משפט פועלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט פועלי הוא משפט בשפה, אשר הנשוא שלו הוא פועל, וניתן בדרך כלל להטותו בזמנים השונים. סוג זה של משפטים עומד בניגוד למשפט השמני, משפט נעדר פועל, שהנשוא שלו הוא שם עצם. רוב המשפטים בשפה העברית הם פועליים[1].

דוגמה למשפט פועלי: נורית זרקה את הפרח בחצר.

הערות שוליים

  1. ^ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0