משתמש:דוד בש/טיוטה

שריר הזוקף

(arrector pili muscles בלעז )

שריר זה קשור לזקיק השערה אשר נמצא על גבי העור. כאשר שריר זה מתכווץ הוא גורם לזקיק השערה להמתח ולשערה שתלויה בו להזדקף(ומכאן שמו). הזדקפות סיבי השיער יוצרת תופעה הקרויה "עור ברווז".

השריר מסווג כשריר חלק אשר בדרך כלל פועל באופן עצמוני וללא שליטה.

שליטה עצבית

צרור של שרירים אלו מחוברים למספר זקיקים בו זמנית ויוצרים ”יחידה זקיקית” המעוצבבת על ידי המערכת הסימפטטית של מערכת העצבים האוטונומית (ANS) . השריר מחובר דרך שקע בזקיק השערה באזור של תאי הגזע הזקיקיים (HFSC) שם שלוחות השריר חודרות עמוק לזקיק ומקיפות את השערה עצמה.

תפקיד השריר

באופן כללי השריר באופן עצמוני כנראה במצבי עקה שונים. פעילותו נצפתה בתנאי קור ולחץ.

בתנאי קור הוצעו שתי הצעות בנוגע לתועלת של ההתכווצות. האחת הינה העמדת השערות לשיפור הבידוד התרמי על ידי כליאת בועות אוויר אשר מסייעות בבידוד. התועלת האחרת שהוצעה הינה שכיווץ השריר לוחץ על הזקיק ומזרז הפרשה של סבוּם (סוג של חֵלֶב).

שליטה בהזדקפות

ישנם עדויות שלמרות שהשריר הינו שריר חלק התלוי במערכת העצבים האוטונומית נמצאו פרטים באוכלוסיה הכללית היכולים לשלוט במידה כזו או אחרת בהזדקפות השערה.

מצבים פתולוגים

מחלת הצרעת (הנסן) מחלת הנסן הינה מחלה חיידקית אשר יש לה שתי הופעות, טוברקלואידית או לפרומטוזואית. צרעת לפרומטוזואית הינה הופעה חמורה יותר של המחלה אשר בין היתר פוגעת ביכולת השריר להתכווץ וייתכן ויש קשר בין זה לתופעה של נשירת שיער במחלה.

השפעות תרופתיות

בניסויים נמצא כי תרופות המשפיעות על קולטנים תאיים אדרנגנים מסוג alpha 1 השייכות למשפחת קולטני הGPCR מסייעות בצמצום תופעת נשירת שיער בהתקרחות כתוצאה מהתנהגות אגרסיבית מקומית כלפי השיער(התקרחות מתיחה).

ההקשר המקראי

בספר שמות בפרשת יתרו מופיע הפסוק ”ויחד יתרו על כל־הטובה אשר־עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים" מפרש רש”י ”נעשה בשרו חידודין חידודין " כלומר סמרו שערותיו.