משרד מדיניות הגזע
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט | גרמניה הנאצית |
| שר | וולטר גרוס |
משרד המדיניות הגזעית (בגרמנית: Rassenpolitisches Amt der NSDAP) היה משרד ממשלתי של המפלגה הנאצית ונקרא בהמשך ל"האיחוד ופיקוח על כל עבודות האינדוקטרינציה והתעמולה בתחום האוכלוסייה והפוליטיקה הגזעית".
ד"ר וולטר גרוס נותר שר המשרד עד להתאבדותו בסוף מלחמת העולם השנייה באפריל 1945[1].
תפקידה העיקרי של ה-RPA היה לפקח על ייצור ותחזוקה של תעמולה בנוגע לעליונות של הגזע הארי[2] השלטונות הנאצים כינה זאת "הארה" ולא "תעמולה" משום שלטענתם היא לא הייתה "קריאה לפעולה מיידית אלא שינוי גישה ארוך טווח"[3]. ד"ר גרוס לא רצה שאנשים יחשבו על עצמם כאנשים בודדים אלא כ"חוליות בודדות בשרשרת החיים הגדולה".
כל המידע הגזעי שפורסם דרך בעזרת המשרד נדרש לאישור משרדו של גרוס לפני שהחל הפרסום. המחלקה טיפלה בכל הצעדים הנוגעים לתחום של תורת הגזע בשיתוף פעולה עם סוכנויות נאציות ויחידות אס אס אחרות, המשרד בדק והעביר את כל ההודעות לעיתונות של המפלגה הנאצית בנושאי גזע. הוא גם סיפק תשומות לניסוח החקיקה הנאצית בנושא תורת הגזע.
מלבד זאת המשרד כתב והפיץ את עיתון Neues Volk, מגזין חודשי המכוון לקהל הקוראים הכללי ולא לקהל מומחים[4][5]. אך בעוד שהוא מכיל מאמרים בנושאים כמו טיפים לטיולים, הנושא המרכזי שלו היה קידום האאוגניקה (דבר שבהמשך השפיע על תוכנית T4 - אותנסיה והתודעה האתנית ברחבי העם הגרמני)[6]. פרסומים אחרים שיצר המשרד כללו תוכנית לעשר נקודות לביצוע נכון של נישואין. ההנחיות במקום להתמקד באהבה הדגישו כי הקריטריונים האידיאליים לנישואין ברייך הגרמני הם שיקולים כמו חשיבות טוהר הגזע והבריאות[7].
ה- RPA יצר גם תערוכות נודדות ברחבי גרמניה הנאצית שהציגו את האדח הארי האידיאלי כבלתי משתנה בניגוד לאנשים שהם תת-אדם[8]. בשנתו הראשונה פרסם המשרד כ-14 חוברות לחינוך גזעי. זה הוביל להקמת קורסים להכשרה אינטנסיבית ליצירת מחנכים ומורים שילמדו את התחום האתי. למעלה מאלף אנשי אס אה ובוגרי בית ספר לרפואה, בשנותיו האחרונות של הממשל הנאצי הוכנו מדי שנה בנושאים גזעיים ונאציים עד שנת 1945[7].
הערות שוליים
- ^ "National Socialist Racial Policy: A Speech to German Women"
- ^ Koonz, p. 106.
- ^ Koonz, p. 110.
- ^ Koonz, p. 117.
- ^ "Neues Volk (אורכב 19.06.2018 בארכיון Wayback Machine)"
- ^ Koonz, p. 117-9.
- ^ 7.0 7.1 Claudia, p. 123.
- ^ Koonz, p. 122.
