלול תי"ד לפ"ק

.

המצבה חודשה בחלוף השנים והתאריך הנקוב בה נשמר. אך ככל הנראה מדובר בטעות. התאריך המקובל הוא ו' באלול, כמופיע בפנקסי החברה קדישא.[8]

משפחה

אשתו הייתה נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג, אבי משפחת תאומים.

בניו:

  • רבי משה מפראג, הוא היה בכורו[9]
  • רבי שמואל[10]
  • רבי אברהם (נולד בפראג ה'שע"ה) הגיה בילדותו את ספר "מעדני יו"ט" של אביו[11]. בניו כיהנו במשרות רבניות. בן נינו הוא רבי משולם פייבוש הלר.[12]
  • ר' לוי (ליווא)[13]

בנותיו:

  • רחל, אשת ר' אהרן מירלש.
  • ניסל, אשת ר' זאב סלאוועס.
  • רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כץ מטריסק.
  • רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י זידיטשוב וקומרנא.
  • דאבריש, אשת ר' שמואל.
  • רבי חיים, מצאצאיו היא משפחת גולדברג הירושלמית המפורסמת.

מצאצאיו:

אגדות על התוספות יו"ט

ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהם היא יוסל'ה קמצן קדוש על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוסל'ה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב יהודים אשר לפתע הפכו לנזקקים, לאחר בירור הבין כי יוסל'ה תרם להם בסתר. הרב ביקש להיקבר ליד הקבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו של רבי יום טוב לא נמצאה מצבה בשם זה.[16][17]

חיבוריו ופעילותו התורנית

חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה". לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו.[18] פרשנות נוספת הועלתה שמטרת שינוי השם הייתה שלא יתפס בעיני השלטון שמדובר בספר מעדני מלך, ספר שלא מצא חן בעין השלטון, ואף גרם למאסרו של התוספות יום טוב[19].   רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה. הוא קבע שהגזירות היו בעוון דיבורים בטלים בבתי-כנסיות, ותיקן מי שברך מיוחד למקפידים בכך.   כאשר פרץ ההמרד בפראג נגד שלטונו של פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", חיבר שתי "סליחות" המתארות את פחד היהודים מפני פרעות, והתפרסמו בשם "סליחות ליום י"ד חשון" (פראג שפ"א)   להלן רשימת חיבוריו:

  • תוספות יום טוב – ספרו העיקרי ופירושו המוכר למשנה, המביא בתמצית את הדיון התלמודי בבבלי ובירושלמי, וכן השלמות ודיון בדברי הפרשן ר' עובדיה מברטנורא. הודפס לצד המשנה, במקביל לפירוש הברטנורא. ברוב המשניות המודפסות, פירוש זה מובא בתמצית ונקרא 'עיקר תוי"ט'.
  • מעדני יום טוב – פירוש על פסקי הרא"ש במסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו.
  • פלפולא חריפתא - פירוש על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין.
  • אוצרות יום טוב – לקט מפירושיו על סדר פרשיות התורה, על ידי הרב ישראל מרמורשטיין https://tablet.otzar.org/#/b/64368/p/1/t/1661458200478/fs/0/start/0/end/0/c
  • צורת הבית – על בנין בית המקדש השלישי.
  • מגילת איבה – על תולדות חייו.
  • מלבושי יום טוב – הערות והשגות על חיבוריו של רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים".
  • טוב טעם – הערות על פירוש רבנו בחיי על התורה. ביאור דברי הקבלה שברבנו בחיי על פי קבלת הרמ"ק.
  • תורת האשם – הערות על ספר תורת חטאת של הרמ"א.
  • קונטרס ימי משתה ותענית – תשובות ומאמרים ולקט מנהגים על ימי הצום והמשתה שקבע לצאצאיו.
  • ברית מלח - על הלכות מליחה.
  • חידושי הלבנה - [או: דרוש חידוש הלבנה] - ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל. זהו חיבור באסטרונומיה.
  • מאמר יום טוב - הערות על פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה.
  • צורת בית המקדש - בירור אודות מידותיו וצורתו של בית המקדש.

מתלמידיו

  • רבי יחיאל מיכל טיימר, מחבר סדר הגט.
  • רבי יוסף בן שלמה דיין ודרשן בפוזנא, מחבר ספר יסוד יוסף.

לקריאה נוספת

בהיותו בוינה חילקת את ספר "ארחות חיים" שחיבר הרא"ש ל7 חלקים תרגמו לאידיש (פראג שפ"ו) והנהיג לקרוא בכל יום חלק לפני תפילת שחרית.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט עיקר תוספות יום טוב, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספות יום טוב על המשנה, באתר ויקיטקסט
  • מגילת איבה/הוספה, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי הקמת בן המחבר (טקסט)

    הערות שוליים

    1. ^ על התאריך השגוי המופיע על גבי מצבתו, ראו להלן בערך.
    2. ^ המחבר נתן את השם "תוספת יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. Mishna (2018-06-03), English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author., נבדק ב-2019-07-15Mishna (2018-06-03), English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow, נבדק ב-2019-07-15
    3. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יום טוב ליפמן הלר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 727, באתר HebrewBooks
    4. ^ יחיאל מתתיהו צונץ, עיר הצדק, באתר היברובוקס
    5. ^ רבי שמואל הלוי וואזנר, דרשות ושיחות שבט הלוי – תש"ס, עמ' קיח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); מגילה איבה, אשדוד תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
    6. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה  --  הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654, באתר www.hebrewbooks.org
    7. ^ ראה תוספות יום טוב, מסכת פאה, פרק ו' משנה ד' "והנה זכני הש"י כאשר עשיתי מהדורות האחרונות כשהייתי יושב בישיבה בק"ק נעמרו"ב הגדולה בארץ רוסיא אחרי ימי עוניי ומרודי..."
    8. ^ ה"תוספות יום טוב", הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר באתר טוג; משה גפנר (מהדיר ועורך), "באר משה" על פירוש "סדר מאמר" (על הספר סדר הדורות), ירושלים, תשנ"ט, עמ' רפא, הערה כד; יעקב ורשנר (מהדיר), "מתולדותיו", בתוך מגילת איבה, ירושלים, תשנ"ט, עמ' קלב, הערה ד.
    9. ^ מזכירו בתוספות יום טוב, עוקצין, פרק ג, משנה י"ב
    10. ^ מזכירו בתוספות יום טוב, ברכות, פרק ב, משנה א
    11. ^ מזכירו כמה פעמים בתוספות יום טוב, ראה פאה, פרק ו, משנה ב'
    12. ^ יושר דברי אמת, הקדמת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר היברובוקס
    13. ^ מזכירו בתוספות יום טוב, מקוואות, פרק ט, משנה ג
    14. ^ עיין קצות החושן סימן שו סעיף קטן ז "ואא"ז במעד"מ (=ואדוני אבי זקני במעדני מלך) כתב וכו'" והם דברי הפלפולא חריפתא (שֵם חיבור זה מתחלף בדברי המחברים כידוע) לבעל התוספות יום טוב. אמנם שם המשפחה זהה, אך יש לציין שהוא היה לוי והם היו כהנים.
    15. ^ שילה פרידמדינה ומדינה עיר ועיר, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2021
    16. ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
    17. ^ מגזין בקהילה, מוסף חג הסוכות 100 תעלומות
    18. ^ ניתן לעיין בספר מעדני יום טוב ודברי חמודות באתר היברובוקס, מידע נוסף בקובץ בית אהרון וישראל
    19. ^ בנציון כץ - רבנות (ערך תוספות יום טוב)


    תקופת חייו של רבי יום-טוב ליפמן הלר על ציר הזמן
    תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0