משתמש:חיים הלוי/מחזור וורמייזא
| מחזור וורמייזא | |
|---|---|
| בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים | |
 הדף הראשון במחזור וורמייזא | |
| מחבר | שמחה בן יהודה |
| ארץ מקור | גרמניה |
| מיקום נוכחי | ירושלים |
| העלאה על הכתב | ה' ל"ב (1272) |
| הדפסה ראשונה | מהדורת פקסימיליה - ואדוז 1985 |
מחזור וורמייזא (או: מחזור וורמס) הוא כתב יד מאויר של מחזור התפילות האשכנזי לחודשי הקיץ, שנכתב בשנת ה' ל"ב (1272), ככל הנראה בעיר וירצבורג שבפרנקוניה. המחזור שימש את חזני בית הכנסת הגדול של וורמייזא כמה מאות שנים, עד לחורבן בית הכנסת, ולפיכך נקבע שמו כ"מחזור וורמייזא". במהלך השנים צורף למחזור זה כתב יד נוסף המשלים אותו, שנכתב, כנראה, סמוך אליו בזמן ובמקום.
ייחודו של מחזור וורמייזא מתבטא בהיקפו המרשים, עושר תכניו וצורתו האומנותית.
בשנת 1985 יצאה לאור מהדורת פקסימיליה של המחזור יחד עם כרך מבואות, בואדוז שבליכטנשטיין.
כתיבת המחזור
רבות הידיעות על תולדות כתיבת מחזור וורמייזא, כיוון שהסופר כתב קולופון מפורט בסוף כתב היד המתאר את אופן כתיבת המחזור:
אני שמחה בר' יהודה הסופר כתבתי זה המחזור לדודי ר' ברוך בר' יצחק בתוך מ"ד שבועות וערכתי וסדרתי הכל מראש ועד סוף כל התפילה כשאומר החזן וסיימתי אותו בעזרת ש-ד-י לחודש טבת כ"ח בו בשנת שלושים ושתים לפרט...
שתי ידיעות חשובות נלמדות מהקולופון:
- מעתיק כתב יד הוא שמחה בן ר' יהודה הסופר.
- סיום כתיבת המחזור היה בתאריך כ"ח בטבת ה' ל"ב.
פרט אחד, נעדר מן הקולופון: מקום כתיבת המחזור. אין בעובדה זו כדי להתמיה, משום שמעתיקים אשכנזיים, ובייחוד אלה שפעלו בגרמניה, לא תמיד נהגו לציין את מקום כתיבת המחזור. אמנם, החוקרים העלו מספר ראיות שהמחזור נכתב בגרמניה:
- הכתב במחזור הוא כתב אשכנזי-גרמני מרובע; אופייני לכתבי יד שנכתבו בגרמניה במחצית השניה של המאה הי"ג.
- סדרי התפילות והפיוטים תואמים למנהג אשכנז המערבי, שרווח בגרמניה באותה עת.
- סגנון האיורים במחזור דומה מאד לסגנון האיורים שרווחו בכתבי יד, כלליים ויהודיים, שנכתבו בפרנקוניה במאה הי"ג.
- חתימות חזנים רבות
היסטוריה
עד למלחמת העולם השניה
מחזור וורמייזא נכתב בין השנים ה' ל"א - ל"ב, ע"י שמחה בן ר' יהודה הסופר. הוא נכתב, כנראה, בוירצבורג שבפרנקוניה (ראה להלן). החוקרים משערים שהמחזור גלה מן העיר בפרעות רינדפלייש, שפגעו גם ביהודי וירצבורג, עד שהגיע בסופו של דבר לוורמס (בלשון היהודים "וורמייזא"), לפחות באמצע המאה ה-16[1].
בוורמייזא שימש המחזור באופן רציף את חזני בית הכנסת הגדול כמה מאות שנים, עד לחורבן בית הכנסת בידי הנאצים בליל הבדולח - חודש חשוון תרצ"ח (נובמבר 1938), אז הועלה בית הכנסת העתיק באש ונבזז על ידי פורעים נאצים.
בזמן מלחמת העולם השניה
מיד לאחר הצתת בית הכנסת בירר ד"ר פרידריך אילרט, ארכיונאי העיר, מה עלה בגורלם של כתבי היד שהיו ברשות הקהילה ושל ארכיון הקהילה, שנשמרו במקומות שלא נפגעו בהצתה. אילרט נוכח לדעת שהארכיון וכתבי היד נעלמו, ואף חיפוש שעשה בעזרת עיריית וורמייזא לא הניב תוצאות.
בשנת 1943 חיפש המשרד הראשי של הגסטאפו בדארמשטאט (הסמוכה לוורמייזא) מומחה שיוכל לפענח כתבי יד זרים, וד"ר אילרט הומלץ כמועמד מתאים לכך. הוא הוזמן לארמון הדוכס בדארמשטאט, ושם, במרתף הארמון, התבקש לזהות ערימה של כתבי-יד. אילרט הבחין כי לפניו ארכיון הקהילה היהודית בוורמייזא, ובכללו המחזור. הוא הצליח להוציא את כל החומר ממרתפי הגסטאפו תוך כדי הסתכנות אישית, ולהעבירו ולאחסנו באחד מצריחי הקתדרלה של העיר. בזכות שמירת המחזור בקתדרלה ניצל המחזור גם מהפצצות העיר על ידי בנות הברית[2].
לאחר מלחמת העולם השניה
לאחר כיבוש וורמס בידי בעלות־הברית, במרץ ,1945 הודיע אילרט למפקד הצבא בעיר שמחזור וורמס שמור במגדל הקתדרלה של וורמס. מספר ימים אחר כך התייצבו במשרדו של אילרט שני קצינים מצבא ארצות הברית ובידם צו מן המפקד הצבאי של העיר, המסמיך אותם לקבל לידיהם את המחזור, על־מנת להעבירו למוזיאון היהודי של ניו יורק, אך אילרט סירב להוציאם מן הקתדרלה.
ב-18 בדצמבר 1946 דרשו שלטונות הכיבוש הצרפתיים, שבתחום שליטתם נמצאה העיר וורמס, דין וחשבון מפורט מהעירייה לגבי הבניינים היהודיים והרכוש היהודי שנמצאו בעיר. ועלתה הדרישה להוציא את המחזור היקר מרשות עיריית וורמס ולהעבירו לבעלות יהודית. הקהילה היהודית במיינץ, פנתה לבית־המשפט, בראותה עצמה יורשת האוצרות היהודיים ששרדו בחבל הריין (בוורמס לא גרו יהודים באותה עת), ותבעה להעביר לרשותה את הארכיון היהודי של וורמס ואת שני כרכי המחזור. הדיונים המשפטיים נמשכו למעלה משנה ובסופם הסכימו נציגי קהילת מיינץ להשאיר את רוב התעודות וכתבי־היד למשמרת בוורמס, ובלבד שיחיו באחריות הקהילה.
הספרייה הלאומית בירושלים גם החלה להתעניין בתעודות הארכיון היהודי של העיר, ובייחוד בשני כרכי המחזור, על מנת ולהעבירם לישראל. אילרט, שהציל את המחזורים בזמן המלחמה (לטענתו, תוך סיכון חייו), התנגד בתוקף להוצאת הספרים מן העיר, ואולם ב18- בנובמבר 1954 פסק בית־המשפט בגרמניה כי ארגון ועידת התביעות זכאי לקבל לידיו את רכוש הקהילה היהודית שחרבה. במקביל התנהלו בירושלים דיונים, במטרה לכלול את שני כרכי המחזור בהסכם השילומים עם גרמניה המערבית, שעמד להיחתם אז. לבסוף ב2- באוקטובר 1956 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל, ממשלת הרפובליקה המערב־גרמנית, ממשלת מדינת ריינלנד-פפאלץ ועיריית וורמס, שלפיו מתחייבת עיריית וורמס לשמור במוזאון או בארכיון העירוני אותן תעודות שיישארו ברשותה, לשקם את בית־הכנסת העתיק ולהעביר את שני כרכי המחזור לארכיון בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. ב14- במרץ 1957 נמסרו המחזורים לידי נציג ממשלת ישראל והועברו לירושלים.
כיום זמין המחזור לצפיה מקוונת באתר האינטרנט של הספריה הלאומית.
ניקוד המחזור
איורי המחזור
הגהות במחזור
הנספחים למחזור
לקריאה נוספת
- ד' גולדשמידט, "מחזור ק"ק וורמייזא", בתוך: מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים תש"מ, עמ' 9-30
- מ' בית אריה, "מחזור וורמס - תולדותיו ותכונותיו הפאליוגראפיות והקודיקולוגיות", בתוך: כרך המבואות למחזור וורמייזא, ואדוז 1985, עמ' ט'-כ"ו.
- ע' פליישר, "תפילה ופיוט במחזור וורמיישא", בתוך: כרך המבואות למחזור וורמייזא, ואדוז 1985, עמ' כ"ז-ס'.
- ע' כהן-מושלין, "תוספות למחזור וורמס", בתוך: כרך המבואות למחזור וורמייזא, ואדוז 1985, עמ' ע"ב-ע"ד.
- א' אלדר, "ניקודו של מחזור וורמייזא", בתוך: כרך המבואות למחזור וורמייזא, ואדוז 1985, עמ' ע"ה-צ"ט.
- מ' בית אריה, "ניקודו של מחזור ק"ק וורמייזא", בתוך: קובץ מאמרים בלשון חז"ל, א (תשל"ב), עמ' 302-344.
- ב' נרקיס וע' כהן-מושלין, "האיורים במחזור וורמס: תיאור ואיקונוגראפיה", בתוך: כרך המבואות למחזור וורמייזא, ואדוז 1985, עמ' ס"א-ס"ט.
- ע' כהן-מושלין, "הסגנון האמנותי של מחזור וורמס", בתוך: כרך המבואות למחזור וורמייזא, ואדוז 1985, עמ' ס"ט-ע"ב.
- י' פלס, "הגהות למחזור וורמיישא", בתוך: מוריה, שנה י"ג, גליון ז-ט (קנא-קנג), אלול תשד"מ, עמ' כ"א-כ"ט.