משתמש:מהדורא קמא/חכמת המחצבים (אגדה)

חכמת המחצבים בשער האגדה הוא דברי אגדה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה בענניי חכמת המחצבים.

חכמת המחצבים בתקופת הנבואה

”וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ (תהילים יח ח)”

אדם הראשון השיג את חכמת המחצבים בדרך של השגה נבואית . אחרי אדם הראשון קמו נביאי האלילים והשיגו את חכמת המחצבים בדרך של חזיונות אלילים.

השגות מראה דמות העולם והמחצבים בדרך השגה נבואית הוא כעין שכתב הרמח"ל בדעת תבונות (קפ"ח -צ) וז"ל אמנם אעירך עוד על ענין אחד במראה הנבואה הזה, והוא, שאף על פי שמצינו לנביאים שיראו דמויות נבואיים אלו, אין צורך שיראו אותם בראיה כראית העין הגשמי, אלא בראיה הנפשית וכו'. והנה ברצות האדון ב"ה להראות לנביאיו כוחו הגדול הסובל כל הנמצאות והשגחתו המקפת את כולם בשוה, איש לא נעדר, ואין נסתר מעיני השקפתו, הנה יראהו כאילו אור מאתו ית' סובב כל העולם כולו, כרקיע הסובב את הארץ מכל צדדיה, וכן נאמר (יחזקאל א, כב), "ודמות על ראשי החיה רקיע" וכו'. וברצותו להראות לו משפטו ית' - יראה לעיניו כמלך יושב על כסאו, צדקה בימינו ומשפט בשמאלו, להעמיד את כל בריותיו במשפט צדקו. ואם ירצה האל ית' להראות את נביאו פרטיות הכוחות הסובלות את העולם אלה על אלה, כענין אמרם ז"ל (חגיגה יב ע"ב), "הארץ על מה היא עומדת? - על העמודים, ועמודים - על המים וכו', וכולם תלויים בזרועו של הקב"ה" - יראה לנביא גלגלים רבים אלה בתוך אלה, כל עליון סובב את התחתון ממנו, והעולם במרכז כולם, והוא ית"ש משקיף וסובל את כולם. וברצותו להראות לו השתלשלות כל הכוחות ההולכים בהדרגה, נמשכים זה מזה, והעולם השפל נמשך מסוף כולם, וכמו שביארנו במקומו, הנה יראה לו מדרגות מדרגות זו תחת זו, והעולם מתחת לכולם. וברצותו להראות לו מדרגת מעלת הנמצאים הקרובים יותר אליו ית' והרחוקים ממנו - בסדר ההדרגה, ובמידות עצמם הקרובות אל שלמותו, והמתרחקות יותר שמתיחסות יותר על ערך התחתונים - יראה לו מדרגות מדרגות זו לפנים מזו, כחדר לפנים מחדר, או כלבוש על גבי לבוש, והעולם השפל חוץ מכולם, חיצוני מכולם.

בשנת ב'תמ"ח משה רבינו קיבל מסיני את חכמת המחצבים בדרך של השגה נבואית והיא נמסרה לו בהר סיני כאחד מ-מ"ט שערי בינה שנמסרו למשה בסיני וכן שלמה המלך החכם מכל אדם השיג את חכמת המחצבים בדרך של השגה נבואית וגם חז"ל על אף שהם היו כבר בראשית בתקופת החכמה מכל מקום מפני קרבתם היתרה לתקופת הנבואה, דבריהם בענייני חכמת המחצבים היו בדרך של השגה נבואית

בבבל היה עדיין נביאים וכמו במצרים שהיה אז הזמן להתגלות תורה שבכתב היה לעומת זה בקליפה חכמת מצרים שהיה עיקרם כישוף וכדומה שאינו על פי שכל רק מכוחות הטומאה. וכן בבבל שהיה באנשי כנסת הגדולה עוד נביאים אחרונים היה לעומת זה עוד חרטומים ואשפים ופותרי חלומות שלא על פי שכל רק בכוחות הטומאה. ואחר כך כשהתחיל עיקר התפשטות תורה שבעל פה משכל החכמים שהופיע עליהם אז התחיל לעומת זה חכמת יונית שהיה גם כן על פי שכל שלהם וכו'. ובחכמת יונית היה בו גם כן ניצוץ מועט מהטוב שמזה הוציאו מהם הרמב"ם וכדומה מחכמי ישראל, אך עיקר חכמתם היה מינות.

— ספר פרי צדיק דברים יד

זה לעומת זה עשה האלוקים

נביאי אומות העולם ראהו בחזיונתם שלכל תחום בבריאה אליל אחר פועל אותו חלילה, וכל הקורות בבריאה נאצלים מתרחשויות בעולם האלילים, דוגמה לדבר לעמי באירופה חזו להם נביאיהם שהרי געש הם נסיונות בלימוד מלחמה ויצירת חיצים מתחת לפני הקרקע של האליל וולקן המכין נשק לגיבורי מלחמה, וכי עבודתו שם היא הגורמת לרעידות הארץ ולהתפרצויות הרי געש. נביאי בסמואה חזו להם כי אחד האלילים קטע את ידו של אליל יריב שלו וכלא אותו בארובה מתחת לפני הקרקע. וכאשר האליל הכלוא מנסה להשתחרר מן הארובה – נוצרות רעידות אדמה, ואילו היו לאליל הכלוא שתי ידיים – הרעידות היו כה חזקות עד כי האיים היו נחרבים.

זה לעומת זה נבאי האמת חזו לנו את האמת הגדולה למשל שמטרת גפרית ואש על סדום ועמורה הם מעשה ה' האחד הגדול הגיבור והנורא שידע את אברהם למען אשר יצווה את-בניו ואת-ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. והוא השופט כל הארץ העושה משפט שזעקת סדום ועמורה באה עליו והוא ברום עולם מושבו אך משפטיו וצדקתו עד אפסי ארץ, הוא ירד לעשות משפט ברשעים והוא אשר המטיר על סדום ועל עמורה גופרית ואש מן השמיים, ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו. וכמו כך כל הרי הגעש הם רק מעשי ה' בלבד, ובדברי קדשך כתוב לאמר ”וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ (תהילים יח ח)”.

המחצבים בבנין המקדש והמשכן

ערך מורחב – המחצבים בבנין המקדש והמשכן

חכמת צמחים ומחצבים כמה גדול כח רז"ל בזה בדיני כלאים לדעת שיעור יניקה ואיזה מין מותר בהרכבה וכו' חכמת אלקימיא בכל חלקי התכת מתכות ושינוי טבעי מחצבים הוא צורך להבין טעמי בנין מקדש ומשכן איזה לכסף ואיזה לזהב ואיזה לנחשת וברזל וטעם אבני חפץ וסגולתן וכו'. וכהנה רבות חכמות אשר בכלל ז' חכמות כלם סניפים לתורתנו הקדושה.

— ספר דבש לפי (מערכת ח) לרבינו החיד"א

הערות שוליים

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא גאולוגיה.