לדלג לתוכן

משתמש:מאיר שמחה יעקובוביץ/חיוב ושלילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מאיר שמחה יעקובוביץ.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מאיר שמחה יעקובוביץ.

חיוב ושלילה בהלכה הם מושג הדן במגבלה מסוימת האם יסודה הוא בצדה החיובי, שיש צורך דווקא בעניין המסוים אותו דורש התנאי, או שהטעם למגבלה זו היא בעייתיות מסוימת שישנה בצדדים אותם התנאי פוסל.

נידון זה, יכול להעלות בכמה עיתים, יש שמעלים נידון זה בהיבט של שאלה הלכתית גירדא, ולעיתים הוא עולה כשאלה פילוסופית הדנה בגבולות הגזרה של דין מסוים.

הנידון בסגנונות שונים

חיוב או חיוב אחר

הנידון הפשוט ביותר שיש להעלות בזה והוא מועלה כמעט בכל פורום הלכתי כלשהוא העוסק בנושא מעין זה, הוא נידון שעניינו שאלה הלכתית פשוטה, האם צריכים אנו את הדין הראשון או שאנו צריכים שלא יהיה הדין השני, ולדוגמא, האם ישנו דין שהלולב יהיה של הנוטל, או שיש פסול אם הוא של מישהו אחר, כלומר, הנידון פה אינו האם ישנו פסול שהוא לא שלו, אלא האם יש חיסרון בכך שהוא של מישהו אחר, שאלה זו, פחות נוגעת בהיבט הפילוסופי של דיון זה אלא מתמקדת בשאלה הלכתית, האם הצורך בלולב שיהיה 'לכם' הוא צורך שהלולב יהיה של הנוטל ממש, או שדי שאינו של אדם אחר, הנפק"מ משאלה זו, תהיה אף היא הלכתית, כגון, הנוטל לולב של הפקר [וכגון, שלא התכוון לזכות בו] או של איסורי הנאה לסוברים שאינם שלו[1].

חיוב או שלילה

נידון נוסף שמועלה בזה הוא נידון הדן באופן שונה, והיינו, לאחר שהתברר כי יש צורך שהלולב יהיה ממש של הנוטל, ואין מספק את ההלכה מה שהוא אינו של אחר, האם ישנו דין חיובי שצריך שיהיה הלולב של הנוטל, או שמצד עצם הנטילה הייתה כשרה היא בלא כל זה, אלא שישנו פסול מצד שהוא לא שלו, דיון זה עוסק יותר בקווים המתמקדים בגבולות הגזרה של דין 'לכם', הנפק"מ משאלה זו, הינו פחות מעשי ויותר עוסק בדרך כלל באגף התיאורטי, ויסודה הוא במקרה שיתבטל הבסיס למגבלה המדוברת, דהיינו, הנידון עוסק בשאלה האם הצורך שהלולב יהיה של הנוטל הוא צורך חיוני לנטילה, ועצם הנטילה חסרה בהעדרו, או שאינו אלא דין שהעדר קיומו מונע את קיום הנטילה, ועצם הנטילה יכולה להתקיים גם בהעדר עניין הבעלות על הלולב, ולדוגמא, החילוק יצא אם יווצר מצב שיבטלו את דיני הבעלות, אילו נאמר שישנו דין בחיוב בנטילת שלו, הרי שנטילת לולב בהעדר החלק הזה, שהנוטל הוא בעלי הלולב, הינה נטילה חסירה, וכמו שצריך שיהיה הלולב גבוה גובה מסוים, כך יש דין שיהיה הלולב שלו, ובהעדר כך - לא יצא יד"ח, אולם אם עצם הנטילה מושלמת אף בהעדר בעלות הנוטל על הלולב, אלא שהשיתה התורה פסול חיובי בלולב שאינו של הנוטל, ממילא בהעדר דיני הבעלות אין הלולב 'לא שלו', שכן אין כלל מושג של 'שלו', בדומה לזה יש לומר בעניין תנאי, שחקרו האחרונים[2] האם יש צורך בקיום התנאי או בהעדר ביטולו, והחילוק כתבו האחרונים[3] כי הוא במקרה שהאדם ביטל את התנאי לחלוטין, שנחלקו בזה הראשונים[4], שכעת אמנם התנאי לא התקיים, אך גם לא התבטל, שכעת אין כלל תנאי, ואף אם יקיים את התנאי אי"ז מועיל [אם ננקוט שצריך קיום ולא העדר ביטול], שכן קיום התנאי ועל בתנאי שהתנאי התקיים ובהעדר התנאי אין משמעות לעשיית המעשה שמסמל את קיום התנאי.

נפק"מ ייחודיות

מלבד הנפק"מ הפשוטה והיא, או דבר שאינו אף אחד מן החיובים [לפי סוג א'] ובמקרה שיתבטל הבסיס למגבלה [לפי סוג ב'], ישנם עוד כמה נפק"מ שהעלו האחרונים בנושאים שונים.

שניהם ביחד

נפק"מ מעניינת שהעלו האחרונים היא במקרה שנעשו שני הדברים יחד [נפק"מ זו היא ההיפך מהנפק"מ הקודמת, שהיא שום דבר], ולמשל, במקרה שהעבודה נפעלה בימין ובשמאל יחד, שכתוב בתוספתא[5] שהעבודה פסולה, בצפנת פענח[6] רוצה להוכיח מהלכה זו, כי דין ימין הינו דין בחיוב שכן אם הדין הוא בהעדר השמאל, הרי כאן נעשתה העבודה בימין, ואם יש צורך בנתינת כוח של ימין, הרי הוא ניתן, ומכך שכאשר נעשתה העבודה בשניהם יחד - פסול, מוכח כי הדין הוא שהשמאל פועל פסול, וא"כ הרי כיוון שנעשתה השחיטה בשמאל - נפסלה העבודה, והאור שמח[7] דוחה ראיה זו בטענה כי אף אם צריך ימין, הרי כאן פסול, שכן העבודה מתייחסת לימין ולשמאל יחד, וא"כ הרי לא נעשתה העבודה כולה בימין, ואף אם הימין מכשיר - יש לפסול כאן[8].

קיום שאינו נחשב

נפק"מ נוספת היא באופן שבו התקיימה המגבלה המדוברת אך קיום המגבלה נעשה באופן שאינו נחשב, ולמשל, שחט בשמאל באונס, שאז אין המעשה מתייחס אל הפועל[9], הרי מצד השחיטה - אין השחיטה פסולה שכן שחיטה באונס כשירה, אולם פעולת השמאל - אינה מתייחסת, והרי זה כאילו לא נשחטה הבהמה ע"י האדם, אם ננקוט כי הימין נותן הכשר - הרי השחיטה פסולה, אך אם ננקוט להיפך - השחיטה כשרה.

תיקון עתידי

נפק"מ נוספת שדשו בה האחרונים, היא האם יש אופן לתיקון עבודה שנעשית בהעדר המגבלה הנצרכת, אם ננקוט כי הדין הוא חיובי בקיום המגבלה, הרי שאפשר לעשות שוב פעולה זו, שכן הפעולה לא נעשתה, אך אם ננקוט כי הפעולה מושלמת אף בהעדר המגבלה, אלא שהמצב ההופכי של המגבלה פוסל בלי קשר לעצם הפעולה - הרי שלא יתכן תיקום עתידי, ולמשל, אם קיבל בשמאל, הרי שאם צריך ימין - אי"ז כלל קבלה, וצריך לקבל שוב, אולם אם קבלת שמאל פועלת פסול - הרי שפעולתו פסולה, ופסל את הקרבן[10].

הערות שוליים

  1. עיין ריטב"א סוכה לה, א
  2. חידושי הגרש"ש כתובות סימן א, גיטין סימן כב, חידושי הגרנ"ט סימן כ, שיעורי עיון התלמוד כתובות שיעור לז
  3. שיעורי עיון התלמוד, שם
  4. עיין: שו"ת הרא"ש כלל לה סימן ט, ורשב"א גיטין עו, ב ד"ה וליחוש
  5. זבחים א, ה
  6. שחיטה ז, יט
  7. בירחון דגל התורה, שם
  8. עיין גם בקהילות יעקב זבחים יג, ג ושיעורי עיון התלמוד קדשים שיעור סא מה שהוסיפו לדון בראיה זו
  9. עיין שו"ת חמדת שלמה סימן לח
  10. עיין קהילות יעקב זבחים יג, א, והלאה, ושיעורי עיון התלמוד קדשים שיעור סא