משפחת וסלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת וסלי (באנגלית: Veseli) היא משפחת אלבנים, שהצילה שתי משפחות יהודיות במהלך השואה מידי הנאצים, משפחת מנדיל ומשפחת בן יוסף. הם היו האלבניים הראשונים שהוכרו בתואר זה על ידי "יד ושם". המשפחה התגוררה בכפר קטן הנקרא קרויה (Kruja) שבאלבניה. לאחר המלחמה המשפחה הוכרה כחסידי אומות עולם.[1]

קודי כבוד אלבניים

באלבניה היו קודי כבוד מקומיים על פיהם חונכו רבים מהחברה האלבנית.

בֶּסָה (BESA)- קוד שמשמעותו הוא "לקיים הבטחה". קוד זה הוא קוד של כבוד לאומי, הנובע מתוך אמונה דתית חזקה. מי שמתנהג ע"פ הבסה, הוא אדם שמקפיד על קיום דבריו, מישהו שאפשר לסמוך עליו.[2][3][4][5][6][7]

לכן, בתקופת השואה, החל מ- אוגוסט 1943, אלבנים רבים הצילו יהודים בכך שסירבו למסור את שמות היהודים שהתגוררו בגבולות המדינה, סיפקו להם מסמכים מזויפים, עזרו להם להנפיק תעודות זהות מזויפות בעלות שמות של מוסלמים והביאו להם בגדים אלבניים מסורתיים כדי שישתלבו יותר טוב באוכלוסייה המקומית. כל זה בזכות הבסה שלפיה לא יקריבו חיים של אדם שנמצא בסכנה. בנוסף, כאשר הגרמנים היו מגיעים לחפש יהודים, האלבניים הציגו את היהודים כבני משפחתם.[2][3][4][7]

קוד נוסף הוא קאנון (KANUN)- מערכת של בריתות ונקמה שהובילה לריבי דם איומים ואלימות. הקרבות הם בין גברים בלבד מפני שהמנהג האלבני מצווה שלא לפגוע בנשים וילדים. לכן בתקופת השואה כשראו האלבנים שהנאצים הורגים נשים וילדים, הם הזדעזעו מכך והחליטו להציל אותם. גם משפחות שלא הסתירו יהודים, ידעו על משפחות אחרות ולא גילו דברֿ.[2][3][4][5][6]

פועלם של משפחת וסלי במהלך השואה

בקיץ 1943 כאשר נודע על הגעת הגרמנים לאלבניה, חמיד וסלי בן ה-25 עזב את כפרו ועבר לטירנה במטרה לפתוח חנות בגדים, אחיו הצעיר רפיק בן ה-17, הגיע איתו ומצא עבודה בחנות צילום. שם הוא הכיר את מוסא (משה) מנדיל, רפיק שאל את אביו אם יכול להחביא את משפחת מנדיל בביתם בקרוג׳ה, וסל מיד הסכים ובא אל טירנה כדי להביא את משפחת מנדיל לבית משפחת וסלי.

ג’מאל, בן הזקונים, שהיה אז בן 14, הבריח את הורי משפחת מנדיל בלילה תוך כדי הליכה על צוקים ודרכים צדדיות כדי שהגרמנים לא יתפסו אותם, ובמשך היום הם התחבאו במערות. באותה התקופה לקח חמיד וסלי תחת חסותו את משפחת בן יוסף, אחיו ג׳מאל נסע גם הוא לטירנה כדי לעזור לו להביא את משפחת בן יוסף לביתם שבקרוג׳ה.[1][2][8][3][5][7][6]

משפחת וסלי הגנה על משפחות מנדיל ובן יוסף בחדר קטן מעל אסם, ההורים היו מתחבאים בו בשעות היום ומדי פעם בלילות היו יוצאים לנשום אוויר. הילדים השתלבו עם ילדי כפר קרוג׳ה וכך יכלו לשחק ולהעסיק את עצמם בכל מיני דברים מהנים. למרות הקשיים הרבים, כל משפחת וסלי דאגה לצרכיהם היומיומיים של שבעת היהודים שהסתירו ולא הסגירו אותם. גם חלק מתושבי אותו כפר החביאו יהודים, ואלו שלא החביאו אותם, לא סיפרו דבר.[1][2][8][3][4][5][6][7]

לקראת סוף המלחמה החלו קרבות השחרור של הפרטיזנים האלבנים מול הגרמנים, והחיפושים אחר היהודים והפליטים מיוגוסלביה נעשו חמורים ואינטנסיביים יותר ויותר. גברא מנדיל (הבן הבכור במשפחת מנדיל) מספר שווסל וסלי בעל הבית נהג להרגיע אותם כשאמר ״רק על גופתי המתה יוכלו להגיע אליכם ולפגוע בכם...״[8]

תשעה חודשים לאחר מכן, לקראת סיום המלחמה ב-1944 עזבו שתי המשפחות את ביתם של משפחת וסלי.[1][2][3][5]

לאחר השואה

לאחר המלחמה משפחת וסלי איבדה קשר עם משפחת בן- יוסף. רפיק ביקר את משפחת מנדיל ביוגוסלביה לאחר המלחמה ואף לקח שיעור צילום אצל משה. לאחר שמשפחת מנדיל עלו לארץ, הקשר נשמר בין שתי המשפחות.[1][2][3][5]

מעשי הצלה נוספים של משפחת וסלי

ארבע פעמים משפחת וסלי הצילה אנשים שהיו נתונים בסכנה:

בפעם הראשונה, הצילו יוונים בזמן הרעב במלחמת העולם הראשונה.

בפעם השנייה, הצילו חיילים איטלקים שנקלעו למצוקה לאחר שהובסו על ידי האויב ב-7 באפריל 1939 בזמן הפלישה האיטלקית לאלבניה.

בפעם השלישית, הצילו יהודים בזמן הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.

בפעם הרביעית, הצילו פליטים אלבניים מקוסובו שנמלטו מהסרבים.

חמיד וג'מאל סיפרו בעבר שרק היהודים הביעו הכרת תודה על מעשי ההצלה של המשפחה.[1]

הכרה במשפחת וסלי כחסידי אומות עולם

43 שנה לאחר סיום המלחמה, ב-23 בדצמבר 1987 הכיר מוסד "יד ושם" במשפחת וסלי כחסידי אומות עולם. הם היו האלבניים הראשונים שהוכרו בתואר זה על ידי "יד ושם". ב-23 במאי בשנת 2004 זכו להוקרה האחים חמיד וג'מאל וסלי כחסידי אומות העולם.

באותו הזמן הייתה המדינה בה חיו קומוניסטית, מנותקת ומבודדת, אך גברא מנדיל שלח מכתב לנשיא אלבניה וביקש ממנו להרשות למשפחת וסלי לנסוע להשתתף בטקס ב"יד ושם". כך כתב לנשיא: "בימים ההם, כאשר סכנה ומוות איימו עלינו מכל עבר, הוכיח העם האלבני, הקטן והאמיץ, את גדולתו. בשקט וללא בקשה לתמורה כלשהי, מילא העם האלבני את חובתו האנושית הבסיסית והציל את חייהם של פליטי היהודים".

נשיא אלבניה אישר לרפיק ולאשתו לנסוע להשתתף בטקס.[1][2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0