משפט ההתכנסות המונוטונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת המידה, משפט ההתכנסות המונוטונית הוא משפט על האינטגרל של סדרה עולה של פונקציות מדידות ואי-שליליות. לפי המשפט, במקרה זה האינטגרל של הגבול שווה לגבול האינטגרלים.

זהו משפט יסודי וחשוב בתורת המידה, ויש לו השלכות רבות, כדוגמת הלמה של פאטו ומשפט ההתכנסות הנשלטת.

ניסוח

יהי (X,,μ) מרחב מידה. תהי  f1,f2, סדרת פונקציות ממשיות או מרוכבות מדידות, המקיימות |fn||fn+1| לכל n=1,2, כמעט בכל מקום. נכתוב f=limnfn (נשים לב שממונוטוניות גבול זה קיים, גם אם אולי אינסופי). אז מתקיים  limnXfndμ=Xfdμ.

הוכחה

ראשית יש לשים לב כי הגבול f(x):=limnfn(x) קיים בכל נקודה (סופי או אינסופי), כי הסדרה מונוטונית.

הכיוון ברור, כי ffn לכל n, ולכן ממונוטוניות האינטגרל ffn, ולכן גם limnfnlimnfn.

לצורך הכיוון , מספיק להראות (לפי הגדרת אינטגרל לבג) כי לכל פונקציה פשוטה ϕf ולכל 0<a<1 מתקיים aϕlimnfn (כי אז נשאיף a1).

יהי An=(fnaϕ)1([0,]), קבוצה מדידה. גם AnAn+1 ממונוטוניות, ו-n=1An=X - אכן, אם xX,ϕ(x)=0 אז xA1; אחרת f(x)>aϕ(x) ומהשאיפה fnf נובע שקיים n כך ש-fn(x)>aϕ(x), כלומר xAn.

לכן, Xϕ=limnAnϕ. כעת, XfnAnfnAnaϕ וביחד מקבלים limnXfnXaϕ כדרוש.

ראו גם

משפט_ההתכנסות_המונוטונית19931496Q1153584