משמר המורשת הבנויה
משמר המורשת הבנויה הוא בעל מקצוע העוסק בשימור הפיסי ובהצלה של נכסי המורשת התרבותית הבנויה (אתר ארכאולוגי, מבנה היסטורי או מונומנט) מפני פגעי הזמן, איומי זיהום אוויר וההרס שנגרם מאסונות טבע או פעולות אנושיות.
שימור הנכס על ידי משמר המורשת הבנויה נעשה תוך כיבוד עקרונות השימור[1] המקובלים בעולם והאתיקה המקצועית שמטרתם לכבד את מקוריותו של הנכס בחומר, בצורה ובערכיו.
חשיבותם הגבוהה של משמרי המורשת הבנויה נובעת מתוך כך שהם משמרים נכסי מורשת תרבות, שהם יצירה חד פעמית שאין לה תחליף. כלומר טיפול לא מקצועי עלול לפגוע בנכס התרבות (מונמנט) פגיעה שתוביל לאובדן שאינו ניתן לתיקון מכאן גם לאיבוד ערכים.
משמרי המורשת הבנויה נדרשים לידע ולמיומנויות במגוון תחומים ובהם: גישות הרווחות בשימור שמקורן בעקרונות השימור ובאתיקה המקצועית; חומרי בנייה; טכנולוגיות בנייה עתיקות; גורמי בלייה והרס; תיעוד ותכנון השימור; ידע טכני ויישומו.
שימור נכסי תרבות מבוסס על ערכים של כיבוד המורשת ועל האחריות המוסרית של החברה בישראל להעביר נאמנה את המורשת לדורות הבאים.
משמרי המורשת הבנויה בישראל היא קהילה שהתגבשה בשנים האחרונות והיא כוללת משמרים מרשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרים ועצמאיים.
משמרי המורשת הבנויה מחויבים לאתיקה המקצועית בינלאומית אשר משותפת לכל העוסקים בכך בכל העולם ולאמנה לאתיקה בשימור המורשת בישראל.
מצב מקצוע המשמר בישראל
עד היום, שנת 2021, אין בישראל חקיקה או תקינה ברמת המדינה שמגדירה את מקצוע המשמר ומכאן גם שאין מסלולי הכשרה מקצועית, הסמכה מקצועית והתעדה מקצועית בשימור, ולמעט תוכנית ההכשרה וההכרה במשמרי המורשת הבנויה (להלן). הפועל היוצא מכך הוא שבעלי מקצוע בשוק הפרטי ובכלל, יכולים להשתתף בכל מכרז בפרויקט שימור (משום חוק יסוד: חופש העיסוק), גם אם הם לא עברו את ההכשרות המתאימות ואין בידיהם את הידע הנדרש וההכרה של עקרונות השימור המוכרים ומיושמים בעולם.[2]
תוכנית ההכשרה והכרה במשמרי המורשת הבנויה בישראל
בישראל קיימים מסלולי לימוד אקדמיים בשימור המורשת הבנויה ותוכניות הכשרה בשימור אולם עד תחילת תוכנית ההכשרה וההכרה של משמרי המורשת הבנויה לא התקיימו קורסי הכשרה מעשית בישראל מאז 1995 ומשמרים רבים למדו לימודי שטח ממומחים שהגיעו מחו"ל או נסעו ללימודים והכשרות בחו"ל.
תוכנית ההכשרה המעשית של משמרי המורשת הבנויה החלה בשנת 2014 והיא מיזם משותף לרשות העתיקות, למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ולרשות הטבע והגנים, המתקיים בחסות אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת[3] (תחילה במשרד ראש הממשלה). התכנית מתקיימת בגיבוי מקצועי של איקרום (ICCROM) - המרכז הבין-לאומי ללימודי שימור ושחזור של נכסי תרבות.
מטרות תוכנית ההכשרה היא קידום הרמה המקצועית של משמרי המורשת הבנויה, קידום המודעות למקצוע המשמר בישראל והכרה מערכתית בקיומו.
הרציונל של התכנית היא שמשמר שעוסק במורשת הבנויה נדרש לידע ומיומנויות במגוון תחומים, תאורטיים ומעשיים ובהם: גישות רווחות בשימור; עקרונות השימור; אתיקה מקצועית; טכנולוגיות בנייה עתיקות; גורמי בלייה והרס; תיעוד ותכנון השימור; ולא פחות מאלו למיומנויות טכניות.
תוכניות ההכשרה כוללת קורסי הכשרת משמרים ופעילויות של שמירת כשירות מקצועית: קורסי התמחויות, כנסים שנתיים והשתלמויות. שמירה על הכשירות המקצועית של המשמרים היא תנאי לקבלת תעודת משמר ברת תוקף.
קורסי הכשרת משמרים[4]. בין השנים 2014–2021 התקיימו 5 מחזורים. ארבעת הקורסים הראשונים התקיימו במרכז השימור הבינלאומי ע"ש העיר רומא בעכו העתיקה עד לסגירתו בשנת 2018. המחזור החמישי מתקיים במועצה לשימור אתרים במקווה ישראל. הסדנאות המעשיות מתקיימות באתרים שונים ברחבי הארץ: יחיעם, מצדה, בית שאן, קיסריה, תל אביב, מגדל צדק, תל אפק, ממשית ועוד. הקורס כולל 24 מפגשים יומיים אחת לשבוע, 192 שעות לימוד. בסופו נערך כנס משמרים בו מוענקות תעודות משמר מטעם הגופים המקצועיים השותפים.
וועדה מקצועית של נציגי הגופים השותפים ואנשי מקצוע חיצוניים משמשת ועדת קבלה אשר מאשרת את המועמדים לקורס כשדרישת הסף היא יכולת מוכחת וארבע שנות ניסיון בעבודה מעשית בשימור.[5]
הכרה במשמרי המורשת הבנויה הוותיקים. "דור המדבר" של המשמרים, שלהם למעלה מ 20 שנות ניסיון, זכה להכרה על ידי וועדה שבחנה את הכשרתם בקורסים שהתקיימו בעבר, בחו"ל ובישראל, ועל פי חוות דעת והמלצות.
רשימת משמרי המורשת הבנויה המוכרים. זוהי רשימה שמוכרת על ידי הגופים השותפים לתוכנית ההכשרה והיא מונה כ-110 משמרים. הרשימה מפורסמת ומתעדכנת באתרי האינטרנט של הגופים השותפים ובאתר של משמרי המורשת הבנויה.[6] למשמרי המורשת הבנויה מונפק כרטיס משמר מוכר בו מצוין תוקפו.
ועדת ההיגוי של משמרי המורשת הבנויה. הוועדת הוקמה ב 2014 כוועדה מקצועית להתוויית הדרך בתהליך בניית קהילת המורשת הבנויה, בתמיכה מקצועית, בתכנון התכנים והכנסים השנתיים. הוועדה היא וועדה מקצועית גרידא וחבריה הם משמרים מוכרים ומעורכים שהוזמנו בשל מקצועיותם בלבד ולא כנציגות של מוסד ארגון או חברה.
ראו גם
לקריאה וצפייה נוספת
הרצאה של מאוריציו טלייפייטרה Maurizio Tagliapietra: על שימור - תיעוד, איסוף מידע, אחריות והטמעה (אנגלית)
הרצאה של רוברטו נרדי Roberto Nardi: פתוח לרגל שימור Aperto per Restauro (אנגלית)
מצגת מפתיחת קורס הכשרת משמרים מחזור ה' - מיכאל כהן
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט של משמרי המורשת הבנויה
- על תוכנית הכשרה והתעדה של משמרי המורשת הבנויה בישראל באתר רשות העתיקות- מינהל שימור
- אתר תערוכת השימור הבינלאומית. מאמר על משמרי המורשת הבנויה בישראל
- רבע לטבע פרק 7: אדוני הזמן, יוטיוב
- משמרי המורשת הבנויה בישראל - מאתר התערוכה הבינלאומית לשימור 2017
- משמרי המורשת הבנויה בישראל, יוטיוב
הערות שוליים
- ^ ההנחיות האופרטיביות ליישום האמנה למורשת עולמית (1972)
- ^ ICOMOS, [https://www.icomos.org/charters/education-e.pdf GUIDELINES ON EDUCATION AND TRAINING IN THE CONSERVATION OF MONUMENTS, ENSEMBLES AND SITES], 1993
- ^ משרד ירושלים ומורשת, באתר GOV.IL
- ^ קול קורא לקורס הכשרת משמרים מחזור ה' 2020, באתר משמרי המורשת הבנויה בישראל, 1/6/2020
- ^ מיכאל כהן ושלי אן פלג, מאמרים - שימור, באתר http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=234&subject_id=49
- ^ רשימת המשמרים המוכרים 2020 – משמרי המורשת הבנויה, באתר www.meshamrim.org
