משה שהם (שטיינפלד)
| לידה |
13 בינואר 1887 בנדין, פולין |
|---|---|
| פטירה | 17 בספטמבר 1967 (בגיל 80) |
| מקום קבורה | בית העלמין הדרום (חולון בת ים). |
| עיסוק | בית דפוס |
| בת זוג | מינה לבית ברמנד |
| צאצאים | אליהו, דב, עליזה-שמעונית ויניבסקי, בנימין-שלמון שהם-שטיינפלד |
משה שהם (שטיינפלד) (13 בינואר 1887- 17 בספטמבר 1967) היה איש ציבור ובעל בית דפוס.
קורות חייו
נולד בבנדין, פולין, י"ז טבת תרמ"ז (1887), לאביו דב (דוב בעריש, מצאצאי ר' דב-בר ברגר (גרבר), ולאמו שושנה (רוזלה) בת ר' מרדכי רייך מבנדין (משפחה גדולה של למדנים וחסידי רדומסק של "תפארת שלמה").
אביו היה מהנחטפים באונס בילדותם ("גזרת הקנטוניסטים") לצבא ניקולאי הראשון,, שרת שנים רבות בצבא ואחרי שחרורו התמסר ללמוד תורה ובשנותיו האחרונות היה רב בבנדין[1].
פעילותו מחוץ לארץ ישראל
משה שטיינפלד קיבל חינוך מסורתי וכללי למד את מלאכת הדפוס ועבד בה. היה חבר בתנועת "צעירי המזרחי" ואחר כך השתתף ביסוד מפלגת "פועלי ציון" בבנדין ופעל למען צירוף האגודה המקומית לתנועה הארצית של "פועלי ציון" ברוסיה ובפולין[2]. בשנת 1908 השתתף ביסוד "הזמיר" בבנדין . זו הייתה אגודה לתרבות עברית, שקיימה שיעורי עברית והרצאות על תולדות ארץ-ישראל. חוג “הזמיר” הוקם עוד בתחילת המאה התשע-עשרה. לחוג השתייכו חברים משכבות האינטליגנציה שהניחו את היסודות לספרייה על שם שלום עליכם שהכילה כ-3,000 ספרים ביידיש במגוון תחומים רחב.
פעילותו בארץ ישראל
בכסלו תרס"ט עלה ארצה, טרם עלייתו, ישב זמן מה בביירות וקהיר, התיישב אחר כך ביפו ופתח בית-דפוס (השני בעיר אחרי דפוס איתין ). הצטרף ל"מכבי" והיה אחד מפעיליו בספורט על המגרש ובעסקנות. השתתף בפעילות במלחמה נגד המיסיון, שפתח סניפים ביפו לשם ציד נפשות מישראל.
בשנות 1913-1914 היה חבר "חובבי הבמה העברית" וחבר במקהלה של בית-הספר לזמרה "שולמית" בתל אביב. חובב חזנות, ובעל תפילה.
בראשית מלחמת-העולם הראשונה גורש למצרים בשל נתינותו הרוסית ונכנס כשותף לדפוס וייזל בקהיר, הדפיס את הקובץ "בנכר" בעריכת יוסף אהרונוביץ, שהיה ביטאון חד-פעמי לגולי הארץ במצרים, ומאז הכיבוש הבריטי בדרום הארץ הדפיס את העיתון "חדשות מהארץ הקדושה" שהוציאה ההנהלה הצבאית הבריטית שבמצרים בשביל היישוב העברי. היה פעיל בענייני הצבור המקומי ושל הגולים מהארץ, מפעילי ומיסדי ה"מכבי" במצרים ומפקד הצופים העברים בקהיר.
בתרע"ח נשא לאשה את מינה שהם בת ד"ר אליהו ברמנד (ממשפחת גורודיסקי ממיר, ממייסדי רחובות). חזר ארצה ושב לעסוק במקצועו ובענייני צבור ביפו ובתל אביב. בתקופה זו שכלל את בית דפוסו והעלהו לדרגת אחד החשובים במקצוע. רבים מהדברים שהודפסו באותו תקופה, הודפסו בבית הדפוס של משה שהם-שטיינלפד.
פעילות ציבורית
אחרי הכבוש הבריטי היה ממייסדי קבוצה של שחקנים עברים פרופסיונליים בשם "התיאטרון העברי בא"י", עם השחקנים מנחם בנימיני, ארי קוטאי, מאיר תאומי ורעייתו הראשונה פרידה כרמלית, לאוני ומרים כהן-ברנשטיין, והציגו את "האב" לסטרינדברג ועוד הצגות תחת בימויו של דוד דוידוב.
היה חבר בוועד השכונות המאוחדות "נווה צדק", "נווה שלום" ו"מחנה יוסף" ואחר כך, בשנות תר"פ-פ"ג, בוועד המורחב של עירית תל אביב. השתתף ביסוד התאחדות בעלי התעשייה, נבחר לנשיאה הראשון ומאז ואילך לוועד הפועל שלה. היה חבר פעיל בלשכת בני ברית "שער-ציון" ונשיאה בשנת תש"א. היה פעיל במסדר "הבונים החופשיים" והיה נשיא לשכת "חירם" בשנת תרצ"ה, והנשיא השלישי בשנים 1937–1941 והעשירי 1951-1951 של "לשכת הכוכב מס' 13" בחסות "הלשכה הגדולה למדינת ישראל". היה מעורכי הירחון "הבונה החופשי", וחבר הנהלת הביטחון ההדדי של בנק קופת-עם.
היה אב לשלשה בנים ובת.
נקבר בבית העלמין הדרום (חולון בת ים).
פרסומים ועבודות הדפסה
- עבודה ישובית בארץ ישראל בעבר ובעתיד,מאת זלמן דוד ליבונטין יפו: דפוס מ’ שהם (שטיינפלד), [בסביבות תרע"ט].
- הדפסת תעודות המניות של בנק שיתופי "בני בנימין בע"מ", 1927[3]
- הבנק העממי ההדדי קפת עם א"י : בנק קואופרטיבי : (התיסדותו וראשית התפתחותו) [4]
- דין וחשבון למחזור הכספים של ועד העיר ליהודי יפו ומוסדותיו לשנת תרע"ט, הוצאת הוועד, דפוס שוהם שטינפלד
לקריאה נוספת
- פגישתם של גולי א"י עם מצרים והקהילה היהודית שבה בתלחמת העולם הראשונה , נורית גוברין, 1984,הוצ' יד בן-צבי, עמ' 101
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "משה שהם (שטיינפלד)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 790
- ^ מכתבים באידיש מאת יוסף קאלוזינסקי (אריאלי) ומשה שטיינפלד (שהם) מסניף בבירות של מפלגת "פועלי ציון"., באתר ארכיון המדינה
- ^ בנק שיתופי בני בנימין בע"מ, באתר ברלב ושות' רואי חשבון, 2 מרץ 2017
- ^ י.ג., הבנק העממי ההדדי קפת עם א"י, באתר הספריה הלאומית, תרע"ט
