משתמש:א.ב. קיסר/רבי נתן נטע שפירא

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו.

רבינו נתן נטע שפירא בעל מגלה עמוקות הוא הגאון הקדוש מאור הגולה, המפורסם בכל ערי הגולה המקובל האלקי, ראש הדרשנים , מוהר"ר נתן נטע שפירא זצ"ל, בעל מחבר מגלה עמוקות, ריש מתיבתא ואב"ד דק"ק קראקא, מגדולי ראשוני האחרונים, ופה שלישי להאריז"ל .

תולדותיו

רבינו נולד בשנת ה'שמ"ה, נלב"ע בצעירותו בשנתו המ"ח ביום י"ג אב ה'שצ"ג, ונטמן בבית העלמין בקראקא.
כשהגיע רבינו לפרקו זכה בו הגביר הקצין מפרנסי העיר קראקא, הרב משה ר' יעקליש, ולקחו לחתן עבור בתו הצדיקת מ' רוזא, חותנו הנגיד סיפק לו כל צרכיו ושם בנה לו חותנו בית מדרש מיוחד בשבילו, שבו היה מרביץ תורה לתלמידים.
אחרי שנפטר מנהיגה של ק"ק קראקא רבינו משה מרדכי מרגליות זצ"ל ביום י"ג כסליו לשנת שע"ז, מאז נתמנה רבינו מטעם הקהילה במקומו לר"מ ומ"מ של ק"ק קראקא, ואכן אנו מוצאים בספרו על התורה שרשם על כמה מדרשותיו 'פה ק"ק קראקא ביהכנ"ס הישנה'.

גדלותו

איש האשכולות היה רבינו, מקובל אלקי וראש ישיבה, פוסק ודיין, וכל השבע חכמות על פיו היו סדורין, בנו רבינו שלמה ז"ל, מעיד על רבינו בהקדמתו לספר מגלה עמוקות על ואתחנן 'ידיו רב לו בכל התורה בנסתר ובנגלה, בתכונה ובפילסופיא ובקבלה, בתשובת שאלה בעל פה ידע כל אלה, מקרא משנה גמרא קלע אל השערה, הלכות מדרשים ואגדות ספרי וספרא, חכמת הדקדוק עד גמירא, נביכי ממורה [פי'- ספר מורה נבוכים להרמב"ם], היה לו שם ויד בכל חכמה, נתן לו ה' לב לדעת ולהזכיר מה ששמע מפי ספרים ומפי סופרים, הזכרן הגדול שאין כמוהו בכל העברים, חכמה ודעת הכל בכלל על פה כמסיני מסורים, גפ"ת אלפס וטורים הכל הגיד על פה לתלמידיו היקרים'.

בבית המדרש שהקים לו חותנו רבנו היה מרביץ תורה לתלמידים, ולכל צמא לשמוע את דבר ה', ורבינו לימד, דרש, ופסק הכל שלא על מנת לקבל פרס.

איש פלא היה רבינו, וכל ימיו היה קם באשמורת הלילה לקונן על חורבן בית המקדש, וכה כותב בנו בהקדמתו 'נתן זמירות בלילה קינה ויללה, על חרבן אריאל ועיר המהוללה, ושר בשירים בניגון שמנגנין שרפי מעלה, כאשר אליו נגלה פעם אחת איש לבוש אדרת שער כולה, והגיד לו כך וכך מקוננים פמליא של מעלה'
על מצבתו חרות "פה נטמן איש אלקי קדוש מן הקדמונים מגלה עמוקות רזין ומטמונים, הוא שאומרים עליו שדבר אתו אליהו פנים אל פנים, הגאון אב"ד ור"מ מהו' נתן נטע בן מהו' שלמה שפירא זצ"ל, נפטר ביום ד' י"ג אב שצ"ג לפ"ק, תנצב"ה".
סיפורי מופתים הרבה קיימים מרבינו, והרה"ק הדברי חיים מצאנז היה אומר שהיה די בהזכרת שמה של חולה לפני רבינו ומיד היתה ניוושע.

ספריו

חמשה עשר ספרים הניח אחריו רבינו בכתובים, בנסתר ובנגלה וביאורים על הלכה ותוספות ושו"ת עם חכמי דור

ומהידוע לנו מספריו אלו הם:

מגלה עמוקות הכולל בתוכו רנ"ב אופנים כמניין "רב לך" על תחילת פרשת ואתחנן, הדפיסוהו בניו סמוך לפטירתו בעיר קראקא בשנת שצ"ז.
מגלה עמוקות על התורה בדרך הדרוש והקבלה , נדפס לראשונה בעיר לבוב בשנת תקנ"ה.
אלף אופנים על אלף זעירא של ויקרא.

דרוש יקר ונבבד על תש"ך צירופי בראשית.

חידושים על הד' טורים ובית יוסף, והיה נמצא באוצר הרב דוד אופנהיים.

מגלה עמוקות על הרבה מסכתות הרי"ף, נמצאים ממנו בכתב ידו חידושים על הרי"ף, ונדפס בעיר אמשטרדם בשנת ת"פ, וכחמישית ממנו נדפס בסוף כרכי הגמרא בתוך חדושי אנשי שם על הרי"ף, ולאחרונה הוציאו את כל הכתוב בו לאור בספר מיוחד, ובש"ס מהדורת עוז והדר הכניסוהו כולו בתוך ליקוטי הגהות על הרי"ף.
סליחה על הקדוש הרב אנשיל הנהרג בקראקא על קידוש השם, נדפס בקראקא שצ"א.

הגהות ותקונים על הזוהר, נדפס בלובלין שנת שפ"ג.

הוספות על מחזור, נדפס בקראקא שס"ח.

תשובה בהיתר עגונה נמצא בשו"ת פני יהושע בתקנת עגונות סימן מ"ט

תורת נתן על התורה

ספר על הקבלה.

משפחתו

מגזע תרשישים היה רבנו, אביו הרב שלמה שפירא זצ"ל היה בנו של רבינו נתן בן הרב שמשון שפירא זצ"ל בעל מחבר מבוא שערים , ורבינו נקרא על שמו.

מצאצאיו בניו, הבכור הרב שלמה, הרב משה (שניהם כתבו הקדמה לספרו של רבינו), הרב יצחק.

בנותיו, מ' חוואליש, נישאה בזיווג ראשון להרב צבי שור, ובזיווג שני להרב אברהם ז"ק, מ' יוטל אשת הרב ישכר בעריש, מ' ליפשא, מ' דאבריש.

עוד מחתניו, הרב ישעיה הילדסהיים, הרב אברהם בן הרב משה מלבוב, הרב נתן, הרב מנחם מנדל בן הרב בנימין.

וכן הרבה גדולי ישראל בדורות הבאים נמנים על זרעו, מהם ר' יונתן אייבשיץ, מהרא"ל מינץ, ר' פנחס קאריצער, ר' מאיר שפירא.
מתלמידיו.

הכהן הגדול הש"ך למד לפניו בילדותו, רבינו ברכיה שפירא בעל זרע בירך, רבינו מאיר ר"מ בווענגראווא, הרב נח בן ר' פסח דיין,

עיין עוד

שם הגדולים להחיד"א. מליצי אש י"ג אב.

להרחבת העניין עיין במאמרו הנפלא של הרב אליעזר הכהן כ"צמן שליט"א בשני חלקים חלק א בקובץ ישורון כרך י"ג מעמוד תרעז והלאה, וחלק ב בכרך י"ד.