משמעות הספר בהיסטוריה האמריקאית
משמעות הסְפר בהיסטוריה האמריקאית (באנגלית: The Significance of the Frontier in American History) היא מסה מאת פרדריק ג'קסון טרנר, שראתה אור ב-1893 והציגה תזה לפיה גרעינה של ההיסטוריוגרפיה האמריקנית הוא תהליך כיבוש הסְפר (חזית ההתיישבות) באמריקה, תזה הידועה כ"תזת הספר" (Frontier Thesis). טרנר התייחס למושג "סְפר", לא כאל מושג גאוגרפי גרידא (קצה גבול ההתיישבות, שאחריו משתרעת שממה), אלא לתפיסת עולם שבבסיסה אתוס ההתפשטות אל שטח חופשי וחסר גבולות, שאפיינה את המתיישב באמריקה וממשיכה לעצב את המחשבה האמריקאית. התזה הוצגה לראשונה במסגרת מפגש מיוחד של האגודה ההיסטורית האמריקאית בהתערוכה העולמית של שיקגו (1893).
פרסום המסה
המסה פורסמה לראשונה כסיכום הרצאתו של טרנר בכנס, בגיליון כתב העת Proceedings of the State Historical Society of Wisconsin וב-Annual Report of the American Historical Association. ב-1921 נדפסה שנית כפרק הראשון בספרו של טרנר The Frontier in American History.
משמעות הספר בהיסטוריה האמריקאית
טרנר התייחס לאמריקה כדוגמה לתהליך התפתחות דרמטית של האנושות, שנולדה מחדש ביבשת החדשה, בפרק זמן קצר. הספר במזרח המיושב היה מסחר ותעשייה, יזמות והמצאה טכנולוגית; בצפון המערב התיכון היה הספר התמודדות חקלאית; בדרום ובמערב התגבש הספר בצורת המערב הישן של אמריקה כהתמודדות של בוקרים וכורי זהב מול אינדיאנים ואיתני הטבע.
הגיבור האמריקאי הוא ה"פיוניר", החלוץ האמריקאי. הוא מתאפיין ביוזמה, סקרנות, עצמאות, סתגלנות, אי תלות ויכולת התמודדות. עקרונית, דבר אינו מגביל את התפשטותו למעט כוחות הטבע. החברה בה הוא פועל מעלה על נס את האינדיבידואליזם, חירות האדם והשוויון, חסר המעמדות. כל אדם נבחן לפי הישגיו בפועל ולפי התמודדותו עם האתגרים.
טרנר סקר את תקופת ה"ספר" מתחילת ההתיישבות בראשית המאה ה-17 ועד סוף המאה ה-19. בתקופה זו גובש רעיון הדמוקרטיה כהסכם בין אנשים חופשיים והפך את ארצות הברית למודל ומופת להתאגדות החלוצים למטרות משותפות, תוך שמירה קפדנית על עצמאותם.
"תזת הספר" היוותה כלי פרשני, היסטוריוגרפי וסוציולוגי ששימש חוקרים במשך דורות לחקור את תולדות אמריקה לאורו והיווה בסיס לכמות גדולה מאוד של מחקרים כגון הקשר שבין אינטרסים אזוריים לפוליטיקה גלובלית, השתייכות אידאולוגית וריבוד חברתי. התזה נושקת לתזות אחרות דומות הקשורות למשל לטבעו של הגזע האנגלו-סקסי לחירות ודמוקרטיה או לתפקידה של הנצרות הפרוטסטנטית בפיתוח הקפיטליזם ("התזה של מקס ובר") או הקשריה לדרוויניזם חברתי. דוגמה להשלכה של התזה היא הגדרתו של ג'ון פיצג'רלד קנדי את חקר החלל כ"סְפר החדש" (New Frontier).[1]
ביקורת על התזה
הביקורת על התזה של טרנר מתמקדת בהעדפתו את ההסבר ההיסטוריוגרפי התלוי בגורם יחיד - הספר והשאיפה לכבשו, מבלי לתת את הדעת על רכיבים נוספים, כלכליים, פוליטיים ואנושיים, שהניעו תופעות שונות שהוא כורכן יחדיו בהסבר יחיד, קוסם ומשכנע ככל שיהיה. בין המבקרים ניתן למנות את ספרו של ג'ורג' וילסון פירסון (George Wilson Pierson) מ-1942, The Frontier and American Institutions: A Criticism of the Turner Thesis וכן יהושע אריאלי, המדגיש את הכוחות הכלכליים כגון התיעוש והעיור שהשפיעו לא פחות על האתוס האמריקאי והתפתחות הדמוקרטיה שלה ומוסדותיה.
אחרים חלקו על ההיסטוריוגרפיה של טרנר, המצוירת ב"משיכות מכחול" עבות מדי, כמתארת באופן פשטני את ההיסטוריה של המערב הישן (למשל ספרה של פטרישה נלסון לימריק מ-1987, The Legacy of Conquest: The Unbroken Past of the American West) או את ההיסטוריה של המערב התיכון כספר חקלאי (כך ריצ'רד וייד (Richard C. Wade) שטען ב-1959 בספרו The Urban Frontier שיש להתייחס גם לערי המערב התיכון כספר, נקדה שהוזנחה על ידי טרנר).
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושע אריאלי, היסטוריה ופוליטיקה, עם עובד, תשנ"ב 1992 - פרק שלישי: משמעות ה"ספר" (פרונטיר) בהיסטוריוגרפיה האמריקנית
- ארנון גוטפלד, ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989
קישורים חיצוניים
- The Frontier in American History בוויקיטקסט (באנגלית)
- The Frontier in American History בפרויקט גוטנברג
- אורי קציר, "שובו של הבפאלו", E-mago, שנת פרסום מקורי: 2004
הערות שוליים
