משרוקית כלבים (פוליטיקה)
בפוליטיקה, "משרוקית כלבים" (dog whistle באנגלית) היא שימוש בשפה מקודדת או מרומזת במסרים פוליטיים, כדי לזכות בתמיכתה של קבוצה מסוימת מבלי לעורר התנגדות. המושג נקרא על שם משרוקיות כלבים על-קוליות, שכלבים מסוגלים לשמוע, אך לא בני-אדם. "משרוקיות כלבים" משתמשות בשפה שנראית רגילה לרוב האנשים, אך מתקשרת מסרים מסוימים לקהלים המיועדים לכך. לרוב משמשות "משרוקיות כלבים" להעברת מסרים שנויים במחלוקת מבלי למשוך תשומת לב שלילית.
דוגמה אחת היא שימוש במונח "ערכי משפחה" בארצות הברית, על מנת לסמל למצביעים נוצרים שמועמד בבחירות יתמוך בצעדי מדיניות המקדמים ערכים נוצריים, מבלי להרחיק תומכים לא-נוצרים.[1]
מקור ומשמעות
המונח לא משמש כיום באופן נרחב בעברית.
לפי הסופר ויליאם ספיר, ייתכן שהשימוש במונח "dog whistle" בהקשר פוליטי נגזר מהשימוש בו בתחום הסקרים.[2] ספיר מייחס לריצ'רד מורין, עורך ראשי של סקרים בעיתון הוושינגטון פוסט, את הציטוט:
שינויים קלים בבחירת מילות השאלה עשויים לספק תוצאות שונות בתכלית ... חוקרים קוראים לתופעה "אפקט משרוקית הכלבים": נסקרים שומרים בשאלה משהו שהסוקרים לא שומעים בה.
ספיר משער שעובדי קמפיינים פוליטיים אימצו את המונח מסוקרים פוליטיים.
בספרה של האקדמאית אמנדה לוהרי משנת 2006, Voting for Jesus: Christianity and Politics in Australia, כותבת לוהרי שמטרתה של "משרוקית כלבים" היא להשיג את תמיכתם של כמה שיותר בוחרים, תוך ניכור של המספר המינימלי שלהם.[3] היא משתמשת בדוגמה של "ערכי משפחה", שמקובלים באופן רחב, אבל נושאים ערך נוסף עבור נוצרים. כך ניתן להימנע משימוש בערכי מוסר נוצריים מפורשים, שעלולים להרחיק מצביעים לא-נוצרים.
תאורטיקן מדעי המדינה האוסטרלי רוברט גודין טוען שהבעיה עם שימוש ב"משרוקית כלבים" היא פגיעתה בדמוקרטיה. לדבריו, שוני בין מצביעים בהבנה של מסרי קמפיין, גורם לכך שמראית העין של תמיכה במסרים משותפים היא "חסרת פשר מבחינה דמוקרטית", ולא נותנת בידי המשתמש ב"משרוקית הכלבים" מנדט לגיטימי לקביעת מדיניות.[4]
היסטוריה ושימוש
אוסטרליה
המונח זכה לשימוש לראשונה בפוליטיקה האוסטרלית באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ושימש לעיתים קרובות לתיאור הקמפיין של ג'ון הווארד.[5] במהלך 11 שנותיו כראש ממשלת אוסטרליה, ובעיקר בכהונתו הרביעית, הווארד הואשם בהעברת מסרים שנועדו למשוך מצביעים אוסטרליים באמצעות מילות קוד כמו "un-Australian" ("בלתי-אוסטרלי"), "מיינסטרים" ו-"illegals" ("לא-חוקיים").[6][7]
דוגמה מוכרת אחת נגעה למסרי ממשל הווארד ביחס להגעת פליטים לאוסטרליה. מדיניותה הנוקשה של ממשלת אוסטרליה ביחס להגירה הייתה פופולירית בקרב מצביעים. אבל בצד זאת, הממשלה הואשמה גם בשימוש במסרים חבויים של תמיכה במצביעים בעלי נטיות גזעניות,[8] תוך שימור האפשרות להכחשת התמיכה באמצעות הימנעות משימוש בשפה גזענית מפורשת.[9] דוגמה נוספת נגעה לפרסום מבחן האזרחות האוסטרלי בשנת 2007.[9] נטען שבעוד שהמבחן נראה סביר לכאורה, הוא נועד לרצות את המתנגדים להגירה מאזורים גאוגרפיים מסוימים.[10]
קנדה
במהלך בחירות 2015 לממשל הפדרלי הקנדי, מנהיג המפלגה השמרנית, ראש הממשלה המכהן סטיבן הרפר, הואשם בשימוש ב"מילות קוד" במהלך עימות בחירות, כדי לרצות את גרעין תומכי המפלגה. במהלך קמפיין הבחירות שכרה המפלגה את שירותיו של יועץ הבחירות לינטון קרוסבי, לאחר שהמפלגה הידרדרה למקום השלישי בסקרים, אחרי המפלגה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית החדשה.[11] בעימות בחירות טלוויזיוני, במהלך דיון בנושא החלטת הממשלה השנויה במחלוקת למנוע ממהגרים ומבקשי מקלט מסוימים גישה לביטוח הבריאות הלאומי הקנדי, טען הרפר ש-"Old Stock Canadians" ("קנדים ישנים") תומכים בעמדת הממשלה. מנהיגים באופזיציה, כמו חברת הפרלמנט הליברלית מרלין ג'נינגס, קראה לדבריו של הרפר גזעניים ומפלגים, משום שהם שימשו על מנת שלא לכלול קנדיים שאינם לבנים.[12]
ארצות הברית במאה ה-20
המונח "זכויות מדינות" ("States' Rights"), המתייחס, באופן מילולי, לזכויותיהן של ממשלות במדינות בתוך ארצות הברית (בניגוד לממשל הפדרלי של כל ארצות הברית), תואר בשנת 2007 על ידי דייוויד גרינברג במגזין המקוון Slate כ"מילות קוד" לגזענות ממוסדת והפרדה גזעית (סגרגציה).[13] "זכויות מדינה" היו הסיסמה של קבוצות הטענו ב-1955 נגד ביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר.[14] בשנת 1981, היועץ האסטרטגי לשעבר של המפלגה הרפובליקנית, לי אטווטר, העריך בראיון אנונימי שעסק באסטרטגיה של נשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון במדינות דרום ארצות הברית, כי המונח "זכויות מדינות" שימש כ"משרוקית כלבים":[15]
You start out in 1954 by saying, "Nigger, nigger, nigger." By 1968, you can't say "nigger" – that hurts you. Backfires. So you say stuff like forced busing, states' rights and all that stuff. You're getting so abstract now, you're talking about cutting taxes. And all these things you're talking about are totally economic things and a byproduct of them is [that] blacks get hurt worse than whites. And subconsciously maybe that is part of it. I'm not saying that. But I'm saying that if it is getting that abstract, and that coded, that we are doing away with the racial problem one way or the other. You follow me – because obviously sitting around saying, "We want to cut this", is much more abstract than even the busing thing, and a hell of a lot more abstract than "Nigger, nigger."[16]
אטווטר אמר את הדברים כניגוד לקמפיין של הנשיא הרפובליקני דאז, רונלד רייגן, שלתחושתו לא כלל מסרים גזעניים גלויים או חבויים. אבל איאן האני לופז, פרופסור אמריקאי למשפטים וכותב הספר Dog Whilstle Politics משנת 2014, תיאר את התייחסותו של רייגן ל'"מלכות רווחה" ("Welfare Queens") נוהגות בקדילאקים ו-"Strapping Young Bucks" שקונים סטייקים עם תלושי מזון' במהלך הקמפיין שלו, כדוגמה לשימוש ב"משרוקית כלבים".[17][18][19] לופז טוען שהשימוש ברטוריקה הזו דוחף אמריקאים לבנים ממעמד הביניים להצביע נגד האינטרסים הכלכליים שלהם, כדי להעניש "מיעוטים לא ראויים", שהם מאמינים שמקבלים יותר מדי תמיכה ציבורית על חשבונם. לפי לופז, שמרנים לבנים ממעמד הביניים, ששוכנעו על ידי כוחות כלכליים חזקים שמיעוטים הם האויב, תמכו בפוליטיקאים שמבטיחים לצמצם הגירה לא-חוקית ולנקוט ביד קשה נגד פשיעה. אבל אגב כך הצביעו אותם פוליטיקאים בעד מדיניות שנתנה עדיפות לעשירים-ביותר, כמו קיצוץ במיסים למאיונים העליונים, העברת שליטה רגולטורית בתעשייה ובמסחר לתאגידים, פירוק איגודי עובדים, קיצוץ בפנסיה לעובדי ציבור, צמצום תקצוב לבתי ספר ציבוריים, ופירוק מדינת הרווחה. לופז טוען שאותם מצביעים לא יודעים לקשר בין האי-שוויון הגדל שהשפיע על חייהם עם האג'נדות בהן תמכו, לטענתו, הדבר גרם להעברה של הון עצום למאיון העליון בארצות הברית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20.[18][20]
בארצות הברית, המונח "בנקאים בינלאומיים" הוא "משרוקית כלבים" מוכרת ליהודים. השימוש הזה נגזר מהמידע המזויף האנטישמי מהפרוטוקלים של זקני ציון. שדר הרדיו תומך הפאשיזם צ'ארלס קולין הרבה להשתמש במונח בתוכניתו ששודרה בכל ארצות הברית. השימוש החוזר במונח הזה תרם להחלטת רשת התקשורת CBS לא לחדש את החוזה שלו.[21]
ארצות הברית במאה ה-21
העיתונאי קרייג אונגר כתב שנשיא ארצות ג'ורג ו. בוש והיועץ הפוליטי קארל רוב השתמשו בשפה מקודדת במהלך הקמפיין שלהם, שיועד לגרעין הבוחרים הנוצרי האוונגליסטי.[22] ויליאם ספיר נתן כדוגמה את הביקורת שהעביר בוש במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות של 2004 על פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין דרד סקוט, שדחה את מעמדו האזרחי של כל האפריקנים-אמריקאים.[2] ספיר כתב שלרוב השומעים נשמעה הביקורת תמימה, אבל "שומעים חדי אוזניים" יכלו לשמוע שהכוונה היא לציין שהחלטות בית המשפט העליון יכולות להיהפך, ולרמוז שאם ייבחר מחדש, ימנה שופטי עליון שיבטלו את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רו נגד ווייד, שהכיר בזכות החוקתית של נשים להפלה. טענות דומות הושמעו גם על ידי פיטר וולסטן.[23]
במהלך הקמפיין של ברק אובמה לנשיאות, מספר פרשנים פוליטיים מהצד שמאלניים תיארו שלל אמירות על אובמה כ"משרוקיות כלבים" גזעניות. במהלך הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, הכותבת אניד לינט לוגן ביקרה את הקמפיין של הילרי קלינטון על הישענותו על מילות קוד ורמיזות, שנראה שנועדו לסמל את מוצאו האתני של אובמה כבעייתי. לוגן טענה שאובמה תואר על ידי הקמפיין של קלינטון ותומכיו המרכזיים כ"אנטי-לבנים" בגלל קשריו לכומר ג'רמייה רייט, ותואר כמי שיוכל למשוך מצביעים שחורים בלבד, כאנטי-פטריוטי, כצורך סמים ואולי אף סוחר סמים, וכמי שנשוי לאישה שחורה כועסת וכפוית טובה.[24] פרשן רשת MSNBC, לורנס אודונל, תיאר כ"משרוקית כלבים" נאום של הסנאטור הרפובליקני מיץ' מקונל משנת 2012, בו ביקר את אובמה על כך שהוא משחק יותר מדי גולף, משום שאדונל חשב שהנאום נועד להזכיר למאזינים את שחקן הגולף השחור טייגר וודס, שנקשר בשערורייה באותה עת.
במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות של 2016, ובמספר מקרים לאורך הכהונה שלו, דונלד טראמפ הואשם על ידי פוליטיקאים וערוצי תקשורת מרכזיים בשימוש ב"משרוקיות כלבים" אנטישמיות. כך האשים טראמפ את יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון שהיא משתפת פעולה עם התקשורת ועם "בנקאים בינלאומיים" כדי לפגוע באומה האמריקאית ולהשתלט על העולם - מינוחים המזכירים את אלו שבפרוטוקולים של זקני ציון, ומהווים "משרוקית כלבים" מוכרת בחוגים אנטישמיים ונאו-נאציים.[25]
ישראל
השימוש במונח "משרוקית כלבים" בהקשרו הפוליטי אינו נפוץ בישראל, אך נעשו בו שימושים ספורדיים.
ביקורת
חלק מהמבקרים טוענים שקשה לקבוע האם אמירות מסוימות שמסווגות כ"משרוקיות כלבים" הן אכן כאלו. רוברט הנדרסון ואלן מקריידי טענו ש"יכולת הכחשה מתקבלת על הדעת" ("plausible deniability") היא מרכיב מפתח של "משרוקית כלבים". מארק ליברמן טען שלעיתים קרובות דיבור או כתיבה יכללו מסרים שיעברו רק לחלק מהקהל, אבל שבדרך כלל אין משמעות הדבר שהדובר מתכוון להעביר מסר כפול. סטיבן פינקר טען שהמונח "משרוקית כלבים" מאפשר לאנשים לטעון כל דבר ביחס לכל אחד, משום שניתן לשמוע בקלות "משרוקיות כלבים" שאינן מופיעות למעשה בדברים שנאמרו למעשה.
הערות שוליים
- ^ Bethany Albertson, Dog-Whistle Politics: Multivocal Communication and Religious Appeals, Research Gate, 10.6.2020
- ^ 2.0 2.1 William Safire, Safire's Political Dictionary (Revised ed.), New York: Oxford University Press, 2008, עמ' 190, מסת"ב 978-0-19-534334-2
- ^ Amanda Lohrey, oting for Jesus: Christianity and Politics in Australia., Black Inc., 2006, עמ' 48-58, מסת"ב 1-86395-230-6
- ^ Robert E. Goodin, Innovating Democracy: Democratic Theory and Practice after the Deliberative Turn (Reprint ed.), Oxford University Press, 2008, עמ' 224-228,מסת"ב ISBN 978-0-19-954794-4.
- ^ Grant Barrett, The official dictionary of unofficial English, McGraw-Hill Professional, 2006, עמ' 90
- ^ Tim Soutphommasane., Reclaiming Patriotism: Nation-building for Australian Progressives, Melbourne: Cambridge University Press, 2009, עמ' 19-20, מסת"ב 978-0-521-13472-9
- ^ Katharine Gelber, אחרית דבר, Speech Matters: Getting Free Speech Right, St Lucia, Qld: University of Queensland Press, 2011, מסת"ב 978-0-7022-3873-4
- ^ Robert Garran, True believer: John Howard, George Bush and the American Alliance, Allen & Unwin, 2004, מסת"ב 978-1-74114-418-5
- ^ 9.0 9.1 Josh Fear. "]" (PDF), Under the Radar: Dog-whistle Politics in Australia, TAI.org.au The Australia Institute, 2007
- ^ No Question About a Citizenship Test, The Sydney Morning Herald, 17.7.2014
- ^ Steven Chase, Controversial Australian strategist to help with Tories' campaign, The Globe and Mail, 11.9.2015
- ^ CBC News, Harper's 'Old-stock Canadians' Line is Part Deliberate Strategy: Pollster, Canadian Broadcasting Corporation, 18.9.2015
- ^ David Greenberg, Dog-Whistling Dixie: When Reagan said "states' rights", he was talking about race, Slate, 20.11.2007
- ^ Defenders of State Sovereignty and Individual Liberties, "A Plan for Virginia Presented to the People of the Commonwealth by the Defenders of State Sovereignty and Individual Liberties". June 8, 1955 ([Old Dominion University Libraries Digital Collections ארכיון])
- ^ Exclusive: Lee Atwater's Infamous 1981 Interview on the Southern Strategy, YouTube
- ^ Craig S. Pascoe; Karen Trahan Leathem; Andy Ambrose, The American South in the Twentieth Century, University of Georgia Press, 2005, עמ' 230, מסת"ב 978-0-8203-2771-6
- ^ Ian Haney López, Dog Whistle Politics: How Coded Racial Appeals Have Reinvented Racism and Wrecked the Middle Class, New York: Oxford University Press, 2014, עמ' 4, מסת"ב 978-0-19-996427-7
- ^ 18.0 18.1 Full Show: Ian Haney López on the Dog Whistle Politics of Race, Part I, Moyers & Company, 28.2.2014
- ^ Kevin Yao, A Coded Political Mantra, Berkeley Political Review, University of California Berkeley, 2015
- ^ Ian Haney López, Dog Whistle Politics: How Coded Racial Appeals Have Reinvented Racism and Wrecked the Middle Class, Oxford University Press, 2014, מסת"ב 978-0-19-996427-7
- ^ Matthew C. MacWilliams, All Lies Matter, On fascism: 12 Lessons from American history, St. Martin's Griffin, 2020, עמ' 30-41
- ^ Craig Unger, 11 Dog Whistle Politics, The Fall of the House of Bush: The Untold Story of How a Band of True Believers Seized the Executive Branch, Started the Iraq War, and Still Imperils America's Future, Simon & Schuster, 2007, עמ' 172-173, מסת"ב 978-0-7432-8075-4
- ^ Peter Wallsten, Abortion Foes Call Bush's Dred Scott Reference Perfectly Clear, Los Angeles Times, 13.10.2004
- ^ Enid Lynette Logan, t This Defining Moment': Barack Obama's Presidential Candidacy and the New Politics of Race, New York University Press, 2011, עמ' 62, מסת"ב 978-0-8147-5298-2
- ^ שריל גרינברג, Donald Trump's conspiracy theories sound anti-Semitic. Does he even realize it?, The Washington Post, 26.10.2016
