משתמש:מאיר ישראל אדרי/קקדואים שחורים
מראה
תת-משפחת הקקדואים השחורים (Calyptorhynchinae) היא קבוצה ייחודית ומרשימה של תוכים גדולים, השוכנים בעיקר ביבשת אוסטרליה. השם יתברך חנן אותם במראה אצילי, נוצות כהות ויכולות הישרדות מרשימות בסביבות מחיה מגוונות.
בתת-משפחה זו קיימים 5 מינים עיקריים, הנחלקים לשני סוגים (Calyptorhynchus ו-Zanda). להלן הפירוט המלא של כל המינים והייחודיות של כל אחד מהם:
1. קקדו שחור אדום-זנב (Red-tailed Black Cockatoo)
זהו אולי המין המוכר והנפוץ ביותר מבין השחורים.
- המיוחד בו: הזכרים מתהדרים בנוצות זנב בצבע אדום בוהק ומרשים. הנקבות, לעומת זאת, מעוטרות בנקודות צהובות-כתומות על ראשן ובחזהן.
- תכונה בולטת: הוא נחשב לתוכי חזק מאוד המסוגל להסתגל לאזורים צחיחים יחסית.
2. קקדו שחור מבריק (Glossy Black Cockatoo)
זהו המין הקטן ביותר בתת-משפחה זו, אך הוא ניחן ביופי עדין.
- המיוחד בו: בניגוד לשאר הקקדואים השחורים, נוצותיו בעלות ברק חום-שוקולד עמוק.
- תכונה בולטת: הוא "אכלן בררן" באופן פלאי – תזונתו מבוססת כמעט אך ורק על זרעים של עצי קזוארינה ספציפיים. הבורא צייד אותו במקור מותאם בדיוק לקילוף האצטרובלים הללו.
3. קקדו שחור צהוב-זנב (Yellow-tailed Black Cockatoo)
תוכי ענק ומרשים עם מוטת כנפיים גדולה מאוד.
- המיוחד בו: כפי ששמו מעיד, יש לו פסים צהובים רחבים בזנב וכתמים צהובים גדולים בצידי הלחיים.
- תכונה בולטת: הקריאה שלו היא אחת החזקות והייחודיות בטבע האוסטרלי, והוא ידוע ביכולתו למצוא זחלים בתוך גזעי עצים על ידי ניקור המקור העצמתי שלו.
4. קקדו שחור קצר-מקור (Short-billed Black Cockatoo / Carnaby's)
מין שנמצא בסכנת הכחדה וזוכה למאמצי שימור רבים.
- המיוחד בו: יש לו כתמים לבנים (ולא צהובים או אדומים) בזנב ובלחיים.
- תכונה בולטת: המקור שלו קצר ורחב יותר, מה שמאפשר לו לפצח ביעילות זרעים של צמחי בנקסיה ופרוטיאה שהשם יתברך התקין עבורו בטבע.
5. קקדו שחור ארוך-מקור (Long-billed Black Cockatoo / Baudin's)
דומה מאוד במראהו למין קצר-המקור, אך יש ביניהם הבדל תפקודי חשוב.
- המיוחד בו: המקור העליון שלו ארוך וצר מאוד.
- תכונה בולטת: המקור הארוך משמש אותו כ"צבת" עדינה כדי לשלוף זרעים קטנים מתוך אצטרובלים עמוקים של עצי איקליפטוס מסוימים, עדות מופלאה להשגחה הפרטית שכל מין מקבל את הכלים המתאימים למזונו.