משתמש:בן אריה/מעשה ברירה בהלכות בורר

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

גדר מעשה ברירה ותיקון

פעולת הפרדה יכולה שתהיה או כמעשה שמהותו ברירה ותיקון, או כמעשה הפרדה שאין מהותו ברירה ותיקון, או כמעשה הפרדה שאין מהותו ברירה ותיקון אלא יש לו מהות אחרת, ופעולת ההפרדה טפלה למעשה ואין היא עיקר מהות המעשה.

מעשה ברירה שאסרה התורה בשבת, הוא מעשה שמהותו ברירה ותיקון. כאשר עומדים מינים המעורבים ואדם מתייחס אל ערבוב ?? וקלקול ומפריד את המינים המעורבים בכוונה שמעשה ההפרדה יגרום לתקוף בגוף המינים ?? או באחד מהם.

ואכן לאחר פועלת ההפרדה יישאר בידו מינים מתוקנים או אחד מהמינים מתוקן, הרי זה מעשה שמהותו ברירה ותיקון ואסור.

אולם מעשה הפרדה שאין מהותו ברירה ותיקון אלא יש לו מהות אחרת, ופעולת ההפרדה טפלה למעשה ואין הוא עיקר מהות המעשה מפני שעומדים בפני מינים שאינם נחשבים כמעורבים או באין כוונתו להפרדה או שאין כוונתו שמעשה ההפרדה יגרום לתיקון או לאחר העולם ההפרדה לא נשארו בידיו מינים מתוקנים אף לא אחד מהם, הרי אין זה מעשה שמהותו בברירה ותיקון ומהותו שינה ומשתה מעשה הפרדה שאין ברירה ותיקון מהני שלאחר הפעולה לא נשאר בידו מינים מתוקנים אלא מהות המעשה היא התעסקות בפסולת מותר.

דוגמאות:

• מותר להשליך פסולת המעורבת במים לתוך הכיור אף על פי שיש מסננת ביציאה מהכיור לניקוז, שעוצרת את הפסולת ומפרידה אותה מהנוזלים (שש"כ פ' י"ב י"ז ס"ק מ"ט).
• מותר להשליך פסולת המעורבת במים לתוך המשולש הניצב בצד הכיור, ותחתיו עשויה כמסננת, כאשר הפסולת נשארת בתוך המשלש והנוזלים זבים לכיור.

מעשה הפרדה שאין מהותו ברירה ותיקון מפני שעומדים לפני האדם מינים שאינם נחשבים המעורבים, אלא מהות המעשה נתינת טעם במשקה וכדו' – מותר.

דוגמאות:

• מותר לשפוך מים על גבי שמרים הנתונים במסננת שיצאו בחזרה צלולים (שי"ט סי' ט').
• תלויה על הברז מסננת כדי לסנן המים מחול, ונתקבל הרבה חול במסננת אע"פ שהמים מתערבבים בחול וחוזרים ומסתננים מותר – חזו"א נ"ג, מותר גם אפי' שבדרך יוצא גם טעם וקצת יין שבלע בשמרים (מ"ב ס"ק ל"ג) משום שמעט היין היוצא מהשמרים מתערב מיד במים, טפל הוא למים, ואין זה נחשב כבורר (חוט השני, דרשו 34).
• מותר להכין כוס תה בעזרת שקית המכילה עלי תה, או כפית תה כמעין כפית כפולה מנוקבת ששמים בה עלי תה, והוא שיעשה כן רק במים שאין היד סולדת בהם (שש"כ ס"ד), אבל כאשר עושה פעולה שמתייחסת למינים כמעורבים, על יד כן נחשבים המינים כמעורבים, הרי היא מעשה הפרדה שמהותו ברירה ותיקון ואסור.

דוגמאות:

• אין לאחוז השקית מעל הכוס כדי שיזבו ממנה המים (שש"כ ס"ק קצ"ב)
• מסננת עם שמרים ששפך על גבה מים ונמצאת ממש בתוך הנוזלים - אסור להגביה המסננת על מנת שיזבו המים (שש"כ ס"ק קצ"ב)

מעשה הפרדה שאין מהותו ברירה ותיקון מפני שאין כוונתו להפרדה, אלא מהות המעשה היא העברת המינים ממקום למקום וכדו' – מותר (שש"כ נ"ח ס"ק קצ"ב)

דוגמאות:

• המעביר במצקת מנוקבת אטריות מבושלות במים כשכוונתו רק להעביר בה את האטריות הישר מן הקדרה לצלחת, ואינו שוהה כדי להפרידם מן המים מותר שש"כ נ"ח.
• מותר לנקב קופסת שימורים בתחתיתה לפני שפותח אותה כדי שלא יהיה עליה שם כלי בפתיחתה, אף על פי שעל ידי זה יוצאים מי הירקות שאינו רוצה בהם, ואין בזה איסור ברירה, שהרי אינו מתכוון לכך, והברירה נעשית מאליה (שש"כ ט' ג' בהערה).

ודע דבשקית עם עלי תה, כשרוצה לנוטלה מן המים ולעיתים אף מנער את השקית לצורך זה ואסור לעשות כן, מן הנכון להוציא את השקית בכלי (שש"כ ס"ד, ארחות שבת ס"ק צ') וכן שקית מחוררת של אורז או מיני בצק (קישקע) הנמצאים בתוך המרק או החמין, מעיקר הדין מותר להוציאה אף על פי שהמים נוזלים דרך החורים, אך ראוי להחמיר להוציא את השקית בעזרת כף (דרכי עונג ל"ב י"ד).

מתחילה לא ידע כלל שיש לפניו תערובת של אוכל ופסולת, אלא סבר שכל הפירות ראויים לאכילה, ונטל פרי ונמצא שאינו ראוי לאכילה, מותר להניחו במקום שירצה, מכיון שלא היתה בכלל כוונה לברירה (ארחות שבת קכ"ד ס"ק ק"מ).

דוגמא:

• נטל פרי והתברר שהוא רקוב ושם אותו בצד, לא עבר על איסור ברירה (שש"כ סי' ו').

היתה לפניו תערובת של אוכל ופסולת, או שני מיני אוכלים שהוא מעונין באחד מהם, כשהתבונן בתחילה במה שעומד ליטול לידו וסבר שהוא האוכל שמעונין בו ונטלו לאכלו, ואחר כך נמצא שטר ויש בידו פסולת, אין איסור בזה, שהרי נטלו לאכלו ולא היתה כוונתו ברירה.

דוגמא:

• היתה ערימת בגדים מעורבים ולקח בגד וחשב שאותו צריך אך עלה בידו הבגד שאינו צריך, אין איסור זה.

אבל מעשה הפרדה שכוונתו לקחת אוכל וגם לברירה ותיקון הרי מהות המעשה גם בחירה ותיקון ואסור.

דוגמא:

• הנוטל פרי או בגד ע"מ לבדוק את זה שרוצה יקח ואם אינו רוצה בו יניחנו במקומו (נחלקו באחרונים ארחות שבת ס"ק מ"ה), אבל כשנוטל וישר מחזיר לתערובת – מותר, שהרי לצד שצריך ורוצה בזה הרי בירר אוכל, ואם ימצא שפסולת לא עשה ברירה שהרי יישאר בתוך התערובת.
• מעילים שמונחים בתערובת כגון שמונחים ע"ג השולחן, יבדוק אם זה המעיל שלו, ונשארים בתוך התערובת – מותר (שש"כ ס"ק י"ט).

מעשה הפרדה שמהותו ברירה ותיקון, מפני שעומדים מינים המעורבים ואדם מתייחס אל ?? וקלקלו ומפריד את המינים המעורבים בכוונה שמעשה ההפרדה יגרום לתיקון בגוף המינים הנפרדים, ואכן לאחר פעולת ההפרדה יישאר בידו מינים המתוקנים, הרי זה מעשה שמהותו ברירה ותיקון ואסור.

אוכלים או חפצים ממינים שונים המעורבים זה בזה אסור למיין אותם למיניהם גם אם אין כוונתו אלא להניח כל מין במקומו, כי הרי הוא בורר מתוך התערובת לא כדי להשתמש לאלתר בשני המינים שברר (שש"כ

אין לקחת חפצים מתוך תערובת על מנת למיין אותם, אף אם בשעת הנטילה נוטל מכל הבא לידו ואינו מקפיד מה יעלה בידו, ואחר כך כשהם בידו ואינם בתערובת מונח כל חפץ במקומו, דכיון שכוונתו בנטילה זו לברור ולמיין את החפצים ונגמרה נטילתו בזה שהניח את החפץ למקום המיועד לא נמצא בורר ואסור (ארחות שבת ג' ק"כ)

דוגמאות:

• יש לפניו תערובת של סכו"ם ורוצה למיין אותה ולהניח כל אחד במקומו, אין לעשות כן אפי' נוטל מכל הבא בידו.
• אין ליטול סכו"ם מתוך תערובת מכל הבא ליד ולהניח על השולחן במקום המיועד להם, אם אינו עורך את השולחן בסמוך לסעודה (ארחות שבת ג' ק"כ)

אבל מעשה הפרדה שאין מהותו ברירה ותיקון אלא יש לו מהות אחרת ופעולת ההפרדה טפלה למעשה ואין היא עיקר מהות המעשה, מהני שאין עיקר כוונת המעשה ברירה ותיקון אלא כוונה אחרת מותר.

כשמטרת הנטילה אינה לצורך המיון אלא מטרה בפני עצמה, מותר אחר כך להניח כל דבר במקומו.

דוגמאות:

• כלים שאינם נקיים המונחים בתערובת, מותר ליטול כלי מכל הבא לידו ולהדיחו, ורשאי אחר כך ליתנו במקומו המיועד לו אף שבאופן זה נמצא לבסוף שהכלים ממוינים, דעיקר לקיחתו על מנת להדיח הכלי, והנחת הכלי במקומו נעשית כפעולה נפרדת ואין כאן "מעשה אריכתא" של נטילה על מנת למיין (שש"כ פ"ה ס"ק קל"ג, ארחות שבת קכ"א)
• ערימת כביסה מותר לקחת בגד ללא הבחנה (ומקפלו באופן המותר), ומותר אחר כך להניחו במקומו המיועד לו (שש"כ פ"ט)

הבורר אוכל מתוך פסולת לאותה סעודה ונשאר מהמאכל, אם נשאר לו מן הנברר – מותר לאכול בסעודה אחרת ולא עבר על איסור בורר (מ"ב ס"ק ה' ש"ע הרב ג')

אם נמלך בדעתו, לכתחילה יש להיזהר לאכול הכלי בסעודה שבשבילה בורר – שעה"צ ס"ק ה', מעיקר הדין מותר לאכול בסעודה אחרת (שש"כ סי' ס"ב)

דוגמאות:

• קערה מלאה ובה תפוזים ואשכוליות, אסור להפריד ביניהם אם אין בדעתו לאכול לאלתר את שני המינים (שש"כ פ"ד)
• חדר ששיחקו בו הילדים בסוגים שונים של צעצועים והם מונחים על הרצפה בעירבוביא, אין למיינם וליתן כל משחק במקום המיועד לו (ארחות שבת ג' י"ב)
• אין למיין תמונות בשבת.
• אין למיין דברים שנתפזרו ולסדר לפי נושאים או לפי הסדר הראוי להם, אלא אם בא להשתמש בהם לאלתר (ארחות שבת ג' י"ג)

מכיון שעיקר מלאכת הבורר הוא התיקון, ישנה מציאות שאפשר לראות במעשה בררה, אבל אינו המלאכה שאסורה.

• אינו מתקן בדבר הנברר, אלא מאפשר לו לזרוק את הדבר הנברר ושניהם פסולת.

כגון:

• מותר להשליך פסולת המעורבת במים לתוך הכיור אף על פי שיש מסננת ביציאה מהכיור לניקוז, שעוצרת את הפסולת ומפרידה אותם מהנוזלים (שש"כ פ' י"ב, י"ז ס"ק מ"ט)
• מותר להשליך פסולת המעורבת במים לתוך המשולש הניצב בצד הכיור ותחתיתו עשויה כמסננת, כאשר הפסולת נשארת בתוך המשולש והנוזלים זבים לכיור.
• המשליך דבר שאינו מעורב לתערובת ויוצא כבתחילתו, לא ראו חז"ל מעשה זה כברירה ומותר, כיון שכל עיסקו בדבר שאינו מעורב ולבסוף גם מקבל כבתחילתו.
• מותר לשפוך מים על גבי שמרים הנתונים במסננת שיצאו בחזרה צלולים (שי"ט סי' ט').

ומותר גם אפי' שבדרך יוצא גם טעם וקצת יין שבלוע בשמרים (מ"ב ס"ק ל"ג) משום שמעט היין היוצא מהשמרים מתערב מיד במים, טפל הוא למים, ואין זה נחשב כבורר ("חוט השני", דרשו 34) ולכן –

• מותר להכין כוס תה בעזרת שקית המכילה עלי תה או כפית תה (מעין כפית כפולה מנוקבת ששמים בה עלי תה והוא שעשה כן רק במים שאין היד סולדת בהם. (שש"כ ס"ד)

אבל כשמתעסק אפי' קצת בזמן העירוב אסור ולכן –

• אין לאחוז השקית מעל הכוס כדי שיזובו ממנה המים (שש"כ ס"ק קצ"ב)
• מסננת עם שמרים ששפך על גבה מים ונמצאת ממש בתוך הנוזלים דאסור להגביה המסננת ע"מ שיזובו המים (שש"כ ס"ק קצ"ב)

כשאין כוונתו לברירה רק להעביר המאכל עם הנוזלים ממקום למקום ואינו שוהה כדי להפרידם מן המים אין חשש שמעט מן המים יזלו (שש"כ נ"ח ס"ק קצ"ב), לכן –

• המעביר במצקת מנוקבת אטריות מבושלות במים כשכוונתו רק להעביר בה את האטריות הישר מן הקדרה לצלחת, ואינו שוהה כדי להפרידם מן המים – מותר (שש"כ נ"ח).
• בשקית עם עלי תה כשרוצה לנוטלה מן המים, ומצוי שהנוטל משהה אותה שינטפו הטיפות, ולעיתים אף מנער את השקית לצורך זה, מן הנכון להוציא את השקית בכף (שש"כ ס"ד, ארחות שבת ס"ק צ').
• שקית מחוררת של אורז או מיני בצק (קישקע) הנמצאת בתוך המרק או החמין, מעיקר הדין מותר להוציאה אף על פי שהמים נוזלים דרך החורים, אך ראוי להחמיר להוציא את השקית בעזרת כף (דרכי עונג ל"ב י"ד).
• מותר לנקב קופסת שימורים בתחתיתה לפני שפותח אותה, כדי שלא יהיה עליה שם כלי בפתיחתה, אף על פי שעל ידי זה יוצאים מי הירקות שאינו רוצה בהם, ואין בזה איסור ברירה, שהרי אינו מתכוון לכך והברירה נעשית מאליה (שש"כ פרק ט' ג' בהערה).
• אין לקחת חפצים מתוך תערובת על מנת למיין אותם אף אם בשעת הנטילה נוטל מכל הבא לידו ואינו מקפיד מה יעלה בידו, ואחר כך כשהם בידו ואינם בתערובת מניח כל חפץ במקומו, דכיון שכוונתו בנטילה זו לברור ולמיין את החפצים זה מזה, הרי אנו רואים הכל כמעשה אריכתא ונגמרה נטילתו בזה שהניח את החפץ, למקום המיועד לו ונמצא בורר (ארחות שבת פ' ג' ק"כ).

ולכן –

• יש לפניו תערובת של סכו"ם ורוצה למיין אותה ולהניח כל אחד במקומו, אין לעשות כן אפי' נוטל מכל הבא בידו.
• אין ליטול סכו"ם מתוך תערובת מכל הבא ליד ולהניח על השולחן במקום המיועד להם, אם אינו עורך את השולחן בסמוך לסעודה (ארחות שבת ג' ק"נ).

אולם כשמטרת הנטילה אינה לצורך המיון, אלא מטרה בפני עצמה, מותר אחר כך להניח כל דבר במקומו. ולכן –

• כלים שאינם נקיים המונחים בתערובת, מותר ליטול כלי מכל הבא לידו ולהדיחו ורשאי אחר כך ליתנו במקומו המיוחד לו אף שבאופן זה נמצא לבסוף שהכלים ממויינים, דעיקר לקיחתו על מנת להדיח הכלי, והנחת הכלי במקומו נעשית בפעולה נפרדת, ואין כאן מעשה ?? של נטילה על מנת למיין (שש"כ פ"ה ס"ק קל"ג ארחות שבת קכ"א).
• ערימת כביסה – מותר לקחת בגד ללא הבחנה ומקפלו באופן המותר ומותר אחר כך להניחו במקומו המיוחד לו (שש"כ פ"ט).

ברירה בטעות

מתחילה לא ידע כלל שיש לפניו תערובת של אוכל ופסולת, אלא סבר שכל הפירות ראויים לאכילה, ונטל פרי ונמצא שאינו ראוי לאכילה – מותר להניחו במקום שירצה, מכיון שלא היתה בכלל כוונה לברירה (אורחות שבת קכ"ד ס"ק ק"מ).

• כגון שנטל פרי והתברר שהוא רקוב ושם אותו בצד, לא עבר על איסור ברירה (שש"כ סי' ו').

היתה לפניו תערובת של אוכל ופסולת, או שני מיני אוכלים שהוא מעונין באחד מהן כשהתבונן בתחילה במה שעומד ליטול לידו וסבר שהוא האוכל שמעונין בו ונטלו לאכלו, ואחר כך נמצא שטעה ויש בידו פסולת - אין איסור בזה, שהרי נטלו לאכלו ולא היתה כוונת ברירה, ולכן –

• היתה ערימת בגדים מעורבים ולקח בגד וחשב שאת זה צריך – מותר, אף שעלה בידו הבגד שאינו צריך.

הנוטל מן הבא ליד, מתוך כוונה שאם ימצא אוכל יאכלנו, ואם תמצא פסולת יזרקנה, נחלקו האחרונים, אבל כשנוטל וישר מחזיר לתערובת – מותר, שהרי לצד שצריך ורוצה בזה הרי בירר אוכל, ואם יימצא שפסולת, לא עשה ברירה שהרי יישאר בתוך התערובת, ולכן –

• מעילים שמונחים בתערובת, כגון שמונחים ע"ג השולחן ובודק אם זה המעיל שלו ונשארים בתוך התערובת – מותר (שש"כ ס"ק י"א).

הבורר אוכל מתוך פסולת לאותה סעודה ונשאר מהמאכל, אם נשאר לו מן הנברר – מותר לאכול בסעודה אחרת ולא עבר על איסור בורר (מ"ב ס"ק ה' ש"ע הרב סי' ג')

אם נמלך בדעתו, לכתחילה יש להיזהר לאכול את הכל בסעודה שבשבילה בורר (שעה"צ ס"ק ה') ומדין מותר לאכול בסעודה אחרת (שש"כ סי' ס"ב).