משתמש:מאיר ישראל אדרי/הבני שחור כיפה
אהבתן פישר (Agapornis fischeri)
הבני שחור כיפה או ציפור אהבה פישר[1] (שם מדעי: Agapornis fischeri)הוא מין של תוכי קטן מהסוג אהבתן (Agapornis). הוא התגלה לראשונה בסוף המאה ה-19 וקרוי על שמו של המגלה הגרמני גוסטב פישר. מין זה פופולרי מאוד כציפור מחמד בשל צבעיו העזים וטבעו הפעיל
תיאור פיזי
אהבתן פישר נחשב לאחד המינים הקטנים בסוגו, עם אורך ממוצע של כ-14 ס"מ ומשקל הנע בין 42 ל-58 גרם.
- ניצוי: הגוף ברובו ירוק מבריק. החזה, הצוואר והפנים בצבע כתום-זהוב שהופך כהה יותר לכיוון המצח. חלקו האחורי של הראש (העורף) בעל גוון זית-חום.
- מקור: מקור מעוקל בצבע אדום עז.
- עיניים: מסביב לעין קיימת טבעת לבנה של עור חשוף (White Eye-ring), המבדילה אותו ממינים אחרים של אהבתנים.
- זנב: נוצות הזנב העליונות נוטות לכחול או סגול.
תפוצה ובית גידול
מקורו של המין באזורים מוגדרים במזרח אפריקה:
- אזורי מחיה: צפון טנזניה, דרום אגם ויקטוריה.
- סביבה: סוואנות יבשות, שטחי עשב וחורשות שיטים בגבהים של 1,100 עד 2,200 מטרים
- אורח חיים: הם חיים בלהקות קטנות ונודדים בהתאם לזמינות מקורות המים והמזון.
תזונה
בטבע, התזונה מתבססת בעיקר על:
- זרעי דגנים ועשבי בר.
- פירות (בעיקר תאנים).
- לעיתים הם נחשבים למזיקים חקלאיים כשהם פושטים על שדות תירס ודוחן.
התנהגות ורבייה
הציפורי אהבה ידועים בקשר הזוגי החזק שלהם (מכאן שמם).
- קינון: הם מקננים בחורי עצים או במבנים נטושים.
- תטולה: הנקבה מטילה לרוב 4 עד 6 ביצים לבנות.
- דגירה: תקופת הדגירה נמשכת כ-23 ימים. הגוזלים עוזבים את הקן לאחר כ-38 עד 42 ימים[2].
מצב שימור
נכון להיום, המין מוגדר כקרוב לסיכון (Near Threatened) על ידי ארגון ה-IUCN. האיומים העיקריים הם אובדן בתי גידול ולכידה מסיבית למטרות סחר בציפורי מחמד (אם כי כיום רוב הציפורים בשוק מגיעות מגידול בשבי).
האהבתן כציפור מחמד
בשל האינטליגנציה הגבוהה שלהם, הם דורשים גירוי מנטלי מתמיד, כלוב מרווח וצעצועים. הם ידועים ברמת רעש בינונית ובנטייה ללעוס חפצים.
הערה למגדלים: יש להימנע ממתן אבוקדו, שוקולד או קפאין, הנחשבים לרעילים עבורם.
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1] - ↑ ליאה בלייזק, ציפור אהבה פישר, באתר רשת גיוון בעלי חיים, 2025-11-24