לדלג לתוכן

משתמש:חכמה ומוסר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

יִרְאַת ה׳ רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ

משלי א, ז

יראת ה׳ ראשית דעת. היא תרומת עקר הדעת והיא תהיה לך הראשונה לדעת. לפני חכמתך הקדם ליראה את יוצרך, והיא תתן בלבך לעשות בחכמה ובדעת, כי האוילים, אשר אינם יראים את ה׳, הם בוזים את החכמה ואת המוסר

רש״י שם

ודי לך בדברי החכם המפורסם בפילוסופים שאמר: ״חפץ האל ממנו להיות נבונים חסידים״. שהאדם כשיהיה חכם נבון מבקש תאוות אינו חכם על האמת. שתחלת החכמה מחייבת שלא יקח אדם ממעדנים הגופניים אלא מה שיש בו תקון צורך גופו...
וכן מצאנו הנביא האשים וחשב לעון למי שהתהלל שהוא חכם והוא מורד במצוה ומבקש תאות נפשו. והוא מה שאמר (ירמיה ח, ח) ׳אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהֹוָה אִתָּנוּ [אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים]׳.

הקדמת הרמב״ם למשנה